מי מאיתנו לא חווה את ההרגשה הזאת: אתם יושבים מול מטלה בעבודה, מאמר באוניברסיטה, עבודה קשה במיוחד, ומרגישים שכל מה שאתם מסוגלים לעשות כרגע הוא להיכנס לפייסבוק, לעבור שוב ושוב על המיילים או סתם להדליק את הטלוויזיה "לפרק אחד בלבד" של סדרה אהובה. הכל - ובלבד שנדחה את הקץ. המילה דחיינות היא מילה שגורה בקרב רבים מאיתנו. יש המכנים אותה גם עצלות והמחמירים מכנים את אותה "זלזול" או "חוסר התייחסות". מהי בעצם הדחיינות, ואיך נוכל להתמודד עמה?
מטפלים בשורש הדחיינות
הדחיינות היא חוסר היכולת או חוסר החשק שלנו, במודע או שלא במודע, להביא את עצמנו לבצע משימה כלשהי שאיננו אוהבים לבצע, היא קשה לנו או משעממת. המחיר של חוסר העשייה הוא בדרך כלל גבוה. כלומר, אם לא נבצע את המשימה - נהיה בבעיה. מכאן נוצר אצלנו רגש שלילי כלפי המטלה. במלים אחרות, דחיינות היא בעצם תגובה לצורך בעשיית פעילות שנתפסת בעיננו כלא חיובית או לא נעימה.
הדחיינות היא סימפטום ולא המחלה עצמה. אם נטפל רק בו ולא בשורש, אנחנו נדונים לחזור שוב ושוב על אותו דפוס. מהן, אם כך, הסיבות האמיתיות לקיומה של דחיינות?
הבעיה העיקרית נובעת בדרך כלל כשקיימת חוסר הלימה ערכית לביצוע המשימה. לדוגמה, אדם שיש לו בעיה עם גביית כסף שמגיע לו, לא מסוגל לבצע את המשימה ודוחה את העשייה עד לרגע שבו הוא זקוק לכסף נואשות. במקרים רבים, גם אנשים שעוסקים בעבודות שהם מרגישים בהן נחותים מערכם, ירבו לדחות כל דבר בעבודה שהם מרגישים ש"קשה" להם איתו למרות שהוא מהווה חלק מהותי בעבודתם. כל משימה שמהווה סתירה ערכית מביאה למצב של דחיינות. בעיני המתבונן, מתורגמת דחיינות זו לעצלנות או לזלזול.
איך מנהלים את הזמן נכון
הצעות רבות מוצעות לפתור את הדחיינות, כגון תכנון סדר יום מדויק ומתוכנן מראש, מתן פרס עצמי לאחר ביצוע משימה לא אהובה, בניית תכנית לפעולות קשות לביצוע ועוד. אלה, כאמור, מטפלות בסימפטום ולא בשורש, כשהמטרה האמיתית היא להבין את הסתירה הקיימת בתוכנו ואת הסיבה האמיתית ליצירת הדחיינות. ניהול זמן נכון מאפשר לנו תחושה של שליטה במעשינו, שמאפשרת לנו רגיעה ושקט נפשי.
ניתוח מעמיק ובחינה עצמית תציג בפנינו את הסיבות לדחיינות, תתן לנו את היכולת להתמודד עם הבעיה עצמה, להכיר את מנגנון "התירוצים" שלנו ובכך בעצם לפתור את תופעת הדחיינות עצמה.
כשאנחנו חושבים על ניהול זמן, האסוציאציות הראשונות הן מילוי טבלאות וחישובי שעות. ניהול זמן נכון מתחיל עוד הרבה קודם. הוא מתחיל בהגדרת מטרות מדוייקות, בתכנון נכון של תהליכים לטווח הארוך, בצפייה של הבעיות העלולות לצוץ ומניעתן, והשקעה בפיתוח אישי ובפיתוח הסביבה כדי למנוע את בזבוזי הזמן.
בספרו "העיקר להתחיל בעיקר", מתאר סטיבן קובי את המטריצה של ארבעת הרבעים:
- פעולות דחופות וחשובות:כל אותם משברים ובעיות דוחקות שלא ניתן לדחות בשיטת "כיבוי שריפות".
- פעולות חשובות ולא דחופות:פעולות שבהן התכנון הוא לטווח ארוך, והן נעשות לאחר חשיבה ותכנון.
- פעולות דחופות ולא חשובות:כל הטלפונים, ביקורי הפתע וכולי.
- פעולות לא חשובות ולא דחופות:כל בזבוזי הזמן, טלוויזיה, פייסבוק, גלישה לא ממוקדת ברשת וכולי.
על פי קובי, הרבע השני הוא החשוב והמאתגר ביותר. הוא היחיד שאינו מפעיל אותנו אלא שכדי להשיג אותו, עלינו לפעול, לחשוב ולתכנן. כך אנחנו הופכים לאקטיבים ולמקבלי האחריות. הכותב מציע שנשאל את עצמנו שאלה בסיסית חשובה: איזו פעילות שאנחנו יודעים שאם נבצע אותה מצוין ובעקביות תביא לתוצאות חיוביות בחיינו? מכאן, שתכנון לטווח ארוך וביצוע מדויק הם המפתח לניהול נכון של הזמן.
12 כללים לתכנון נכון של הזמן
- לכתוב, לא להשאיר בראש: לימדו לתכנן כל יום - שבו וכתבו את שעליכם לעשות. אל תשאירו את התכנון "בראש".
- בנו לעצמכם סדר עדיפויות למטלות.
- בתחילה, הקדישו לתכנון ולכתיבה מספר דקות כל ערב. לאחר זמן מה, כשתרגישו בטוחים יותר בעצמכם, התחילו לתכנן את השבוע מראש. שבו בכל מוצאי שבת ותכננו את השבוע הקרוב.
- נהגו באסרטיביות ואמרו "לא" לדברים שלא משרתים אותנו ומבזבזים את זמננו.
- בדקו במהלך זמן מה מהם הדברים שאצלכם הם מבזבזי הזמן העיקריים ונסו להמנע מלברוח אליהם בכל פעם שאתם מרגישים שיש לכם קושי עם מטלה כלשהי.
- למדו להאציל סמכויות: יש גם אחרים שיכולים לעשות כמונו ואפילו טוב יותר מאיתנו חלק מהמטלות (חברים, ילדים בן/בת זוג וכולי).
- התמודדו עם מטלות שאתם נוטים לדחות, הרחיקו גורמים מפריעים והתמודדו עם המטלה לפחות 10-15 דק ביום.
- צרו ביומן אירועים קבועים שיחזרו על עצמם כמו שיחה שבועית עם הילדים, דייט קבוע עם בן/בת הזוג, בילוי, חוג וכולי.
- השאירו מקום לזמן שהוא רק שלכם ובשביל עצמכם, פנקו את עצמכם במה שאתם מרגישים שמטעין אתכם באנרגיה חיובית.
- ההורים מביניכם שרוצים ללמד את ילדיהם ניהול זמן נכון צריכים להתחיל בראש ובראשונה עם מתן אחריות ומשימות אישיות. הקניית אחריות באה לידי ביטוי קודם כל בלא לעשות במקומם מטלות שלהם, אלא לאפשר להם להתמודד לבד, להצליח, להיכשל וכמובן לעודדם בכל דרך אפשרית.
- צרו לילדים ולבני הנוער לוח מערכת תכנון בחדרם ועיזרו להם לבנות לתוכו את תכנון הזמן שלהם, החל מהדברים הקשיחים יותר כגון לימודים וחוגים וכלה בכל השאר: משחקים, טלוויזיה, מנוחה, הכנת שיעורים ועוד.
- אימון ותרגול מתמיד בניהול הזמן שלנו יאפשר לנו להטמיע את התהליכים ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו.
- מגי בן יהודה היא מאמנת אישית ב"מבינים"
- מרכז יעוץ טלפוני לזוגיות והורות בישראל
