חשבתם שאורח חיים בריא, כושר ודיאטה הם המצאה חדשה? מתברר שהיה כאן שמח לפני שנולדנו. קבלו את תקציר תולדות הטרנדים בכושר, בתזונה, בדיאטה וברגיעה- מאז קום המדינה ועד ימינו.
70 שנות Wellness, כל הכתבות:
- 1958־1948 העשור הראשון: התעמלות מול הרדיו ו"דיאטת" צנע
- 1968־1958 העשור השני: צעדות עממיות ותרבות הגוף
- 1978־1968 העשור השלישי: מדיאטת רבין ועד פילאטיס ידוענים
- 1988־1978 העשור הרביעי: שעת כושר וחגיגה צמחונית
- 1998־1988 העשור החמישי: התעמלות לנשים ודיאטת אטקינס
- 2008־1998 העשור השישי: דיאטת לחם, ספינינג ויוגה
- 2018־2008 העשור השביעי: מרתונים ותזונה נטולת גלוטן
איך התעמלנו? מועדון 42.2
לרוץ בחוץ: לפני כעשור יצאנו מתוך חדר הכושר והתחלנו להתאמן בחוץ. רבים מאיתנו פנו לריצה, ואט־אט החלו להגדיל את המרחקים ולהתאמן למרתון. אחרים פנו לאופני כביש או שטח. קבוצות ריצה ורכיבה החלו להיפתח בכל עיר ומספרן מגיע כיום למאות. לצדם החלו לגדול גם מחלקות ציוד הריצה והרכיבה המקצועי בחנויות, הכוללות שפע של מכנסי ריצה ורכיבה, אופניים ונעליים ייחודיות, כובעים וקסדות, שעוני דופק ומרחק ומה לא.
המרוץ למרתון: במקביל נחנכו בארץ אירועי ריצה ורכיבה. מרתון תל אביב התחדש ב־2009, ונוספו אליו מרתון ירושלים, מרתון טבריה ומרתון מדברי באילת. הרצים החלו לנסות את מזלם ברבע, חצי ואז ב־42.2 ק"מ. היו שלקחו את זה לקצה והחליטו לעשות גם אולטרה־מרתון. תחרויות רכיבה לחובבנים גם החלו להתרבות, וגם אירוע לא תחרותי כמו "סובב תל אביב" הצטרף לרשימת האירועים. לכל אלה הצטרפו גם מתאמני הטריאתלון ששילבו את הרכיבה ואת הריצה והוסיפו להן שחייה.
כוחה של פונקציונליות: במקביל להתפתחות הספורט האירובי עברו אימוני הכוח שינויים. גילינו את עולם המשקולות החופשיות והאימון הפונקציונלי, והתפתחו שיטות יעילות וחסכוניות בזמן (30 דקות, 20 דקות ואפילו 7 דקות) המבוססות על אימונים מחזוריים למיניהם ואימון אינטרוולים. בשנים האחרונות התוודענו גם לאימוני HIIT, קרוס פיט, TRX ועוד.
איך רזינו? פליאו, טבעוני או נטול-גלוטן
להתראות גלוטן: זהו ללא ספק העשור של הדיאטה נטולת הגלוטן. בתחילת העשור החלו גם אנשים שאין להם מחלת צליאק (המחייבת התנזרות מהחלבון שבחיטה) לצרוך מוצרים נטולי גלוטן. חלקם הצהירו על כך שהדיאטה הזאת מיטיבה עם בריאותם, אחרים גרסו שהיא עוזרת להם לרזות, ואחרים שגם וגם. כדיאטת הרזיה היה משהו בתוכנית האכילה הזאת - בפרט עבור אנשים שלא המירו את קמח החיטה בקמחים אחרים (כמו קמח תירס, אורז וכו') ולא מילאו את מדפי הבית בוופלים, עוגיות ולחמניות נטולות גלוטן. כתוכנית לשמירה על הבריאות גרמו הרגלי האכילה האלה לממסד הרפואי להכיר בכך שיש כפי הנראה אנשים שלמרות שהבדיקות אינן מאתרות אצלם בעיה בעיכול גלוטן, בעיות העיכול וכאבי הבטן שלהם נרגעים כשהם מתנזרים ממנו.
וולקאם טבעונות: עוד מגמת אכילה שפשטה כאש בשדה קוצים בעשור האחרון היא מגמת הצמחונות/טבעונות שנתפסת לא פעם כצורת אכילה אידיאולוגית שאינה פוגעת בקיימות. עקרונות היסוד של התפריט הם בלי בשר ודגים, ולעתים גם בלי ביצים ומוצרי חלב במקרים של טבעונות אדוקה. בין מקדמי הטרנד: קבוצות פייסבוק ואתרים כמו "טבעוניות נהנות יותר", ספרי בישול ואתרי מתכונים שמאפשרים להיות פודיס צמחוניים, פעילים פוליטיים כמו קבוצת אנונימוס, והקהל הגדל והולך של חצימחונים. כיום בכל מסעדה שמכבדת את עצמה אפשר למצוא מגוון מנות שמתאימות לצמחונים ולטבעונים.
לאכול כמו האדם הקדמון: אלה שלא הפכו לצמחונים או לטבעונים התוודעו לדיאטת האדם הקדמון - הפליאו. הדיאטה הזאת, שמנסה לדמות את התפריט שלנו לתפריטי הציידים הלקטים, מעודדת ירקות ואכילת בשר, אם אפשר אורגני, אבל ללא אוכל מעובד ובכלל זה חיטה ומוצריה. ירידים ופסטיבלי בשר, גרילים ומעשנות התפרצו לתוך התחום והם ממלאים את האוויר בריח אנטגוניסטי לצמחונות.
אנשי הוולנס של ישראל/ יאיר קרני: מקדם הריצה
במהלך השירות הצבאי שלו כלוחם בסיירת גולני התנסה קרני במסע של 120 קילומטר ב־24 שעות. "זה היה אירוע מכונן בחיים שלי", הוא מספר. "הבנתי שאין לי גבולות". באזרחות הוא שחזר את חוויית שבירת הגבולות בריצה, והוא התחיל עם זה במרוץ הקפת התבור בשנת 1973. הוא לא הסתפק בלרוץ והחל גם לאמן. סביבו הסתופפה סביבה של חברים מהקיבוץ שלו, העוגן, שיצאו יחד לרוץ בשדות עמק חפר. הוא אימן אותם לשבור שיאים ולרוץ ליעדים. זו הייתה כנראה קבוצת הריצה הראשונה בישראל, והיא צימחה מתוכה גרעין של מאמני ריצה ורצים הפעילים ברחבי הארץ עד היום. בהמשך יצא קרני ללימודי תזונה בארצות הברית, וכשחזר פתח קבוצות ריצה למעוניינים לרזות.
- הכותבת היא דוקטורנטית החוקרת את ההיסטוריה של הכושר והדיאטה בישראל בחוג למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' נדב דווידוביץ' ופרופ' נח עפרון;
- ייעוץ מקצועי: ד"ר שון פורטל, פיזיולוג מאמץ ודיאטן קליני, מנהל המרכז לתזונה לפי מבנה גוף; אורן הרשלג, עורך ראשי, אתר שוונג; פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות ומרצה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה; ד"ר ברוריה טל, דיאטנית קלינית; משה כהן גיל, מחבר הספר "הישראלים שביקשו לרפא את העולם" (הוצאת כתר).
>> 70 שנות WELLNESS - כל הכתבות
