מכל ההכרזות הדרמטיות שאי פעם עשתה - וכן, קייט הדסון עשתה לא מעט כאלו בחייה - את ההכרזה המשמעותית ביותר של העת האחרונה הצליחה קייט הדסון לעשות מבלי להגיד ולו מילה אחת. היא הגיעה לטקס האוסקר, יפה מתמיד ואלגנטית מתמיד, חייכה כמו תמיד, נפנפה לצלמים כמו תמיד וידעה שבאמריקה, בניגוד להרבה מקומות אחרים בעולם, מבינים קצת במתמטיקה. טוב, בסדר, אולי לא מתמטיקה, אבל חשבון פשוט כמו לחשב 1+1 כתבי הרכילות יודעים לעשות.
הדסון הגיעה לטקס האוסקר בגפה, ללא בן הזוג בארבע השנים האחרונות, מאט בלאמי. בארצות הברית של אמריקה יש רק שלוש סיבות שבגללן מותר לך לא להגיע עם בן הזוג לטקס החשוב ביותר של השנה: א. הוא מת ב. היא יולדת. ג. נפרדתם. כאילו, ממש לאחרונה. ואתם רוצים להודיע את זה באופן רשמי.
קייט הדסון לא יולדת.
מאט בלאמי עדיין חי.
אז נחשו לבד איזו אופציה נראתה הכי סבירה. ובין חיוך לחיוך הדסון נופפה לצלמים וידעה בדיוק שהעיניים שלהם יחפשו את הטבעת וינסו לצוד אותה במבטם.
והיא גם ידעה שברגע שהם לא יראו אתה על היד, הם יעשו את החשבון הפשוט שהיא כיוונה אליו, ויגיעו לתוצאה הנכונה.וכך, בטקס שהיה אמור להיות תחילתו של הקאמבק המפואר שלה, קייט הדסון הודיעה את אחת ההודעות החשובות בקריירה שלה (וכן, עברנו על זה כבר אלף פעם, פרידה או אירוסין או כל שינוי סטטוס בזוגיות הוא צעד חשוב בקריירה בהוליווד) מבלי לומר ולו צליל אחד. מי שהייתה פעם, לא ממש מזמן, נסיכת הקומדיות הרומנטיות רושמת פרידה משמעותית שנייה, ופתחה את המסע אל כס המלוכה של הרומ-קומז בצעד שמאלי ביותר.
צעד, יש שגידו מבקריה הקשים, שממנו הקריירה שלה כבר לא תצליח להתאושש.ד"ש למת'יו מקונוהיי
אתם אולי צעירים מדי לזכור או שראיתם יותר מדי פעמים את ״איך לאבד בחור ב-10 ימים״ כדי לשכוח, אבל פעם, לפני שנסחפה אל עולם של סרטים בינוניים מינוס במקרה הטוב, קייט הדסון הייתה הבטחה מטורפת. ככה זה כשאת הבת של גולדי הון, וככה זה עוד יותר כשאת מוכיחה לעולם שאת אשכרה יודעת לשחק. ואם אתם זוכרים את הבכורה של הדסון כשחקנית משנה ב״כמעט מפורסמים״ אתם יודעים את העובדה הזו לבד: קייט הדסון היא שחקנית פנטסטית.
לא נעשה עכשיו את קורס המבוא לקולנוע בשילוב עם החיים שכאלה שרצינו לעשות לה, אבל הנה עובדה שאי אפשר להתווכח איתה: ב-2001 הייתה מועמדת לאוסקר על תפקידה ב״כמעט מפורסמים״ במה שהייתה, ללא ספק, החותמת הסופית שעתידה של הנערה הצעירה לפניה, וזה יהיה עתיד מזהיר.
13 שנה אחר כך, בלי משהו שמתקרב למועמדות נוספת, החליטה קייט הדסון להופיע לראשונה בפומבי ללא טבעת האירוסין שלה, במה שעלולה להיות - ואת המשפט הזה אנחנו נגיד עם הרבה ספק - החותמת הסופית שעתידה של הבחורה הלא-ממש-צעירה מאחוריה. זו מחשבה עצובה מאוד אם אתם חובבים את קייט הדסון באופן ספציפי (כמונו), וזו מחשבה עצובה מאוד אם אתם חובבי קולנוע .הוליוודי באופן כללי ויודעים איזו שחקנית מצויינת הפסדנו.
לא שצריך להספיד את הדסון, כן? זאת אומרת, בואו לא נהיה כאלה דרמטיים. הבחורה בסך הכל בת 34, ויש מצב לא רע שיש לנו עוד כמה וכמה עשורים להנות מהכשרון הבלתי מבוטל שלה. אבל חייבים להודות: היה משהו צורם, צורם מדי, בעובדה שבאותו אוסקר שבו הדבר היחיד שעניין את העיתונאים היה האם היא נפרדה מארוסה או לא, כי אחרת לא היו כותבים עליה יותר מפסקה, לבין העובדה שהשותף שלה ל״איך לאבד בחור ב-10 ימים״, מת׳יו מקונוהיי, השלים את המהפך המדהים שלו וזכה באוסקר. צירוף מקרים? בוודאי. אבל אם לפני 13 שנה הייתם אומרים שמקונוהיי יזכה באוסקר והדסון תעניין מישהו רק בגלל איזו ידיעת רכילות זולה, סביר להניח שהיו צוחקים עליכם ישר בפנים. וזה עוד במקרה הטוב ממש.שם מעבר לרשת
2014 הייתה צריכה להיות השנה של קייט הדסון. אנחנו לא אומרים את זה על סמך איזו הרגשה אישית, אלא על סמך העובדה שמ-2011, פחות או יותר, 2014 סומנה כיעד בצוות הדסון, הכולל את שני הסוכנים שלה, האולפנים, אמא גולדי מאחורי הקלעים וכמובן קייט עצמה.
לא שצריך להיות איזה טקטיקן דגול כדי להבין את המהלך, ובכל זאת: אחרי שלל ביקורות לא מחמיאות בלשון המעטה, החליטה הדסון לשנות כיוון, ולשחק בסרט ״הרוצח בתוכי״ על מנת להפגין את יכולות המשחק שלה. הניסיון הזה כשל כשלון חרוץ. משם, לטענת כמה וכמה אתרי בידור, החליטה הדסון שלא לנסות שוב ושהיא חוזרת למה שהיא יודעת לעשות הכי טוב - כלומר, לשחק בסרטים עם תסריטים מחורבנים - וסימנה את שנת 2014 כיעד.
היא לא שחררה סרטים ב-2012 מתוך כוונה מוצהרת, שחררה רק סרט אחד ב-2013 (הרבה מתחת להספק השנתי שלה) ותכננה להפגיז עם כל התותחים עם פרוץ השנה האזרחית החדשה: לא פחות מארבעה (!) סרטים היו אמורים לנחות עלינו בכיכובה של הדסון, אחד בכל רבעון, כך שלא הייתם יכולים להחמיץ אותה. התקשורת הייתה צריכה לדבר על הקאמבק שלה, הקהל היה אמור לנהור למסכים כי התגעגע אליה, והכותרת הברורה מאליה הייתה צריכה להתנוסס בראש חוצות: ״מלכת הקומדיות הרומנטיות חזרה״.
רק שמלכת הקומדיות הרומנטיות נפרדה מהארוס שלה. וזה לא היה בתוכניות. תוסיפו לזה גם את הגירושין מכריס רובינסון ב-2007, והעובדה שיש לה שני ילדים משני אבות שונים (משמעותי, משמעותי מאוד באמריקה הצבועה והמתחסדת). ושהיא בלי זוגיות. שוב. וכל כוכב הוליוודי יודע (לפרטים פנו לקריסטין סטיוארט, שפעם הייתה אמורה להיות היורשת של מג ריאן בתחום הקומדיות הרומנטיות ואז נפרדה מרוברט פטינסון, או לג׳וני דפ שעזב את ונסה פאראדי ומאז הקהל פשוט לא בא לראות אותו, או לאינספור כוכבים אחרים) שבעידן הנוכחי מאוד קשה למכור את האשליה אם הקהל האמריקאי (ורק האמריקאי, לשאר העולם לא אכפת) יודע שהתפקיד שלך לא מסונכרן בשום דרך עם החיים שלך. וזו חתיכת מכה לא צפויה למי שתכננה לחזור אל חיקו החמים של הקהל.
אבל מכה גדולה הרבה יותר כשתכננת לחזור כנסיכת הקומדיות הרומנטיות שהיית פעם.
אבל יש עוד סיבה - ככל הנראה גדולה הרבה יותר - שבגללה הקהל לא ינהר למסכים לראות את אף אחד מארבעת הסרטים: הם לא רוצים את העוד מאותו דבר שהדסון משווקת בעשור האחרון. למעשה, האתר שואוביזספיי כל כך התרגש מהקאמבק הצפוי של הדסון, שהוא ניסה לברר כל פרט אפשרי על כל אחד מארבעת סרטיה הצפויים, ובמקום הכתבה הארוכה שתכננו, הם הסתפקו במשפט אחד בלבד: ״בעוד שכמעט עצרנו את נשימתנו וניסינו לברר כל פרט כדי לגלות מה יש לסרטים הללו להציע, אפשר להגיע מהם למסקנה אחת בלבד: קייט הדסון תשחק שוב את הבלודנינית הקופצנית. בואו נקווה שמתישהו היא תשכיל לחזור לעצמה״. זה יפה, חייבים להודות, שאמריקה עדיין שומרת להדסון חסד נעורים גם אחרי 13 שנה, אבל החסד הזה הולך ונעלם. למעשה, מי שעד לא מזמן הייתה אייקון אמריקאי בלתי מעורער שאסור להגיד עליו מילה אחת רעה וזכתה לשבחים על כל דבר קטן שעשתה (לא מזמן התפרסמו עשרות ידיעות שהדסון קנתה טויוטה פריוס, וכולם שיבחו את הצניעות שלה) גם לא אם הוא עושה אלף ואחת סרטים לא משהו, כנראה הגיעה לגיל שאפשר להתחיל. כאילו לא הספיקה לנו ההכרזה הדרמטית ההיא באוסקר, ציוץ בן ארבע מילים של האתר הנידח משהו ״דיילי קנדי״ עורר סערה רבתי בטוויטר, בעיקר בגלל מספר הריטווטים (משתמשים שבחרו לצטט את הציוץ, בדומה לאופציית ״שייר״ בפייסבוק) שזכה לו. אחרי 24 שעות, יותר מ-40,000 משתמשים ריטווטו את ארבע המילים הללו, שהיו, אם אתם חייבים לדעת: ״קייט הדסון נראית זקנה״. מי שלא מבין בבידור אמריקאי לא יבין מה הביג דיל. מי שכן מבין יודע שכשאת בחורה בלונדינית ואטרקטיבית שהמראה שלה הוא חתיכת פקטור בתפקיד הבא שהיא תזכה לו, אין קללה נוראית יותר מאשר ״זקנה״. הציוץ עצמו פחות נורא, אבל 40,000 ב-24 שעות, ויותר ממאה אלף אחרי כמה ימים? תהיו בטוחים שזה יגיע גם לאולפנים הגדולים. למעשה, גם בטוויטר עצמו זה היה חתיכת אישיו, ואפילו פינק, ששרה את ״שם מעבר לקשת״ בטקס מצאה זמן לצייץ באמצעו (!) והגיבה ישירות לציוץ כשאמרה ״דווקא חיבבתי את האתר שלכם, אבל מסתבר שאתם חבורה של אנשים קטנים ושונאים. נקסט״. מחמיא? בהחלט. האם קייט הדסון רצתה שמישהו יתעסק בכמה זקנה היא נראית באמצע הטקס? אנחנו לא בטוחים. ממש ממש לא בטוחים, האמת, שזה הקאמבק שהדסון תכננה. עם זאת, אל תספידו את הדסון. אחד מהסרטים שיצאו השנה בכיכובה, ״הלוואי והייתי כאן״ (תרגום שלנו) עם זאק בראף היה להיט גדול בפסטיבל סאנדאנס השנה. מה זה אומר? שום דבר על כישוריו המסחריים, אבל מוכיח שהדסון לא שכחה איך לשחק. השאלה היחידה שנשארה פתוחה היא אם היא זוכרת את זה. כך או כך, התקשורת, שכבר חודשים עוסקת באולי-כן-אולי-לא פרידה של הדסון ובלאמי ומצטטת אינספור מקורות, הגבירה את העיסוק בזוג הנפרד התורן. בעולם ציני מספיק אפשר עוד היה לחשוב שמדובר בתעלול יחסי ציבור טפשי במיוחד, אבל גם הדסון יודעת שפרידות הן לא בדיוק מקדם מכירות מוצלח במיוחד באמריקה, בטח כשהאופציה השנייה הייתה חתונה שבדרך. אנחנו עדיין מקווים ש-2014 תהיה השנה של הדסון בכל זאת. עם זאת, עם כל האופטימיות, בדרך שבה היא נפתחה מאוד קשה לראות את זה קורה.
