אמיתי גזית
בסוף המאה ה־20 גילו האמהות הפולניות שהנדנוד "לגמור מהצלחת" השיג את מבוקשו ואף יותר מכך – הילדים התחילו לבקש גם תוספת. כיום ילדים רבים סובלים מעודף משקל, והרופאים והדיאטנים קובעים כי הרגלי התזונה האלה גורמים לתחלואה.
קל לדבר על הרגלי תזונה בריאים לילדים, אבל האם קל כל כך ליישם אותם? איך משכנעים את הילד להעדיף מים, לאכול ארוחת בוקר שאינה ממתק בתחפושת דגנים או לאכול מנה עיקרית לא תעשייתית? לפניכם העצות הטובות ביותר שיאפשרו לכם להקנות לילדיכם הרגלי תזונה בריאים בלי מריבות.
יש המון דרכים יצירתיות לעניין ילדים באוכל, צריך רק למצוא את הדרך הנכונה לילד שלכן (צילום: דן לב, סגנון: קרן ברק)
שלב א': השינוי בתודעה שלכם
1. הכירו בחשיבות התזונה הבריאה
הורים רבים מתפשרים במקומות שהם מעריכים כפחות חשובים. אף הורה לא היה מאפשר לילדיו לרוץ לכביש או לעשן סיגריה, בטווח ארוך - התוצאה של תזונה לקויה עלולה להיות דומה. רק אם תכירו בכך, תוכלו להעביר את המסר לילדיכם.
2. צמצמו את כמות המזון התעשייתי המוגש בבית
מזון תעשייתי רע לא רק בגלל הערכים התזונתיים שלו, אלא גם בגלל התוספים המלאכותיים שמקנים לו טעם דומיננטי (בעיקר מלוח), שיגרום לכל מנת מזון אחרת להרגיש תפל. הרגילו את הילדים לטעמו של מזון מבושל.
3. פנו זמן לארוחת בוקר
מטושטשים משינה וממהרים לעיסוקינו, אנו הופכים את ארוחת הבוקר (אם היא בכלל מוגשת) למרוץ, ומציעים לילדים שוקו בשקית או קורנפלקס ממותק שלא דורשים הכנה. הקדישו לארוחת בוקר 10 דקות, היערכו לכך מראש והשכימו בהתאם. בקשו גם ממי מהילדים שאינו רוצה לאכול לשבת עמכם, שכן כמו פיהוק - גם סעודה משותפת היא "מדבקת".
4. אמצו הרגלי תזונה בריאים כבר בהיריון
חשיפה מוקדמת לטעמים של מזון בריא כפירות וירקות תשפיע על ההעדפות של הילד. כיוון שהמזון שהאם אוכלת מגיע למי השפיר ומאוחר יותר לחלב שמשמש להנקה, אפשר להשפיע על העדפותיו כבר בגיל הינקות. ההמלצות של משרד הבריאות לתזונה נכונה: להרבות בשתיית מים ובאכילת ירקות, דגנים מלאים, חלבונים ומזונות עשירים בשומן בריא, ולהמעיט באכילת חטיפים ושתייה ממותקת.
הקדישו זמן לארוחת בוקר משותפת (צילום: דן לב, סגנון: קרן ברק)
שלב ב': אמצו כללי אכילה
5. מה שלא טעים היום, יהיה טעים מחר
התהליך שעובר על הילד עד שהוא מוכן לטעום מזון חדש יכול להימשך זמן רב. דיאטנים ממליצים לחשוף ילדים לאוכל חדש לפחות 20 פעמים רק כדי לגרום לו לטעום אותו. בפעמים הראשונות הוא מביט, בהמשך הוא ימשש ויריח, ורק אחרי זמן רב ינסה לטעום. לכן גם אם הילד מסרב לטעום מנה מסוימת, לא צריך להסיר אותה מהתפריט. המשיכו להגיש אותה, ואל תעשו ממנה עניין.
6. הגדירו תפקידים
תפקידכם לקבוע מה יוגש, מתי יוגש ואיפה. תפקידו של הילד להחליט אם לאכול וכמה. חלוקת התפקידים הברורה הזו תמנע מהארוחה להפוך למערכה, וכשהלחץ הזה על הילד יופחת - לא תהיה לו סיבה לנהל מאבק או להוכיח עצמאות. מהרגע שהארוחה מוגשת והילד יושב לצד השולחן, תפקידכם הסתיים. אל תתרגשו אם הילד לא אוכל, כשירגיש רעב - יאכל.
7. אפשרו לילדים חופש בחירה גם מחוץ לארוחה
לפעמים המאבקים בארוחה הם ביטוי לרצונו של הילד להפגין עצמאות ושליטה. אם תיתנו לו לבטא זאת בדרכים אחרות, תפוגגו את הצורך להיאבק בזמן האוכל. הענקת אוטונומיה לילד בתחומים אחרים, למשל במשחק או בבחירת הבגדים, תספק לו את חופש הבחירה אליו הוא כמה ותסייע לו לשמוע בקולכם בארוחה.
8. שאלו שאלות "סגורות"
אפשרו לילד לבחור ולהחליט מה יאכל מתוך המאכלים שאתם רוצים להגיש. כשמציעים מספר מוגבל של אופציות, הילד גם יבחר במנה המקובלת עליכם וגם ירגיש שיש לו שליטה על מה שהוא אוכל.
9. ערכו את השולחן והמנות בצורה אסתטית
המראה של המזון משפיע על המוטיבציה לטעום. חתכו את האוכל בצורה סימטרית (למשל, חתכו את הלחם המלא לריבועים קטנים ושווים בגודלם), סדרו את צלחת ההגשה (למשל, שהמזונות השונים לא ייגעו אחד בשני, ושיהיו מונחים בצורה אסתטית) והקפידו על צבעוניות אטרקטיבית (הצלחת לא צבעונית מספיק? הוסיפו רצועות גמבה או פלפל צהוב).
10. זכרו שתחושת השובע מגיעה אחרי 20 דקות
כשילד עם נטייה להשמנה מבקש תוספת, הציעו לו לחכות 20 דקות - פרק הזמן שהגוף מפתח בו תחושת שובע. בנוסף, אפשר להציע ירק או פרי כתחליף לתוספת.
צורת הגשה יפה, מפתה וצבעונית תעודד את הילד לטעום מהמזון (צילום: דן לב, סגנון: קרן ברק)
שלב ג': שלב הארוחה
11. העשירו, אל תסבירו
העשירו וגוונו את הארוחות שאוכלים בבית בלי להכביד בדיבורים והסברים מייגעים. איך אומרים? מהפכות עושים, לא מדברים. אפשר כמובן להסביר על חשיבותו של האוכל הבריא, אך אל תגזימו - אחרת הנושא יימאס על הילדים ויגרור תגובה הפוכה מהרצוי.
12. התאימו את מרקם המזון להעדפות של הילד
טרחתם, בישלתם, השקעתם, והוא בתמורה עיקם את האף? אל תתייאשו. בסביבות גיל 3 הרבה ילדים מפתחים נאופוביה - רתיעה ממזונות חדשים. זהו תהליך התפתחותי רגיל שהרבה ילדים חווים ברמה כזו או אחרת. אין צורך לדאוג מכך ובוודאי שלא להתייאש. הדרך להתמודד עם התופעה היא באמצעות התאמת המזון וצורת ההגשה שלו להעדפות של הילד, למשל: בלי פירורים, במרקם קשה ולא רך, חתוך לקוביות שוות, בלי שסוג מזון אחד ייגע באחר, וכדומה.
13. אל תכריחו לאכול מכל מה שיש בצלחת
הילד יסכים לטעום מאכלים חדשים אם ידע שמותר לו לירוק אותם אם אינם טעימים לו, ושאינו מחויב לאכול את כל מה שהניח בצלחת.
14. אמצו את שיטת המלפפון והפסים
מהפך חד וקיצוני בתפריט הביתי, ירתיע את הילדים ויגרום להם לא לשתף פעולה, אבל צעדים קטנים ולא מורגשים יתקבלו בלי קיטורים. למשל, אם הילד לא אוהב לאכול מלפפון עם קליפה – קלפו אותה חלקית. מלפפון מפוספס גם מעניין יותר וגם מכיל קליפה.
15. מנעו ארוחות אצל חברים (או לאפשר חד פעמית)
כדאי למנוע מהילד לאכול בבית של חברים שבו הרגלי התזונה אינם מקובלים עליכם על ידי השבתו הביתה לפני מועד הארוחה. אבל אם מדובר באירוע נדיר, מוטב לא לעשות מכך עניין ולא להגביל אותו: לאפשר לילד למצות את הזמן בבית החבר ולתקן את התזונה בהמשך השבוע.
הילד לא אוהב פסטה מחיטה מלאה? שלבו מעט פסטה מדגנים מלאים בתוך הפסטה הרגילה (צילום: דן לב, סגנון: קרן ברק)
ייעוץ מקצועי: ד"ר גל דובנוב־רז, מנהל מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים; לימור טל־פוני, דיאטנית ורכזת תחום תזונת ילדים במכבי שירותי בריאות מחוז מרכז; יפעת גירון, עובדת סוציאלית במכון להתפתחות הילד של קופת חולים מכבי
