איך מתמודדים עם חרדת ביצוע מיני?

דניאל (שם בדוי), בן 29, גבוה ונאה, יאפי קלאסי, עובד במשרה נחשקת בתחום הפיננסים, נוסע בג'יפ ומחובר לכל טרנד חדש. הוא הגיע למרפאה נרגש, והוציא דפים מסודרים שהכין לקראתה. "לא רציתי לשכוח שום פרט", הסביר.

הוא גדל במשפחה שדחפה אותו להישגים מגיל צעיר, והחדירה בו שאיפה למצוינות. בתיכון היה תלמיד מצטיין ושיחק בנבחרת הכדורסל. אף שהוריו לא היו אמידים, הם לא חסכו שקל על לימודיו, ודאגו לשכור למענו מורה פרטי כשציוניו לא השביעו רצון. בצבא שירת ביחידה מובחרת, אך לא המשיך לקצונה, כי הוריו יעצו לו לא לבזבז את זמנו, ולהתחיל ללמוד.

את תקופת לימודיו באוניברסיטה זכר כלחוצה מאוד. "הייתי סטודנט מצטיין, אך לא לקחתי את הלימודים בקלות. הייתי לחוץ תמיד – לסיים עבודות, ללמוד למבחנים. רציתי להצטיין כדי להמשיך לתואר שני וכדי שייפתחו בפניי יותר אפשרויות של תעסוקה, ולכן השאיפה הייתה להגיע לציונים גבוהים במיוחד, לבלוט מעל שאר התלמידים".

אחרי הלימודים התקבל לעבודה במוסד פיננסי מכובד. "מהרגע הראשון הייתי סופר-משקיען. הגעתי לפני כולם והלכתי אחריהם. גם בסופי שבוע ובחגים הייתי טרוד בעבודה. כלפי חוץ נראיתי העובד המושלם, אך מבפנים הייתי הר געש. כל מילת ביקורת קטנה גרמה לי מפח-נפש, ולא יכולתי להימנע מהשוואה בלתי פוסקת בין הישגיי לבין אלו של חבריי לעבודה".

השאיפה למצוינות לא פסחה על מערכות היחסים שלו עם נשים. "בתיכון הייתי החבר של מלכת השכבה, תמיד הלך לי עם נשים, ובהמשך הדרישות שלי רק עלו: רציתי את הבחורה הכי יפה, הכי מיוחדת, הכי אינטליגנטית. כל הקשרים הרומנטיים שלי היו ארוכים. נחשבתי משקיען, משתדלן, מאהב מושלם במיטה. בסקס היה לי חשוב שבת הזוג תיהנה. אם הרגשתי, גם ברמז, שהפידבק מצדה מינורי, הייתי לוקח את זה קשה".

האם אני אימפוטנט?

כחצי שנה לפני שהגיע אליי, חלה דניאל במחלת הנשיקה (Infactious mono), מצב הדומה לשפעת ארוכה. במשך חודשיים סבל מחום, חולשה, עייפות, חוסר אנרגיה, נפיחות של בלוטות לימפה, הגדלת טחול, אפטות בפה, וכתוצאה מכך ירידה בתיאבון ובמשקל. בדיקות סרולוגיה אימתו שמדובר בווירוס פעיל של EBV/CMV. נאמר לו שהטיפול היחיד הוא מנוחה ושתייה מרובה, על מנת לאפשר למערכת החיסונית להתגבר על הנגיף.

"הייתי מדוכדך מאוד", נזכר דניאל, "מובן שלא הפסקתי לעבוד, אך ביצועיי ירדו. סקס כלל לא עניין אותי. בהמשך, כשקצת התאוששתי, חברים הכירו לי בחורה מדליקה. יצאנו לשלושה דייטים והייתה בינינו כימיה מיידית. בדייט הרביעי הגענו אלי הביתה ונכנסנו למיטה. אך אז התרחש משהו שלא קרה לי מעולם: לא הצלחתי להגיע לזקפה. בת זוגי הייתה מקסימה, ולא עשתה מזה עניין. היא ייחסה זאת לאלכוהול ששתינו, אבל אני הייתי הרוס ומבויש, ולא יכולתי להתקשר אליה שוב.

"מאותו רגע השתנו חיי. הראש שלי עבד שעות נוספות סביב הנושא: האם נפגעתי כתוצאה מהמחלה? האם הפכתי אימפוטנט? מה יהיה?

"חרשתי את האינטרנט. הלכתי לשני אורולוגים, שאמרו לי שכל גבר חווה תקלה טכנית פה ושם, ושאני אחזור להיות פעיל והכול יסתדר. מובן שלא חזרתי לזירת ההיכרויות כי לא הייתי מסוגל להתמודד עם כישלון נוסף.

"התחלתי לבחון את גופי, ולבדוק זקפת בוקר וזקפה באוננות. הרגשתי שהזקפה שלי אינה כבעבר, ויכולתי להעריך את הירידה בכ-40 אחוז. פניתי לסקסולוגית ידועה, שטענה שהבעיה נובעת מהקשרים שלי עם נשים ושלחה אותי ולטיפול פסיכו-תרפויטי ארוך טווח. ניסיתי ויאגרה שחבר נתן לי, וגם זה לא הביא לשינוי המיוחל, מה ששכנע אותי סופית שהמחלה גרמה לי נזק בלתי הפיך. ואז הציעו לי לפנות אליך".

מחשבות אובססיביות על סקס

הסברתי לדניאל את התהליך שחווה, וכיצד לדעתי נוכל לפתור את הבעיה לחלוטין. הוא נכנס למעגל חרדתי אובססיבי-קומפולסיבי, והאיכויות שגרמו לו להצליח עד כה הן אלו שעומדות כמכשול בפניו. הוא – הקונטרול פריק, הפרפקציוניסט, שרגיל תמיד להיות בשליטה מלאה – נכנס פתאום לסיטואציה שאין לו שליטה עליה. כתוצאה מכך המעגל הסימפתטי התחיל לעבוד, וכדור השלג התחיל להתגלגל במדרון.

הטריגר היה האירוע בו התקשה לראשונה לשלוט ביכולתו המינית, ייתכן שהיה זה שריד ממחלת הנשיקה או כתוצאה מהתרגשות מהסיטואציה עם הבחורה המוצלחת. בהמשך, כשראשו הוצף במחשבות אובססיביות סביב נושא המין, הן גרמו לו חרדה ומצוקה קשה. תחושת אין האונות והיעדר השליטה הובילה לפעולות כפייתיות, בהן מעבר בין רופאים, איסוף ידע ובדיקות עצמיות, וכך כדור השלג המשיך להתגלגל במדרון.

הצעתי לדניאל להתחיל טיפול ברמרון* (Remeron), תכשיר הנוגד דיכאון-חרדה-אובססיה, וככל הידוע היחיד בשוק שאין לו שום השפעה על נושא המין. הסברתי לו שבהתחלה יסבול מתופעות לוואי כמו עייפות וסחרחורות, שיחלפו לחלוטין בהמשך. מכיוון שלטיפול לוקח כ-4-6 שבועות עד שתהיה לו השפעה אפקטיבית, ביקשתי ממנו לא לבצע "טסטים" במהלך חודש.

"בעוד כחודש", הבטחתי, "תחזור לצאת לדייטים". יעצתי לו לקחת לפני סיטואציה מינית לוויטרה* (Levitra), תכשיר "מהיר" יותר מוויאגרה (משפיע בתוך כ-20 דקות), שהשפעתו אינה מופרעת על ידי אלכוהול ו/או ארוחה שומנית. אחרי כמה סיטואציות מיניות כאלה, הביטחון המיני צפוי לחזור, ואין עוד צורך בתכשיר.

אחרי חודש קיבלתי מדניאל סמס: "תודה דוקטור, אתה קוסם". הוא ממשיך עדיין ליטול רמרון, שמסייע לו להפחית לחץ בעבודה, לשלוט במחשבות, להיות יותר גמיש וספונטני ופחות רובוטי ומתוכנת, ולהבין שהישגים הם אמצעי ולא מטרה.

דניאל מתמקד כעת בחיים איכותיים, ומחפש כל דרך להירגע מהמרוץ והשגרה האינטנסיבית בהם היה נתון. הוא חי עם בת זוג זה ארבעה חודשים, והחתונה באופק.

תכשיר נוגד דיכאון וחרדה, מקבוצת SNRI. הוא מעלה במרווח הסינפטי בין הנוירונים במוח נוירו-טרנסמיטור בשם סרטונין והן נוירו-טרנסמיטור בשם אדרנלין. אין לו השפעה על ירידה בליבידו או עיכוב שפיכה משום שהוא חוסם את הקולטנים (רצפטורים) 2SHT ו-3SHT. יש לו גרסה ישראלית בשם MIRO.

תופעות לוואי עיקריות: עלייה בתיאבון, עייפות וישנוניות בתקופה הראשונה. ניתן כטיפול יחיד או כתוספת לתכשירי SSRI כדי להפחית תופעות לוואי מיניות, ולצורך אפקט סינרגטי כנוגד דיכאון-חרדה.

* לוויטרה - T. Levitra

תכשיר המעכב את האנזים פוספודיאטרז מסוג 5, מעודד הרפיית השריר החלק על ידי העלאת רמות GMP, וכך עובד על כלי הדם של הפין בתגובה לגירוי מיני וגורם לזקפה.

מנגנון הפעולה זהה למנגנון ה-Viagra.T ו-Cialis.T, ההבדל הוא זמן התחלת הפעולה והמשכה. לוויטרה מתחילה לעבוד תוך כ-20 דקות ויעילה ל-12 שעות.

חשוב לציין שאין תרופה אחת, גם האיכותית ביותר, לבעיית זקפה, ויש להתאים לכל מטופל את התרופה הנכונה ביותר עבורו.

לוויטרה משפיעה רק בתגובה לגירוי מיני, ויעילה לבעיות זקפה הנובעות ממקור פסיכולוגי חרדתי, או בשל תופעות לוואי של תרופות כמו נוגדי דיכאון-חרדה ואובססיה מקבוצת SSRI ו-SNRI , או בגלל בעיה אורגנית הפוגעת בכלי דם כמו: סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב חסמתית, הופרלידמיה, השמנה ועוד.

אסור ליטול אותה עם תרופות מרחיבות כלי דם מקבוצת הניטריטים: מונולונג, מונוקורד, קורדיל ועוד.

תופעות לוואי: כאבי ראש, סומק, צרבות, כאבי עיניים ותפיסות שרירים.

היא אינה מומלצת למטופלים לגביהם יש איסור לקיום פעילות מינית, כמו: חולים עם בעיות קשות במערכת הלב וכלי הדם, חולים שעברו אוטם שריר הלב, אירוע מוחי או הפרעות קצב מסכנות חיים בשישה החודשים האחרונים.

• אין לראות במידע המובא במסגרת המאמר ו/או בתשובותיו של ד"ר רבינוביץ' לשאלות הגולשים תחליף לייעוץ מקצועי אישי שנדרש לכל מקרה ומקרה.
  

• שאלות לד"ר רבינוביץ':
  

גולשים המעוניינים לשאול את הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' שאלות בנושא חרדת ביצוע או עניינים אחרים העולים ממאמר זה - מוזמנים להשתמש במערכת התגובות בעמוד זה: רשמו בכותרת התגובה את הנושא, ופרטו בגוף התגובה את השאלה, תוך ציון פרטים מהותיים כמו מין וגיל. ד"ר רבינוביץ' יענה לשאלותיכם בעמוד זה.