יפה שיר-רז

באחד הפרקים של סדרת המתח הטלוויזיונית האמריקנית "שַקֵר לי" (Lie to me), מנסה גיבור הסדרה ד"ר קאל לייטמן, מומחה לניתוח פסיכולוגי של הבעות פנים ושפת גוף העוסק בפיצוח פשעים, לפענח את הבעות פניה של אם שבתה נרצחה. כשאינו מצליח לגלות הבעות של עצב על פניה, הוא חושד בתחילה שהיא מעורבת ברצח. אבל אז "נופל לו האסימון" האמא האבלה בסך הכל הזריקה בוטוקס, ולכן הבעות פניה אינן משקפות את יגונה.


זה לא סוד שקשה לנחש מה מרגישים מוזרקי בוטוקס. אבל מחקר שפורסם בכתב העת לפסיכולוגיה Social Psychological and Personality Science טוען שגם ההיפך נכון: אנשים המזריקים בוטוקס אינם מסוגלים לקרוא את רגשות הזולת. לא. זריקות הבוטוקס אינן תוקפות את תאי המוח (לפחות לא עד כמה שידוע כיום). מה שהחוקרים טוענים הוא שמדובר בכשל פסיכולוגי.

מתברר שהמשוב שאנו מקבלים מהבעות הפנים של הזולת עוזר לנו לתפוס את רגשותיו. לטענת החוקרים, כולנו מחקים מבלי משים את הבעות פניהם של האנשים שאנו מאזינים להם, מתבוננים בהם ומשוחחים עימם. חיקוי זה יוצר אותות הנשלחים מן הפנים שלנו אל המוח, ואותות אלה מסייעים לנו להבין את משמעות הדברים ששמענו ולהזדהות עם רגשותיהם של אותם אנשים. אלא שההשפעה המשתקת של זריקות הבוטוקס על שרירי הפנים מונעות את היכולת לחקות ולשקף את הבעות הפנים של הזולת, ועל ידי כך גורמות לכשל פיסי בתהליך וגוזלות מהמוזרקים במידה מסוימת את היכולת להבין כיצד מרגיש הזולת.

החוקרים ביססו את ממצאיהם על שני ניסויים. בראשון השתתפו 31 נשים שחולקו לשתי קבוצות: האחת קיבלה זריקות בוטוקס ואילו השנייה קיבלה זריקות רסטילן (זריקות למילוי קמטים שאינן משפיעות על שרירי הפנים). כעבור שבועיים (זמן ההשפעה של הבוטוקס על השרירים) התבקשו המשתתפות משתי הקבוצות להתבונן בסדרת תמונות פנים ולנסות לזהות את רגשות האנשים שבתמונות על פי הבעות הפנים שלהם. הממצאים הראו שההצלחה של קבוצת הבוטוקס לדייק בזיהוי הרגשות הייתה באופן משמעותי נמוכה יותר משל קבוצת הרסטילן. בניסוי השני השתתפו 56 נשים ו-39 גברים, והחוקרים מרחו על פניהם של מחצית מהם מסיכת ג'ל שהדגישה את הבעות הפנים שלהם ובכך תפקדה כמעין "אנטי-בוטוקס". גם במקרה הזה התבקשו המשתתפים להתבונן בסדרת פרצופים ולזהות רגשות, ונמצא שקבוצת ה"אנטי-בוטוקס" נחלה הצלחה רבה יותר בזיהוי.

לדברי החוקרים, הבוטוקס הפריע לנבדקים לייצר הבעות רגשיות, במיוחד באזור העיניים, שהוא אזור מפתח בהבעת רגשות, ועל ידי כך מנע מהם לזהות את הבעות הפנים של הפרצופים בתמונות. "היכולת שלנו לקרוא רגשות של אחרים היא תהליך שאינו מתרחש רק במוחנו", אומרים החוקרים. "האינטליגנציה שלנו תלויה בחלקה ביכולתנו להאזין לגופנו, ואם איננו יכולים לעשות זאת, העולם הרגשי שלנו מצטמצם".

צילום: שאטרסטוק