הדבר הנכון לעשות יהיה לתת לו את החופש להיות אדם נורמלי. (צילום רפרודוקציה: אפי שריר)
נכון לרגע כתיבת שורות אלו, גלעד שליט אמור להשתחרר מהשבי בעוד כיממה. יממה שהיא נצח בשביל בני משפחה שהמתינו במשך יותר מחמש שנים, יממה שהיא בטלה בשישים מול כל היממות שחלפו עד עכשיו. שליט עומד להשתחרר מהשבי, ולהיכנס לשבי אחר לגמרי, שבי שממנו אולי לא יצליח להשתחרר לעולם: שבי של זיכרון, של תקשורת שתהפוך אותו לנצח לגיבור לאומי, שבי של ציפיות וחלומות ומעמד. האם יוכל אי פעם להיות חופשי?
המלחמה הציבורית והפוליטית המתמשכת למען שחרורו של שליט מהשבי גרמה לי לחשוב הרבה מאוד בשנים האחרונות על החופש עצמו. מה כולנו דורשים עבור גלעד שליט אם לא חופש? זו הבקשה היחידה שלנו מקובעי המדיניות, מהשובים, מכל מי שידו יכולה לשנות. תנו לו חופש, תנו לו להיות חופשי.
נלחמנו על זה מתוך ידיעה ברורה שלכל אדם באשר הוא אדם מגיע להיות חופשי. זו זכות אלמנטרית שאנו זכאים לה מהרגע שהשתחררנו מהרחם ויצאנו לעולם החופשי. מאותו הרגע אנחנו רק מעמיסים על עצמנו כבלים: חינוך, מוסכמות, שפה, כסף, שאיפות, החלטות. הרי חופש מוחלט אינו קיים. ברגע שיש לך רצון שאינו מושג אינך חופשי. ברגע שחייך כוללים אדם נוסף זולתך, אינך חופשי. וזה בסדר גמור, כך נבנית חברה בריאה -- בריקוד האינסופי הזה, בניסיון לנוע כמה שיותר בחופשיות ולדרוך כמה שפחות על בהונות הזולת בדרך.
"תחזור, תחזור" בביצוע משינה ויוסי בנאי
להיות חופשי בארצנו
אבל גלעד שליט לעולם לא יהיה חופשי. כן, הוא יהיה חופשי מהשבי וזו ברכה גדולה מאוד עבורו ועבור כל מי שייחל לחירותו. אבל הוא לא יהיה אדם חופשי כמוך וכמוני, שיכולים לנהל את חיינו מתוך התחשבות רק בדעותיהם של יקירינו וקרובינו. שליט הוא סמל לאומי. התקשורת לא תניח לו לעולם, אף על פי ההסכמה היפה והראויה שכרתו ביניהם ערוצי הטלוויזיה "לתפוס מרחק" ממשפחת שליט אחרי השחרור (נראה כמה זמן זה יחזיק). הציפיות שנבנו סביבו לא יתנו לו ללכת ברחוב לבד, סתם לצאת עם שני חברים לבירה, להתאהב, ללמוד, לעבוד, לטייל. הוא לעולם לא יהיה שוב גלעד שליט, הוא תמיד יהיה "גלעד שליט".
מה אנחנו יכולים לעשות? את אותו הדבר שנוכל לעשות עבור ילדינו כשיגדלו ויעזבו את הבית: להפנות בשקט את הגב. נלחמנו ארוכות עבור שחרורו של אדם אחד שהפך למטרה לאומית. עכשיו, כשיצא אל החופשי, הדבר הנכון לעשות יהיה לתת לו את החופש להיות אדם נורמלי, רגיל לגמרי. לא סלב, לא משיח, לא אייטם. פשוט בחור בן 25 שצריך להתמודד עכשיו עם הרבה מאוד משאות כבדים כדי לחיות שוב.
את האנרגיות, המרץ, השליחות והדבקות במטרה שהקדשנו כדי להפעיל לחץ ציבורי לשחרורו, אפשר להפנות לשאר המטרות הרבות שדורשות התגייסות כלל-ארצית כדי שגם אנחנו, האזרחים הרגילים, נוכל לחיות כמו אנשים רגילים, להיות עם חופשי בארצנו.
לפוסטים הקודמים של גיא חג'ג':
