לפגישתנו שהתקיימה אצלי על המרפסת – מיד תבינו עד כמה המקום הולם – צופית רוזן מגיעה לבושה בחולצה פרחונית, מכתפה משתלשל תיק מעוטר בהדפס עלים ובזרועותיה היא נושאת דלי כתום גדול שבו צרורות רעננים של ופרחים בכל הצבעים. היא מוציאה מאמתחתה ספוג ירוק ומזמרה אדומה, שולפת ציפורן ארגמנית מאחד הצרורות ומסבירה לי איך קוטמים את הגבעול. לצופה מהצד בטח נראה שמה שהתרחש תחת חופת הפסיפלורה שלי, בין הנענע לאוזן הפיל, היה שיעור בשזירת פרחים.
פרחים אכן נשזרו שם וגם נשאר לי זר לשבת, אבל לא רק לשם כך התכנסנו. צופית רוזן, מעצבת פרחים מוסמכת ומייסדת "אור ופרח", היא הבנאדם היחידי שאני מכירה שמטפל באמצעות פרחים.לא מדובר בטיפול בפרחי באך או בעשבונאות. בשיטת הטיפול והאבחון שרוזן הגתה עובדים עם פרחים חיים, כאלה שאנחנו פוגשים בדרך כלל על שולחנות באירועים חגיגיים. רוזן עובדת עם קבוצות ועם יחידים; הפגישה יכולה לכלול שזירה או פתיחה בקלפי הפרחים שהיא פיתחה.
הזר שלי ואני
אנחנו מתחילות עם הפרחים החיים. פשוט תשזרי אותם, רוזן מבקשת, ואני מתבלבלת מהשפע הריחני שממלא את העיניים ואת האף. הם מצדם מביטים בי בעשרות עיניים צבעוניות ומנחשים – הפעם אין להם עסק עם ילדת פרחים. מעולם לא שזרתי ואני מגלה שהיצירה התלת ממדית מאתגרת במיוחד עבור מי שכבר שנים מקוששת את פרנסתה מהמחשב. אני שוקעת במשימה וכעבור חצי שעה מחייך אלי זר שלי גרם להתאהב בו מיד ולרוזן סיפק בסיס לאבחון.
היא בוחנת את מבנה הזר מטבעת הבסיס ועד למרכז, מתבוננת האם יש בו חללים חסרים, מנתחת את שילובי הצבעים ואת משמעותם הסמלית של הפרחים שנבחרו. בסיס הזר מספר על הילדות, אמצע הגובה מלמד על מהלך החיים ואילו החלק הגבוה מייצג את המקום שבו האדם נמצא עכשיו. מניסיונה עם קבוצות שונות, רוזן גילתה מאפיינים שחוזרים על עצמם: אנשים שחוו אבדן יוצרים הרבה פעמים סידור עם חלל מקדימה, כשהפרח החסר ממוקם מאחור, מה שמפנה את תשומת הלב לבור שצריך למלא. אצל נפגעי הלם קרב מופיעים פעמים רבות חודים וענפים מזדקרים שמיעדים על כאב. בקבוצה של נשים נפגעות נפש רוזן הבחינה שהבסיס נוטה להיות חסר, כך שהספוג חשוף.
כוחו המרפא של הפרח
כאשר רוזן ניהלה את בית הספר לעיצוב פרחים של Zer4u, גילתה שאנשים עם מאפיינים דומים יוצרים זרים דומים. בשלב הזה התעוררה בה ההבנה שהפרחים יכולים ללמד ולרפא. אבל הקשר של רוזן העולם המלבלב החל הרבה קודם. "הרומן שלי עם הפרחים מתחיל בגיל 15", היא מספרת. "רציתי כסף לאופנוע והלכתי לעבוד בחנות פרחים. עד היום אין לי אופנוע, אבל למדתי שזירה תוך כדי עבודה והוקסמתי מהיופי". רוזן החליטה להתמקצע, קיבלה דיפלומה בינלאומית מההתאחדות הבריטית לשזירה, והחליטה לפנות לתחום ההדרכה כי היה חשוב לה הקשר עם אנשים. "לפני עשר שנים", היא ממשיכה, "התחיל לסקרן אותי למה כל אחד אוהב פרח אחר. זה הביא אותי למסע ללימוד עולם הפרחים. מעבר ליופי ולאסתטיקה יש לפרח כוח ריפוי, משהו שלא רואים. למדתי תרפיה בצבעים, ריפוי בתמציות פרחי ארץ ישראל ותמציות קריסטלים. אלה שיטת שעובדות על ריפוי תדרים ומשפיעות על תאי הגוף. גם נגיעה בפרח מביאה לריפוי על ידי התדר שלו. אני לא מרפאה פיזית, לא תחליף לרופא, אבל אני רואה את המצב הנפשי משתנה בהתאם לפרחים". למעשה המודעות לסגולותיהם של הצמחים הייתה קיימת אצל רוזן מילדות. אביה משה גידל ומכר צמחי מרפא עשרות שנים לפני שהופיעו בארץ בתי טבע ומטפלים שמציעים ללקוחותיהם תמציות צמחים. "גדלתי עם ההבנה שלצמח יש כוח מרפא", רוזן מספרת. "אבל הבנתי שהוא מרפא גם בלי להיכנס לגוף. צמחים הרגיעו התקפי פרקינסון של אבא, גם אם רק החזיק אותם ביד". היא ראתה כיצד אחיזה של צמח ההיפריקום מסייעת לאביה. היום מפיקים מהיפריקום תרופות הרגעה שניטלות בבליעה והוא גם משמש לטיפול הומיאופתי.
קוראת בפרחים
בהמשך דרכה אל מעמקי עולם הפרחים רוזן חקרה כל צמח בנפרד ברמה האנרגטית. "עשיתי אבחון באמצעות תמונות של פרחים", היא נזכרת. "כל אבחון היה בינגו, והבנתי שיש לי כאן משהו מדהים". התוצאה היא ערכת "אור ופרח" – קלפי פרחים וספרון הסבר. רוזן משתמשת בערכה בפגישות עם מטופלים ואפשר גם להשתמש בה באופן עצמאי, ממש כמו שעושים עם קלפי טארוט. אחרי ששזירת הזר שלי הושלמה והעיצוב נותח, גם לי רוזן פתחה בקלפים.
בוחרים חמישה קלפים "על עיוור". בהתאם לסדר שליפתם, הקלפים מונחים במבנה של מעין פרח בעל ארבעה עלי כותרת. מערך הקלפים מפורש לפי הפרחים שמופיעים בו, הצבעים שלהם ומיקומם. לדוגמה, הקלף הראשון, שמונח במרכז, מייצג את המהות. אצלי ישב שם קלף של שושנה (ליליה) כתומה. הספר בערכת "אור ופרח" מספר לי שהשושנה מסמלת אמת ושקיפות, היא מלמדת את האדם להיות באמת פנימית ולפעול מתוך אהבת חינם. צבעו הכתום של הפרח משלב את החיות והעוצמה של הצבע האדום ואת האור של הצהוב. פירוש הצבעים מושפע מתורות כמו אורה-סומא, מסורות אינדיאניות, הקבלה ותורות המזרח וישנה גם התייחסות לצ'קרות.
רוזן שואלת אם אני מתחברת ל"פתיחה". כספקנית גאה אני עונה שאי אפשר שלא להתחבר לקלפי הפרחים, כי ממש כמו בטארוט תמיד אפשר לקרוא בהם את מה שמתאים למצב העניינים שבו אנו נתונים באותו זמן. אבל רוזן מאמינה ששום פתיחה אינה אקראית ונותנת דוגמאות שאי אפשר להסבירן כסתם צירוף מקרים: אישה אחת, ספקנית כמוני, ניגשה לדוכן של צופית בתערוכה שבה הציגה את הקלפים, כדי לפתוח סתם בשביל הספורט. שלוש פעמים האישה שלפה קלף של ורד ורוד שמסמל את ריפוי הלב. הגברת הנדהמת סיפרה לרוזן שהיא בדיוק עברה צנתור. נערה אחרת שלפה שמונה קלפים בזה אחר זה כי אף קלף לא מצא חן בעיניה, אבל למרות הניסיונות החוזרים, כל הפרחים שיצאו היו כאלה שקשורים לביטחון עצמי. מבחינה הסתברותית מדובר בצירוף נדיר, שכן בחבילה בת 70 הקלפים יש בדיוק שמונה שעוסקים בביטחון עצמי.
גם אם יש בפרחים אנרגיות סמויות וגם אם אין, לעבודה איתם יש כוח. היא דומה לתרפיה באמנות, אלא שכאן עובדים עם משהו חי. כולנו גדלנו על "פרח לי יפה ורוד, פרח לי נחמד מאוד" וחונכנו שפרחים הם יצורים עדינים ופגיעים שצריך לטפל בהם. אצל צופית רוזן מ"אור ופרח" אנחנו נותנים לפרחים הזדמנות לטפל בנו.
הזר ששזרתי בפגישה עם צופית עדיין מונח על השולחן בסלון שלי. בינתיים השושנים נפתחו וחשפו את האמת שלהן בצורתם של אבקנים מלכלכים, והגרברה, שמסמלת חיזוק אנרגטי, תמשיך לבהוק לעברי לפחות עוד כמה ימים.
