איך תדעו אם התינוק שלכם שומע?

שמיעה תקינה היא הבסיס להתפתחות השפה והדיבור, ומחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים שכל לקות ממושכת או קבועה בשמיעה אצל ילדים, גם אם היא קלה או חד צדית, עלולה לפגוע בתפקוד התקשורתי, הלימודי, החברתי והרגשי של הילד. בשנה הראשונה לחיים מתפתחים ומתבססים כישורי השמיעה של התינוק, המקדימים את השימוש בתקשורת שפתית. כישורים אלה הולכים ומשתכללים במהלך שלוש החיים הראשונות, שנחשבות כמשמעותיות ביותר לתהליך התפתחות כישורי תקשורת מקדימי שפה, ובהמשך להתפתחות השפה והדיבור. לכן, לאיתור, אבחון והתערבות טיפולית בשלב מוקדם ככל האפשר יש חשיבות רבה, על מנת לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בהתפתחות הילד.

מהם שלבי התפתחות השמיעה של תינוקות בשנת החיים הראשונה?

שלב ראשון: 0-3 חודשים

בשלב זה, התינוק אמור להפגין רגישות למגוון צלילים; הוא משתתק למשמע קול אמו ומפגין העדפה לקולה; הוא מגיב באופן שונה לגירויים בתדרים שונים – כאשר לצלילים בעלי תדרים נמוכים וקצב קבוע יש השפעה מרגיעה עליו, בעוד שצלילים בעלי תדרים גבוהים מעוררים תגובות חדות וערות יותר; למשמע צלילים ודיבור בקרבתו, התינוק מגביר או מחליש את עוצמת המציצה; הוא מקשיב למוסיקה ולעתים מחייך למשמע הצלילים; ובקירוב לגיל שלושה חודשים מזיז את העיניים בחיפוש אחר מקור הצליל.

שלב שני: 3-6 חודשים

כעת התינוק מפגין ערנות והופך קשוב למשמע קולות אנושיים וממלמל כשהוא רואה מולו דמות; הוא מזיז את הראש בחיפוש אחר מקור הצליל (בגיל 4-6 חודשים); מתרגש כשהוא שומע צלילים כגון דלת נפתחת, צעדים מתקרבים או פתיחת צנצנת אוכל; משמיע קולות המיה המשתנים בעוצמתם; וממלמל או חדל לבכות כשהוא שומע מוסיקה.

שלב שלישי: 6-9 חודשים

בגילאים אלה, תינוקות כבר מסוגלים למקם בדייקנות צלילים במרחב במרחק של כחצי מטר מהם; הם מגיבים לשמם; מתחילים להבין בין קולות מוכרים לזרים ובין קולות ידידותיים לכועסים; קשובים כשמשוחחים בסביבתם ומשתמשים בקולם בניסיון להשיג תשומת לב; משתמשים במלמול חזרתי שנשמע כמילה (בה בה בה); מתחילים לקשר שמיעת צלילים עם הפקתם ומנסים לחזור על צלילים ששמעו.

שלב רביעי: 9-12 חודשים:

בשלב הזה יסובב התינוק את ראשו וכתפו לעבר מקור צליל מוכר גם אם לא ראה כשנעשתה הפעולה; הוא מנענע את ראשו לשאלה בתגובת לא; מתחיל להבין מילים בהקשר (מגיב בתנועות למשפטים כמו "תעשה ביי-ביי"; "בוא לאמא" וכו'); מביט לאם או לאב כשמזכירים אותם; רמות הקשב שלו שונות והוא מראה העדפה לשיחה בקרבתו; והוא משתמש במלמולים שנשמעים כמשפטים עם שינויי הגנה ומגיב בשימוש בקול למשמע מוסיקה.

התינוק אינו נבהל מרעשים חזקים? אולי יש בעיה (צילום: שאטרסטוק)

10 סימנים העלולים להעלות חשד ללקות בשמיעה אצל תינוקכם:

1. אינו מתעורר למשמע רעשים חזקים בסביבתו.

2. אינו נבהל מרעשים חזקים או פתאומיים.

3. אינו מפגין את התגובות המצופות לגילו לצלילים בסביבה.

4. אינו מפגין ערנות לצלילים שכיחים, כגון קולה של אמו, דלת נפתחת ועוד.

5. אינו מחפש אחר מקור קול, ובסביבות גיל שישה חודשים אינו מפנה ראשו לחיפוש מקור קול.

6. סביב גיל 9-10 חודשים - אינו מרבה להשתמש בקולו, ומגוון קולות המלמול שלו אינו גדל .

7. סביב גיל 10-12 חודשים - אינו מנסה לחזור על צלילים שהוא שומע.

8. סביב גיל 12-15 חודשים -- אינו מתחיל להראות הבנה של שאלות פשוטות או הוראות ראשוניות כגון "תעשה ביי-ביי", "איפה אור?" וכו'.

9. סביב גיל 12-15 חודשים -- אינו מפתח מילים ראשונות.

10. סביב גיל 16-18 חודשים -- אוצר המילים מצומצם ואינו מראה סימני גדילה.

ברוב בתי החולים בארץ מבצעים בדיקות סינון שמיעה ליילודים במחלקת היולדות, במטרה לאתר ליקויי שמיעה מולדים ולהתחיל את הטיפול בהקדם האפשרי. בדיקות סינון בסיסיות מבוצעות גם בתחנות טיפת חלב מבוצעות בגיל 6-8 חודשים.

מה מומלץ לעשות אם ילדכם אובחן כסובל מליקוי שמיעה בבדיקת סינון?

* צרו קשר עם משפחות המוכנות לחלוק עמכם מניסיונן.

* שתפו פעולה עם אנשי המקצוע והיעזרו בהם.

* רכשו ידע בתחום לקות השמיעה והתפתחות כישורי השמיעה התקשורת והשפה.

* אם התינוק אובחן כבעל לקות המחייבת התערבות - פנו בהקדם למרכז המתמחה בהפעלת תכניות התערבות לתינוקות ולילדים צעירים עם לקות שמיעה.

* אם יש צורך, בצעו בהקדם אבחון שמיעתי מלא באחד מבתי החולים שבהם מתמחים באבחון שמיעה בתינוקות.

* בצעו בהקדם בדיקת סינון חוזרת. פנו לבדיקת רופא א.א.ג. המומחה בילדים.

במקרה של חשד ללקות שמיעה, בצעו בהקדם אבחון שמיעתי (צילום: שאטרסטוק)

ייעוץ מקצועי: טלי גרינשטיין, קלינאית תקשורת אודיולוגית פדיאטרית מוסמכת ומנהלת חטיבת הגיל הרך במיחא ת"א והמרכז, מרכז רב תחומי לטיפול בילדים לקויי שמיעה ומשפחותיהם.