עוצרים להריח את הפרחים
המון פרחים מוצאים את עצמם בדרך אל פח האשפה, או מקסימום אל פח הקומפוסט, זמן קצר מאוד אחרי שנשזרו באגרטל ושימחו עיניים בודדות בלבד. הענפים הירוקים והפרחים נאלצים לסיים את חייהם כשהם עדיין בשיאם - רעננים, צבעוניים, ריחניים, לחלקם אפילו ניצנים שטרם נפתחו. הם הופכים לפסולת ומועדים לכמישה מהירה בלי מים ויד אוהבת שתדאג להם. למרבה הצער יש גם אנשים שמרגישים ככה, וכאן ארגון RAF נכנס לתמונה. לפני כמה שנים לארסן ג'יי נפל מסולם וסבל מפציעות טראומה חמורות למדי. הוא אושפז למשך כמה ימים בבית חולים ולמזלו לא ננטש שם לבדו. זרם החברים ובני המשפחה שרצו לעודד אותו גדש את החדר בזרים שהנעימו את זמנו של ג'יי ומי יודע, אולי גם החישו את ההחלמה שלו. ג'יי, אדם שלא שקוע רק בעצמו, הבחין שחלק משכניו למחלקה לא זכו לעונג הזה. "זרמו אלי כל יום שלושה, ארבעה, חמישה משלוחים של זרים מגוונים", הוא נזכר. "וכשיצאתי למסדרון וראיתי כמה מהחדרים האחרים, שמתי לב שאין בהם פרחים, צמחים, מבקרים... אין בהם חיים. ולנו היה את הג'ונגל הזה בחדר, כל כך מלא בשמחה ובתמיכה". שם בעצם התחיל הכול. בלי לחשוב יותר מדי, ג'יי הסיר את הכרטיסים מהזרים שמילאו את חדרו, העמיס אותם על כיסא הגלגלים שלו והחל לבצע משלוחי פרחים לאנשים במחלקה שהיו זקוקים להם. חינם אין כסף, כמובן. "קחו את הזר", הוא אמר לחולים, "אחרת יזרקו אותו לפח". בתמורה הוא קיבל חיוכים. "אין מחסור באנשים שזורקים פרחים כל יום ואין מחסור באנשים שיכולים ליהנות מהפרחים האלה", ג'יי אומר. "אין אף אחד שנמצא שם באמצע, וכך נולד Random Acts of Flowers". ג'יי מקבל באופן קבוע פרחים שנשארו בחנויות מכולת, חנויות פרחים וכנסיות, נותרו אחרי טקסי זיכרון, חתונות ואירועים שונים. הם נמסרים לו בחינם כתרומה ומגיעים אל בית מלאכה שבו מתנדבים ממיינים אותם ושוזרים מהם זרים חדשים. את הפרחים המתים הופכים לקומפוסט. ג'יי ואנשיו לעולם לא לוקחים זר משומש ממקום אחד ומעבירים אותו אל היעד הבא.מפיצים שמחה בעזרת פרחים
הפרחים הם אותם פרחים, אבל משהו בעובדה שהם קיבלו תשומת לב ומגע אנושי כדי להפוך אותם לסידור פרחים רענן שיינתן עם חיוך – עושה את כל ההבדל. האגרטלים, אגב, נתרמו גם הם. "הם נהנים לראות איך זבל הופך למשהו טוב", ג'יי אומר על המתנדבים שעובדים איתו. הם נהנים גם להיות חלק מקהילה שפועלת למען עצמה.
המתנדבים באגודת הצדקה הירוקה של ג'יי מביאים את הזרים ליותר מ-40 מוסדות שונים: בתי חולים, בתי אבות והוספיסים. באגודה מקדישים תשומת לב מיוחדת לאנשים שמאושפזים תקופות ארוכות ולכאלה שאינם זוכים לביקורים מאף אדם אחר. חלק מהזרים נמסרים לאנשים חסרי אמצעים. ב-RAF מאמינים שמה שהם עושים "תומך בבריאות הנפש, מפיץ שמחה ומציע נחמה באמצעות משלוחים אקראיים ומלאי מחשבה של צמחים".
שליש ממקבלי הפרחים מתרגשים מאוד מהמחווה, שליש נוסף כלל לא נמצא בחדר כשמובא לשם הזר ושליש נוסף מביט ושואל, את עצמו או בקול רם, אז מה הקץ'? אנשים לא רגילים למחוות כאלה אבל אין שום קץ'. ג'יי ואנשיו פשוט נהנים להיות הידיים שמפעילות את המחזור הכי מקסים שיש.צידה לדרך
"לתת כמו הפרחים, מפיצים ריח לכולם: בלי חשבונות, בלי תמורה, סתם משום שהם פרחים. (אסתר קל, מתוך השיר "סיפור כמו הפרחים")
לאתר מהות החיים