רויטל גל
בקרב משפחות רבות המתח בתקופת החגים עולה, ולא פעם קיים חשש שמא ארוחת החג המשפחתית תהפוך לקונפליקט ממשי. שלומית אבני, מנחה בכירה במכון אדלר, מאמנת הורים ומדריכה, מסבירה איך "נולדים" קונפליקטים משפחתיים וכיצד אפשר להימנע מהם בארוחות המשפחתיות ובערבי החג. ותשמרו את העצות הללו גם לתקופה שלאחר החגים.
שוב הדודה מציקה? הסיבה היא אף פעם לא נושא הקונפליקט, אלא תחושת הערך העצמי של שני הצדדים (צילום:שאטרסטוק)
איך נוצרים קונפליקטים?
כל קונפליקט מתחיל בפגיעה בערך העצמי שלנו -- כתוצאה מתחרותיות, עלבון, חשיפה לביקורת, האשמה וכו', ובעצם כל דבר שהאדם מפרש בצורה סובייקטיבית כפוגע בערך שלו. למשל, העיסוק במי הכין אוכל טעים יותר בערב החג יכול להתפרש כהשוואתיות ולהפוך לפגיעה בערך ולהוביל לקונפליקט. ככל שההערכה עצמאית שלנו גבוהה יותר, הסיכוי להתפתחות קונפליקט קטן יותר ולהיפך.
למעשה, הסיבה להיווצרות הקונפליקט היא אף פעם לא הסיבה שנראית לעין (הסיבה המוצהרת). אם, למשל, נדמה לכם שהקונפליקט הוא סביב הסוגיה "למה הם לא באו אלי לחג בשנה שעברה" או "היא לא הביאה לי מתנה יפה", למעשה הסיבה האמיתית תהיה קשורה לבעיה שיש לנו במערכת היחסים הספציפית הזו (איום על תחושת הערך שלי, ביקורת וחוסר קבלה או הבנה).
בגדול, ישנם שלושה נושאים מרכזיים שגורמים לקונפליקטים במערכות יחסים:
כוח: למי יש יותר כוח? מי קובע? מי מחליט? למשל: "למה היא עוד פעם מזמינה לחג?"
צדק: מי צודק יותר. במקרה כזה קל לזהות את הרקע הזה לקונפליקט, במיוחד לפי הניסיון של האדם הפגוע לגייס אנשים שיוכיחו את צדקתו. למשל: "היינו אצל אמא שלך בשנה שעברה והיא אומרת שלא היינו כבר 3 שנים?"
יוקרה: "מי שווה יותר", בכל מדד אפשרי. למשל: איפה היה אוכל יותר טעים, למי יש בית יותר יפה וכיו"ב.
למה ערב חג הוא סיבה טובה לקונפליקט חדש?
התכנסות "חובה": נקבע לכולם זמן ומקום לקיים את המפגש, וברוב המקרים אי אפשר להתחמק. המצב הזה יכול להתפרש לפעמים כחדירה למרחב האישי: שואלים (או "חוקרים") מה קורה איתי, מה אני עושה ולמה, ומי שיש לו רגישות לכך עלול להתערער.
ציפיות ואכזבות: לעתים קיימות ציפיות גבוהות שמתגלות כאכזבה, ולפעמים חוששים מוויכוחים שהיו סביב השולחן הקודם.
מראה להשוואות: מבט של הסביבה יכול לאיים על תחושת הערך: מה בני הדודים שלי כבר הספיקו ומה אני עוד לא.
סטטוס חדש: כשבן משפחה משנה סטטוס בעקבות גירושים, פיטורים וכיו"ב, עלול להיווצר קונפליקט חדש, בייחוד כשהמשפחה מתקשה לקבל את השינוי, שאולי גם טרם עובד אצל האדם עצמו.
הזדמנות מצוינת לקונפליקטים והתנגחויות. שולחן החג (צילום: שאטרסטוק)
כך תמנעו קונפליקטים בשולחן החג
הכינו עצמכם לאירוע: נהלו שיחת הכנה עם בן/ת הזוג ותאמו שיתוף פעולה: שאלו את עצמכם: איך אנחנו רוצים להעביר את הערב הזה? איך תוכל/י לסמן לי אם משהו מפריע לך? רצוי לתת את הדעת ולבחור מראש איך אני מחליט להגיב על משהו. שיתוף פעולה בין שניים מעניק כוח ותחושה של "רוח גבית".
חשיבה חיובית: לא במובן הרוחני אלא במובן האתגרי - איזו הזדמנות טמונה בתוך האתגר הקשה הזה? חיזוק זוגיות, הקניית מסורת לילדים, מפגש עם אנשים אהובים אך רחוקים במשפחה, טעמי הבית המסורתיים וכו'.
שמירה על גבולות: הארוחה היא הזדמנות לעבוד על גבולות. אם אינכם מעוניינים לענות לדודה מטבריה מה אתם עושים כרגע בחייכם, השיבו בעדינות שאינכם מעוניינים לפתוח כרגע את הנושא.
חוש הומור: למי שיש, נסו לגייס אותו לארוחת החג - הוא מכניס הרבה אוויר.
זה זמני: זכרו שארוחת החג היא בסך הכל כמה שעות.
זכרו: קונפליקט משפחתי אינו "מנת חובה" על שולחן החג, אך אם הוא בכל זאת מתקיים - זכרו שאם תגיעו עם תחושת ערך מחוזקת, ברוב המקרים יהיה מאוד פשוט לפתור את הקונפליקט או להתייחס אליו פחות בכובד ראש.
טיפ: ביחד תתגברו על קונפליקט משפחתי
בין בני זוג כמעט תמיד קיימת שונות ויש מישהו שחרד יותר לתחושת הערך שלו. במקרה כזה קיים סיכוי שהקונפליקט המשפחתי ישפיע על בני הזוג ויעורר תחושות כמו "אולי אני צריך לבחור צד", " אולי הוא לא אוהב אותי בגלל היחס שלי לאמא שלו", וכו'.
כשיש תקשורת פתוחה וכנה, יש פחות מקום לקונפליקטים ואפשר למצוא פתרון ביחד. אמון ופעולה משותפת בין בני הזוג תעזור לכם לבחור אסטרטגיה שיש בה הסכמה זוגית. ראו מצב זה כהזדמנות לאתגר זוגי שחשוב יותר מהארוחה עצמה, זו הזדמנות לבדוק איך אנחנו משתפים פעולה כבני זוג וללמוד מכך המון.
