לאחרונה התוודע העולם למקרה המדהים של קיילב תיאודורסקו, פעוט בן שנתיים מפניקס, אריזונה, ששרד ללא פגע 28 דקות מתחת למים - ללא דופק או נשימה. זהו אינו מקרה "הנס הרפואי" הראשון ששמענו עליו, והוא מעלה את השאלה - האם יש דבר כזה, ומה אומרים על כך ההיסטוריה והמדע?

נס רפואי, או נס מהאל?

נחזור תחילה לקיילב הקטן: הפעוט נפל לבריכה בביתו והתגלה על-ידי אמו מספר דקות לאחר מכן, שרוע במים כשפניו כלפי מטה, ללא נשימה או דופק. שכן נזעק לבצע החייאה, והוחלף על-ידי צוות של ניידת טיפול נמרץ. לפי הצוות הרפואי, לבו של קיילב נדם במשך 28 דקות, ורק בבית החולים אליו הובהל חזר לו דופק הלב. בבית החולים טופל בהליך יחסית חדש, אשר בו קיררו את גופו ל 32 מעלות צלסיוס למשך 24 שעות, בכדי לנסות ולמנוע פגיעה מוחית. חום גופו הועלה חזרה בהדרגה על פני ארבעה ימים. הפעוט שוחרר לביתו בריא ושלם, ללא פגיעה נוירולוגית.

לרפואה סטטיסטיקה ידועה לפיה חוסר זרימת דם למוח מעל שתיים עד ארבע דקות גורמת לנזק נוירולוגי בטווח רחב של פגיעות, רובן הגדול בלתי-הפיכות. חוסר זרימת דם למוח מעל עשר דקות הוא כמעט תמיד קטלני. קיילב הוגדר על-ידי הרופאים אשר טיפלו בו כ"נס רפואי". הוריו, לעומת זאת, דבקים באמונתם הנוצרית האדוקה, וטוענים לנס מידי האל. "מותו לא היה חלק מתכניתו של האל", הסביר אביו, ואמו תיארה לרשת ABC את זעקותיה לאלוהים, שלטענתה פשוט הקשיב לה.

וישנם מקרים נוספים, מרשימים לא פחות: קחו לדוגמא את שאירע למיטסוקטה אוטסיקושי בן ה-25, אשר נמצא באוקטובר 2006 ליד העיר קובה שביפן, שרוע בשדה אורז קפוא. חום גופו עמד על 21.6 מעלות צלסיוס - מצב הנחשב להיפותרמיה (חום גוף נמוך) קיצונית ומסוכנת ביותר. הוא שהה בשדה המושלג 24 יום ללא דופק או נשימה, הובהל לבית החולים ושם התעורר, טופל ושוחרר לביתו ללא שיירים פתולוגיים כלשהם. כלומר, בריא לחלוטין. אגב, חל איסור על פי חוק לקבוע מוות אצל חולה היפותרמי.

מאיפה בא הנס?

משחר ההיסטוריה, נסים מהווים הסבר לקיומו של האל. האמונה הנוצרית מבוססת כמעט לחלוטין על הנס הגדול מכולם, תחיית המתים. זאת, בנוסף לאוסף של 30 ניסים אשר מאמינים כי ביצע ישו בחייו, כגון חלוקת כיכרות לחם ודגים יש מאין (יש ויכוח על מספר הכיכרות ומספר הדגים) ל-5,000 איש, הליכה על המים, נסים של ריפוי של נכים, עיוורים, פיסחים וכדומה. בדיקת נסים מתבצעת גם היום על ידי הכנסייה הקתולית, וחלים חוקים ותקנות אשר קובעים באם אינדיבידואל אכן עומד בקריטריונים וראוי להכריז עליו/עליה כ"קדוש". ישנם לא פחות מעשרת אלפים קדושים בכנסייה הקתולית, כאשר חלק מהדרישות הן שני ניסים הקשורים למועמד לקדושה, שאירעו לאחר מותו. מעניין לציין שמתוך 264 אפיפיורים, 76 הוכרזו כקדושים.

עד היום, ישנם "מעיינות מרפא" באירופה דוגמת לורדס בצרפת, בו מבקרים לא פחות מחמישה מליון איש מדי שנה. בעיירה לורדס גוף הנקרא "הלשכה הרפואית של לורדס" אשר הוקם ב-1882, ומונה רופאים אשר תפקידם הוא לאשר "ניסים רפואיים". לצוות קריטריונים ברורים ונוקשים לאישור ניסים אלה, עם 67 מקרים של ריפוי אשר אושרו משנת 1882, ומתועדים עד היום. אחד המקרים המרשימים יותר אירע ב-1976, כאשר דליזיה צירולי בת ה-12 הובאה על-ידי אמה ללורדס, לאחר שאובחנה כסובלת מסרטן קטלני של העצמות בברכה. רופאיה המליצו על כריתה של הרגל, אך האם סירבה ולקחה את דליזיה ללורדס. מייד עם חזרתה לביתה בסיציליה, חלה נסיגה מוחלטת של הגידול, וב-1989 הוכר הריפוי רשמית בהליך המקובל.

כאמור, מדובר על 67 מקרים מתוך מאות אלפי מקרים אשר הוצגו פוטנציאלית כנסים רפואיים. כאן מתחילה הדילמה האין סופית, "נס" מידי האל, או תהליך ביולוגי הניתן להסבר מדעי?

איש לפי אמונתו

ככלל, הניסים הרפואיים מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: השיבה להכרה, היעלמות ספונטנית של גידולים סרטניים והיעלמות של שיתוקים למיניהם. על פי דיווחים רשמיים ומהימנים ביותר, לכל סוג סרטן סטטיסטיקה משלו. סרטן הלבלב נושא עמו תמותה של 96% תוך חמש שנים, ו-2.6% לאחר 20 שנה. חלק ניתן להסביר על ידי אבחנה מוטעית וסיבות נוספות, אך ישנם מקרים נדירים ביותר של החלמה ספונטאנית. מה זה אומר? כל אחד ייקח זאת לאמונתו. מדען יטען שפשוט חסר לנו מידע מספק, ואדם מאמין יתלה זאת ב"רצון האל".

ואם נחזור לרגע לקיילב הקטן: יש עובדות הידועות היטב באשר ליכולתם הטבעית ההמדהימה של יונקים מסוימים: "שנת חורף" אצל הדובים, למשל, מורידה את המטבוליזם שלהם לאחוזים בודדים מתפקודם הנורמלי; בצלילות עומק, הלווייתן מוריד את קצב ליבו לחצי מהדופק שלו על פני המים. "רפלקס הצלילה של היונקים" ידוע מזה זמן רב, ובו מתרחשים תהליכים אשר משמרים את הגוף על-ידי הורדת המטבוליזם בדרכים שונות. ישנם מספר מקרים של טביעה במים קרים, במיוחד אצל ילדים, עם תיעוד של הישרדות גם לאחר 40 דקות.

אז האם מתרחשים ניסים ברפואה? הרפואה המערבית מבוססת על עובדות מדעיות בלבד, בעוד שחלק מהאנשים מחפשים לעתים תשובות שקל יותר להבין ולעתים גם להאמין בהן. מקום האמונה, כמובן, לא נפקד מהרפואה: ישנם מחקרים המעידים בכלים מדעיים כי מצב נפשי כמו דיכאון או חוסר ודאות משפעים לרעה על מערכת החיסון; מנגד, מצב רוח טוב (ראו ליצנים רפואיים, למשל), התעמלות גופנית וסביבה תומכת מעלים את סיכויינו להתגבר ולשרוד. הגוף והנפש קשורים, אך המושג "נס רפואי" יישאר, כנראה, נושא שיידון עוד זמן רב, מסתורי ולא מפוענח כפי שהוא משחר ההיסטוריה.