מאת: ליה עופר
נתחיל בחדשות הטובות: לפי הנתונים של האגודה למלחמה בסרטן, בשנתיים האחרונות מסתמנת ירידה במספר החולים במלנומה (סרטן העור), ושיעורי התמותה מצויים במגמת התייצבות זה כעשור. יתרה מכך: בהשוואה בין 20 מדינות עם שיעורי התחלואה הגבוהים בעולם, התברר שישראל כבר אינה מדורגת במקומות הראשונים בטבלה: גברים ממוקמים במקום ה־13 ונשים במקום ה־20.
החדשות הלא כל כך טובות הן שלפי מחקר רחב היקף מטעם חברת הטיפוח הצרפתית לה־רוש פוזה, הרגלי ההגנה של הישראלים מהשמש פחות טובים לעומת מדינות אחרות בעולם. המחקר, שבוצע בקרב 20,000 משתתפים ב־23 מדינות ובדק את עמדותיהם לגבי החשיפה לשמש ומניעת סרטן העור, חשף נתונים מדאיגים על הרגלי ההגנה שלנו מהשמש הישראלית.
ריכזנו עבורכם את עשרת הממצאים הבולטים ביותר במחקר, וביקשנו מד"ר מרינה לנדאו, יועצת "מנטה" לרפואת עור, להסביר את משמעותם.
4 מתוך 10 אנשים בארץ ובעולם מורחים קרם הגנה רק אם הם נמצאים בחופשה, בים או בבריכה.
דבר המומחית: "זו טעות נפוצה מאוד. אנשים חושבים שצריך למרוח מסנן קרינה רק כשיושבים הרבה זמן בשמש, אבל העור חשוף לשמש גם בפעילויות יומיומיות, כמו הגעה לעבודה (ברגל אבל גם בתחבורה), טיול עם הכלב או שהייה עם הילדים בגן שעשועים. לכן חשוב מאוד להגן על העור גם במהלך חשיפה לא מכוונת לשמש באמצעות בגדים מתאימים (עדיף בגד דק עם שרוולים ארוכים), כובע וכמובן מקדם הגנה".
47% מהישראלים סבורים כי קרם הגנה לשמש עם מקדם הגנה SPF50 מיועד לאנשים שנמצאים בסיכון גבוה במיוחד לסרטן העור.
דבר המומחית: "זה נכון בחלקו. לדוגמה, בתנאי מעבדה מסנן קרינה עם SPF15 מסנן יותר מ־95% מהקרניים האולטרה סגוליות הקצרות, כך שתיאורטית יכולנו להסתפק בתכשירים בעלי מקדמי הגנה נמוכים מ־50. אבל בפועל, מכיוון שאנשים לא מורחים כמות מספקת של התכשיר, רמת ההגנה נמוכה משמעותית מזו המצוינת על האריזה. לכן רצוי להשתמש בתכשירי הגנה בעלי SPF גבוה, שיעילותם נפגעת פחות אם מורחים כמות לא מספקת. בדרך כלל תכשירים אלה מכילים גם מסננים כנגד קרניים ארוכות, ולאחרונה נוספו לשוק גם תכשירים שמגינים נגד קרניים אינפרה אדומות".
רק 19% מהישראלים מורחים קרם הגנה לאורך כל ימות השנה, זאת לעומת 34% מהיוונים ו־32% מהאוסטרלים.
דבר המומחית: "קיימת נטייה לחשוב שקרני השמש מזיקות רק בקיץ, כי בקיץ חם יותר. אבל אין קשר ישיר בין הטמפרטורה לעוצמת הקרינה (כך למשל, אפשר להשתזף עד כדי כוויות בעת חופשת סקי). רוב הישראלים עדיין לא הפנימו שגם בחורף יש קרינת שמש, ושהיא מזיקה בדיוק כמו השמש בקיץ. ההבדל הוא שבחורף יש פחות שעות אור".
87% מההורים בעולם מורחים קרם הגנה על ילדים בני פחות מ־12, בעוד בישראל שיעור ההורים המורחים עומד על 51% בלבד.
דבר המומחית: "עורם של ילדים רגיש לקרינת השמש הרבה יותר מעור של מבוגרים. בנוסף, דווקא כוויות משמש לפני גיל 18 מהוות גורם סיכון משמעותי לסרטן העור. ההורים חייבים להפנים שחובת המריחה של מסנן קרינה חלה עליהם".
9.1% מהישראלים סבורים שבטוח לצאת לשמש ללא קרם הגנה אם הם כבר שזופים.
דבר המומחית: "זה נכון שעור כהה או שזוף מוגן יותר מכוויות שמש בהשוואה לעור בהיר. אבל גם אם עור שזוף לא יקבל כווייה, חשיפתו לשמש בצורה לא מבוקרת תגרום להצטברות נזקים בתאי העור, שמעודדים הופעת סרטן עור ונזקי שמש קוסמטיים, כמו כתמים וקמטים".
69% מהנשים בעולם מורחות קרם הגנה על הפנים, לעומת 45% מהגברים. בישראל שיעור הגברים המגינים על פניהם עומד על 38%.
דבר המומחית: "הנתון אינו מפתיע, שכן הפעולה של מריחת קרם טבעית יותר לנשים. עם זאת, עורם של הגברים אינו עמיד לנזקי קרינה יותר מעורן של הנשים, ודווקא הגברים הם אלה שנוטים לעבוד בעבודות שחושפות אותם לקרינת השמש לא מעט. לכן חשוב שהגברים יסגלו לעצמם הרגלי שימוש במסנני קרינה".
18.1% מהישראלים אינם נוטים לחבוש כובע.
דבר המומחית: "חבל. לכובע יש שני תפקידים: הגנה ישירה והצללה. הכובע מספק הגנה ישירה לעור הקרקפת, וזה חשוב במיוחד לגברים בעלי שיער דליל או גברים קירחים. כובע רחב שוליים מספק הגנה על ידי הצללה לעור העורף ואפרכסות האוזניים (אזורים שאנשים נוטים לשכוח בעת מריחת מסנן קרינה), והוא יכול לסייע גם במניעה של מכת חום".
57.9% מהישראלים טוענים שהשמש נותנת להם אנרגיה.
דבר המומחית: "קרינת השמש אכן מעוררת הפרשה של אנדורפינים (חומרים טבעיים דמויי מורפין), כך שאור השמש בהחלט תורם לשיפור מצב הרוח. יתרה מכך: יש הטוענים שההסבר לאחוז ההתאבדויות הגבוה יחסית בארצות צפוניות הוא עקב היעדר כמות מספקת של אור השמש. אבל לצורך שיפור מצב הרוח מספיק גם להביט דרך החלון. ובאשר לוויטמין D: נכון שלקרינת UV יש גם חשיבות ביצירת הוויטמין הזה, אבל לשם כך מספיק לחשוף את הזרועות לשמש למשך 15 דקות ביום".
52% מהאנשים ברחבי העולם מעולם לא בדקו את נקודות החן והשומות שלהם אצל רופא עור. בישראל עומד שיעור הבלתי נבדקים על 31.9%.
דבר המומחית: "גילוי מוקדם של סרטן העור, בייחוד מסוג מלנומה, משנה מהותית את מהלך המחלה. בעוד שהמחלה ניתנת לריפוי בשלביה המוקדמים, מלנומה מתקדמת היא מחלה חשוכת מרפא אצל חלק ניכר מהמטופלים. לכן בדיקה לגילוי מוקדם יכולה להיות קריטית, עניין של חיים ומוות, ורצוי להיבדק אצל רופא עור פעם בשנה".
68.1% מהישראלים סבורים שהסיכון להתפתחות סרטן העור קשור לבהירות העור.
דבר המומחית: "צבע העור הוא רק אחד מגורמי הסיכון לסרטן העור. היסטוריה משפחתית או אישית של שומות מרובות, כוויות שמש או סרטן הם גורמי סיכון נוספים ובלתי תלויים בגון העור. אף על פי ששכיחות סרטן העור באוכלוסיות בעלת גון עור כהה נמוכה מזו שבבהירי העור, היא איננה אפסית".
נכון או לא נכון?
------------------
1. אם כבר משתזפים, אז במקומות נמוכים
נכון. ככל שהמרחק בין הקרקע לשמש רב יותר, כך הקרינה שמגיעה חלשה יותר. לכן הסיכוי לקבל כווייה בים המלח, למשל, נמוך מאוד, ולעומת זאת – הסיכוי לחטוף כוויות שמש באתר סקי גבוה מאוד. כמובן, גם במקומות נמוכים יש להשתמש במסנן קרינה.
2. חלונות זכוכית חוסמים קרינה.
לא נכון. חלונות זכוכית בולמים בדרך כלל קרינת UVB אך לא את קרינת UVA. ברוב דגמי המכוניות ובאוטובוסים מומלץ לסגור את החלון ולהגן על העור בעזרת תכשיר הגנה וביגוד ארוך.
3. כשחם אך מעונן, בטוח יותר להשתזף
לא נכון. העננים חוסמים בעיקר קרינה אינפרה אדומה, המעבירה חום, והרבה פחות קרינה אולטרה סגולה האחראית לנזקים הנגרמים מהשמש.
4. צל מגן מפני קרינת השמש
לא נכון. שהייה בצל, מתחת לשמשייה, לסככה או לעצים, עשויה אמנם להקטין את עוצמת הקרינה בכמחצית, אבל כאשר היום בהיר והשמש יוקדת, הקרינה חוזרת אלינו מהסביבה – החול, הדשא, הים, הבריכה. לכן יש לנקוט אמצעי הגנה וזהירות גם כשיושבים בצל.
5. שימון במסנן קרינה עלול לגרום לסרטן
לא נכון. הבעיה נובעת מכך שאנשים המתמרחים בקרם מרגישים שהם מוגנים לגמרי מהקרינה ולכן מבלים שעות ארוכות בשמש. זה מה שגורם לסיכון יתר, ולא קרם ההגנה עצמו.
