אני לא זוכרת שבסיום התואר קיבלתי איזשהו ספר מחזור, אך אם היה אחד כזה, אני מתארת לעצמי שרוב הפרצופים בו היו נראים כמו תמהיל מסובך של אושר עילאי ובהלת היום-שלפני (החיים האמיתיים). באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה לקחו חבורה של חוקרים ספר כזה בדיוק וניתחו את החיוכים שהיו מפוזרים בו מהכריכה ועד העמוד האחרון. במחקר של שלושים שנה הם מצאו קשר ישיר בין זווית ועוצמת החיוכים שבתמונות למידת ההצלחה וההגשמה העצמית של אותם מחייכים בהמשך חייהם. האנשים שחייכו הכי יפה ואמיתי היו אלה שחייהם התקדמו על הצד הטוב ביותר.

בשביל רון גוטמן, המנכ"ל של חברת HealthTap, שעוסקת בפיתוחי בריאות אינטראקטיביים, המחקר הזה היה משנה חיים. לא, הוא לא היה אחד הסטודנטים של ברקלי שחיוכיהם קבעו את עתידם המקצועי והרומנטי – אך כשהוא קרא את המחקר הזה הוא הפך למטיף מקצועי לענייני חיוכים.

גוטמן שם לעצמו מטרה חדשה: אם תינוק מחייך בממוצע 400 פעם ביום ואדם מבוגר בקושי 20 (ו-14 אחוזים מאיתנו מחייכים פחות מחמש פעמים ביום) ובהנחה שתינוקות גורמים לאנשים סביבם לתחושות של התרוממות רוח, אז אם נעביר את ממוצע החיוכים קצת כלפי מעלה, נוכל להפוך את העולם למקום טוב יותר לחיות בו.

(צילום: ged carrol)

חיוכים מבטן ומלידה

האידיאולוגיה של גוטמן, שמזכירה אנשים טובים אחרים כמו פאץ' אדאמסומאמיניו, מסתמכת על עשרות מחקרים שנעשו בנושא. בשנה שעבר אוניברסיטת וויין ערכה מחקר בו נבדקו תמונות של שחקני בייסבול מפורסמים משנת 1952. המחקר גילה שרוחב החיוך של השחקן בתמונה יכול לחזות את אורך חייו: כשאלה שחייכו יותר, זכו בשבע שנים נוספות לחיות.

מחקר נוסף, הפעם ביולוגי, קבע שעוברים מחייכים כבר ברחם האם ושגם תינוקות שנולדו עיוורים מחייכים באופן טבעי למשמע קול אנושי. פול אקטמן, מומחה עולמי לענייני מבע, גילה שחיוכים הם לא עניין מקומי. אפילו בשבטים נידחים, כמו שבט הפורה שבפפואה גינאה החדשה, שחיים בניתוק מוחלט מהתרבות המערבית, מתרגמים חיוכים באותו האופן שאנחנו מבינים אותם.

עוד כתבות השראה:

חייבים לחייך יותר

אז למה רק 30 אחוזים מאיתנו מחייכים יותר מ-20 פעם ביום? מחקרים נגדיים מראים שמנהיגים נוטים לחייך פחות כדי ליצור רושם של חוזקה פנימית וקשיחות. מחקר נוסף שפורסם השבוע, של אוניברסיטת בנגור, ניסה לחשב את הערך הכלכלי של חיוך ולאחר שפיתחו תוכנה לחישוב חיוכים קבעו שחיוך שווה בערך 20 אגורות.

הכוח הסודי של החיוך. גוטמן מרצה בכנס TED בעמק הסיליקון

גוטמן לא מסתובב בחליפת ליצן וגם לא מתיימר להיות מצחיק בשום צורה. כל המידע, הוא מבהיר, אקדמי וטהור. לא מדובר בגימיק. בוידאו מתוך כנס ה-TED (ארגון אקדמי-אינטרנטי המוקדש להעברת רעיונות הלאה), שארגן לאחרונה בעמק הסיליקון, הוא מנסה להפריך את טענות ה-20 אגורות ולהציג גוף מחקרי נרחב ובטוח לענייני חיוכים.

חיוכים הם מדבקים, הוא אומר (ומגבה במחקר, כמובן). כולנו רוצים לחייך כשאנחנו רואים מישהו אחר מחייך וחיקוי החיוך גם מבהיר לנו אם החיוך שחזינו היה אמיתי או לא. אפילו צ'ארלס דרווין ב'מוצא המינים' דיבר על היפותזת פידבק הפנים, הגורסת כי הבעות פנים מסוימות מסבות לנו תחושות סוביקטיביות, ניתנות לחיזוי.

חיוך, בין היתר, גורם לנו להרגיש יותר טוב באופן אקטיבי - מה שאומר שהוא אינו רק תוצר פסיבי של הרגשה טובה. חיוך מעורר במוחנו את מכאניזם הגמול – וחוקרים בריטים מצאו שחיוך אחד מעורר את אותו גירוי מוחי כמו 2000 חפיסות שוקולד.

היום, מלבד העבודה על החברה שלו, גוטמן מסתובב בעולם ומסביר לאנשים שהם חייבים, פשוט חייבים, לחייך יותר. בסרטון הקצר הזה, שתורגם בינתיים ל-18שפות, הוא מצליח להסביר בטיפה יותר משבע דקות את תמצית כל המחקרים בנושא ומשחרר בקשה גדולה לכל מי שרק רוצה לשמוע: חייכו, אפילו כשלא הצלחתי להצחיק אתכם. זה בטוח יעשה לכם טוב, אולי אפילו יוסיף איזה שבע שנים לביוגרפיה.