1. הדפוס

המצאת הדפוס והופעת הדיו נתנו משמעות חדשה לשחור: שחור על גבי לבן. מהספרים המודפסים נעלם עושר הצבעים שאפיין את הכתבים שהועתקו ביד ועוטרו במיניאטורות ססגוניות. הפונקציונליות של הדפוס שוב הפכה את השחור והלבן ללא-צבעים, לעומת יתר הגוונים שנועדו לקישוט ולאיור. התפתחות אמנות התחריטים וההדפסים – ציורים חדגוניים שלא נועדו להיצבע, נתנה עוד משמעות לשחור האמנותי והמינימליסטי, שעומד בפני עצמו. זו היתה תחילתה של המודרניות, בה הפונקציה הופכת לערך אסתטי בפני עצמו.

 

gutenberg bible, British Library 

 

2. הרפורמציה

תנועת הרפורמציה הביאה שוב את השחור לקדמת הבמה.

כחול אינדיגו נחשב בעינינו לכמעט מובן מאליו, מכיוון לכולנו יש לפחות פריט אחד בארון בצבע זה: מכנסי ג'ינס כחולים. למה הפך דווקא האינדיגו לאחד הצבעים הנפוצים ביותר בעולם? מתברר שלפיגמנט הטבעי הזה יש עמידות יוצאת דופן: אין הרבה צבענים טבעיים שיוצרים צבע כה עז, כהה ועמוק, העמיד לאורך זמן ומאפשר צביעת חומרים מגוונים כל כך - מבדים מסיבים שונים, דרך חרסינה וקרמיקה, ועד נייר.

 

 

 

הצמח המקורי ממנו הופק הצבע הכחול הוא אינדיגוספרה, שמקורו בארצות הטרופיות. הצמח, מין שיח טפילי בעל עלים ירוקים קטנים, נפוץ בעיקר בהודו, ובמיוחד באזור בנגל.