נכדה של ניצולי שואה: "אני מנציחה את העבר באמצעות האמנות שלי"קרן פרגו גדלה עם סבים וסבתות שסיפרו לה על החיים שהשאירו באירופה, והיא הוקסמה מהם. כשנעשתה אמנית, בחרה להנציח בדרך מקורית עולם שהיה ונעלםלהמשך קריאה...
מלקקת את פצעי הלינה המשותפת בקיבוץ: "היו לי סיוטי לילה קשים"הוריה טיפחו אצלה ביטוי אישי, אבל החינוך המשותף יצר בעפרי גלילי תחושת לחץ ובדידות. כיום, כפסיכולוגית וכיוצרת סרטים, חשוב לה להשמיע את קולו של היחיד להמשך קריאה...
לפעמים חלומות לא מתגשמים, "אבל מאחורי כל דבר עומדים אנשים"מיה ווייד גדלה בבית מלא מוזיקה ואמנות וחלמה לעסוק בכך בבגרותה. ניסיונה להקים תיאטרון לא עלה יפה, אבל היא מבטאת את עצמה בתחומים אחרים - וממשיכה לחלוםלהמשך קריאה...
"כשקרה הנורא מכל, ידעתי שמצפה לי נפילה איומה - ושאקום ממנה"בחודש מאי האחרון איבדה שירן אבקסיס את בנה יהונתן, שהיה בן ארבעה חודשים וחצי בלבד. איך מתאוששים מזה? "יש בתוכי המון חוזק וחוסן פנימי", היא אומרתלהמשך קריאה...
"הבטן שלי התהפכה: חשבתי שלא ייתכן שילדות בנות 5 מתנהגות ככה"עידית אייזנר הרגישה שהיא ילדה שמנה, אף שלא הייתה כזו. כשהחלה בתה להתמודד עם עודף משקל ונתקלה בתגובות קשות מהסביבה, החליטה שצריך לדבר על זהלהמשך קריאה...
"התכנסתי פנימה והבנתי שהכלים לריפוי ולהתאוששות נמצאים בתוכי"חמש שנים אחרי שבנה נפטר מסרטן, האמנית אסתי קסטרו מספרת איך הצליחה להמשיך הלאה למרות האסון הכבד. "לכל אחד מאיתנו יש כלים להתמודדות עם קשיים"להמשך קריאה...
"חזרתי מהטיול וידעתי שאני לא רוצה את החיים שהיו לי אז. רציתי שינוי"העלייה לארץ בילדותה יצרה בדורית תמיר תחושה של ניכור וחוסר שייכות. היא אמנם הלכה בתלם והגיעה להישגים, אבל משהו היה חסר שנים רבות. ואז הגיע המפנהלהמשך קריאה...
"בסוף הבדיקה אמרה הרופאה: 'אין לה דופק. מצטערת'. איבדנו אותה"
תאונת דרכים שעברה במהלך היריון גרמה לצלמת עדי הלמן לאבד תינוקת. אחרי האבל העמוק היא ערכה חשבון נפש שבסופו יצאה מחוזקת - ועם תינוק נוסףלהמשך קריאה...
"הבנתי שאם קיבלתי את המחלה, אני כנראה יכולה להתמודד איתה"בגיל 17 וחצי נודע לאורלי פורמן כי לקתה במחלה כרונית שאין לה מרפא. שנים חיה בהכחשה של מצבה, עד שהחליטה לשנות את דפוס חשיבתה. זה עשה לה רק טובלהמשך קריאה...
נודדת בין ארצות ומקצועות: "אני נאמנה לעצמי והולכת אחרי הלב"ענבל טור-שלום עברה תחנות וגלגולים רבים עד שהגיעה לעיסוקה ולמקום מגוריה הנוכחיים. את ההשראה למעברים התכופים קיבלה, בין השאר, מפואמה של בורחסלהמשך קריאה...
נעים להכיר, נֹגה שנער-שויער. נושמת, חיה, שומעת, מתעדת וכותבת אנשים וסיפורי חיים. בעלת חברת "הד - לסיפורים שמשאירים חותם" ואמא גאה לעשרות ספרים, תוצרי המפגש ביני לבין אנשים נפלאים שבחרו לחלוק עימי את אוצרם הגדול - סיפור חייהם.
ועכשיו הבלוג שלי, "מסע אישי". מה יהיה לנו כאן? מסעות אישיים וסיפורי חיים. מפגשים מהסוג האישי, שבהם נבדוק עבר מול הווה ועתיד - ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת סיפור חיים, לאוורר ולמתוח אותו אל מעבר להקשרים המובנים מאליהם.
למדתי שלסיפור החיים אין גיל (לכולנו יש סיפור). הבנתי גם שמשהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאיתנו את הטוב ביותר.
אני יוצאת למסע אישי. אתם מוזמנים להצטרף.
ועכשיו הבלוג שלי, "מסע אישי". מה יהיה לנו כאן? מסעות אישיים וסיפורי חיים. מפגשים מהסוג האישי, שבהם נבדוק עבר מול הווה ועתיד - ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת סיפור חיים, לאוורר ולמתוח אותו אל מעבר להקשרים המובנים מאליהם.
למדתי שלסיפור החיים אין גיל (לכולנו יש סיפור). הבנתי גם שמשהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאיתנו את הטוב ביותר.
אני יוצאת למסע אישי. אתם מוזמנים להצטרף.