אראלה טהרלב בן-שחר
איגוד רופאי הילדים האמריקאי יצא לפני כמה ימים בהנחיה שמעוררת מהומה בציבור ההורים. לא מדובר בחיסון חדש, בהמלצות תזונה נוספות או בפסילת תרופה, אלא בקריאה להורים
להגביל את זמן המסך של ילדיהם.
הכל ביחד, טוענים באיגוד רופאי הילדים – הטלוויזיה, המחשב והסמארטפון, הוואטסאפ, הפייסבוק והסדרות, הסימוס, הזפזוף והציוץ – אמור למלא לא יותר משעתיים ביומם של הילדים! (וגם זה רק אצל ילדים מעל גיל שנתיים, כיוון שמתחת לכך צריך לשאוף לאפס שעות מסך). כיום, אגב, ממוצע זמן המסך של הילדים מול מחשב הוא כ-7.5 שעות גלישה. ומה יש לאיגוד רופאי הילדים ולהרגלי הבילוי של הילדים והחינוך של ההורים? ובכן, מתברר שלשימוש העודף במדיה יש השלכות על בריאותם של הילדים. על פי ההנחיות החדשות נמצא שהשימוש העודף מוביל להפרעות שינה, השמנת יתר, הפרעת אכילה, בעיות קשב וקשיים בלימודים.
7.5 שעות - זהו הזמן הממוצע של הילדים שלנו מול המסכים (צילום: שאטרסטוק)
כל הורה מזדעזע לפחות פעם ביום מהתלות הגדולה של הילדים במכשירים האלקטרוניים. ומן הצד השני, האם אין כאן דרישה בלתי אפשרית מההורים? האם רופאי הילדים היו ממליצים להורים באיסלנד לחשוף את ילדיהם לשמש בחורף? להורים באפריקה לספק לילדים רק מים מטוהרים? ולהורי הערים הגדולות להבטיח שילדיהם ינשמו רק אוויר נטול תחמוצת הפחמן? האם יש ביכולתנו, ההורים, לספק לילדים מרחב של מציאות לא דיגיטלית או שאיגוד רופאי הילדים שם אותנו כאן במאבק עם כוחות גדולים מאיתנו?
ד"ר יובל דרור, ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת במכללה למינהל, מאמין שלא: "ילדינו אכן נולדו לתוך עידן של מדיה רוויה שנמצאת בכל מקום ו'חוצה פלטפורמות' - ניתן לגשת לכל תוכן דרך הסמארטפון, המחשב והטלוויזיה", הוא מסכים, "הילדים של היום לומדים להפעיל טאבלט עוד לפני שהם לומדים לדבר. ולמרות כל זאת, אני מאמין שההורים עדיין יכולים להטיל על הילדים מגבלות הקשורות לכמות השימוש במסכים. נכון, מדובר במשימה מורכבת שייתכן שבעתיד תהפוך לבלתי אפשרית, אבל כיום היא עדיין ריאלית, בדיוק כמו שאפשר להגביל את כמות הממתקים שהילדים אוכלים".
רוצים לנתק את הילדים מהמסכים? ראשית, תנו דוגמה אישית (צילום: שאטרסטוק)
איך עושים את זה?
איגוד רופאי הילדים האמריקאי אמנם אינו מצייד את ההורים במונה שיתופי שיסכום את השימוש של הילדים במסכים (הרי איך בשם אלוהים אפשר לדעת מתי הם מגיעים לשעתיים?), אבל הוא כן נותן כמה המלצות פרקטיות שאמורות לצמצם את כמות השימוש של הילדים במדיה.
1. הגדרת זמנים נטולי מדיה (למשל – ארוחות הערב, הזמן לפני השינה).
2. הגדרת אזורים "ללא תקשור" (מטבח, סלון או חדר משחקים).
3. "ניקוי" חדר הילדים מן המחשב והטלוויזיה: ואם אפשר - שלא ייכנס לשם גם הסמארטפון, כדי שהילדים לא יירדמו מול הטלוויזיה או יתעדכנו בפייסבוק לפני השינה.
אלא שההמלצות האלה של איגוד רופאי הילדים, נופלים על אוזניים "מיואשות". "הורים רבים מתמלאים חוסר אונים ונכנעים למדיה. אנחנו שומעים אמירות כמו 'אלה החיים של הילדים היום', 'כל הילדים כאלה, אין מה לעשות', וחושבים שאין להם ברירה אלא לקבל את השימוש במדיה כמו גזירת שמים", אומרת לימור קרלינסקי ארג'י, יועצת משפחתית ומנחת קבוצות במכון אדלר. אז איך מורידים את ההמלצות האלה מהאולימפוס והופכים אותן להמלצות ישימות? הנה הטיפים שלה:
1. הכירו במציאות: כשמגבילים או מצמצמים את כמות השימוש במדיה, חשוב שתכירו בעובדה שחלק גדול מהחיים החברתיים של הילדים שלכם אכן מתנהלים שם (בעיקר כשמדובר במתבגרים, הימצאות בפייסבוק ובקבוצות הוואטסאפ היא חלק מדרכי הגישה להשתייכות ולזירה החברתית של הנוער). עם זאת, עליכם להפנים שזה לא סותר את העובדה שכהורים - עליכם ליצור כללים על גבולות השימוש בה.
2. קודם מסבירים: כשאתם מחליטים לעשות שינוי, התחילו משיחה עם הילדים (ולא משנה בני כמה הם). הסבירו להם מדוע אתם חושבים שכדאי שהם יפנו זמן לדברים אחרים, רתמו אותם לשתף פעולה, והחליטו יחד איתם על זמנים ושעות גלישה שעליהם תקפידו. אולי לא תצליחו להגיע איתם להבנה שהם יסתפקו רק בשעתיים גלישה, כפי שאתם הייתם רוצים, אבל תוכלו להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כולכם: גבשו תוכנית שכוללת זמנים נטולי מדיה (ארוחת ערב, ערב שישי, זמן משחק או אפילו צפייה בסרט משפחתי) או כמות שימוש מקסימלית.
3. עזרו להם לגבש רפרטואר התנהגויות נקי מ"דיגיטליות": כשאתם מצהירים על כללים חדשים שכאלה, צפו שלילדים יהיה קושי להתרגל וליישם אותם. אם מדובר בילדים קטנים שמשתמשים במדיה בעיקר למשחק – תצטרכו לעזור להם לרכוש רפרטואר התנהגויות אחר כמו משחק בגינה, ציור, פעילות גופנית, פגישה עם חבר וכו'. כאן הקושי עלול להיות בעיקר שלכם, שהרי המחשב פוטר אתכם מהצורך להקדיש לילדים זמן, ולכן קחו בחשבון שלפחות בהתחלה, הכללים החדשים עשויים להפוך פחות נוחים גם עבורכם.
4. אחרי שאתם מחליטים מה הכללים – הקפידו עליהם: כדי להנחיל אותם, בהתחלה תצטרכו להיות עקביים ולהתעקש עליהם. הגמישות תוכל לבוא בהמשך.
5. ומה אם לא? אם אתם מגיעים לעימותים של ממש (הילד לא מוכן לכבות את המחשב ולא עומד בכללים שהסכמתם עליהם), זכרו שאתם המבוגר האחראי ובידכם היכולת לאפשר או לא לאפשר גישה למדיה. לאחר הפרת ההסכם ביניכם אפשר להזכיר לילד את ההחלטות המשותפות, ואם הוא עדיין לא משתף פעולה – לנקוט פעולה כמו התקנת סיסמת כניסה למחשב או סיסמת גלישה לאינטרנט האלחוטי. אם אתם חשים שהעניין בדמכם - אפשר אפילו לשקול התנתקות מהספקית לתקופה זמנית.
6. ספקו דוגמה אישית: זה החלק הקשה ביותר. האם אתם, ההורים, מסוגלים לשים את הסמארטפון בצד לכמה זמן ולהקדיש את הקשב שלכם רק לילדים? אם אתם רוצים להיות מסוגלים לדרוש זאת מהילדים, תצטרכו לעשות זאת גם אתם.
