מה השיער שלכם מנסה להגיד לכם?

על השיער נהוג לומר שהוא ברומטר של בריאות. איכותו, כמותו וצבעו יכולים לשמש סימנים לבריאותנו. הנה כמה מהסימנים העיקריים שכדאי שתשימו לב אליהם, מתוך הספר החדש "סימני גוף" מאת הסוציולוגית והסופרת הרפואית ד"ר ג'ואן ליבמן סמית, והעיתונאית הרפואית ז'קלין נרדי איגן (הוצאת אריה ניר).

שיער יפה ושופע סימן לבריאות טובה (צילום: שאטרסטוק)

שינויים במרקם השיער

שיער יבש, שברירי, שקצוותיו מפוצלים יכול להצביע על כך שאינכם מטפלים בשערכם כהלכה, אתם שוטפים, מברישים, מייבשים, צובעים או מחמצנים אותו יותר מדי.
אם אתם מבחינים, למשל, שהתלתלים הזוהרים שלכם מסתבכים בקלות והופכים להיות יבשים, שבריריים או גסים, ייתכן שאתם מגלים סימנים קלאסיים של תת־פעילות בלוטת התריס – מצב שכיח למדי שלא תמיד מאבחנים אותו, במיוחד אצל נשים צעירות. כשבלוטת התריס, המווסתת את חילוף החומרים בגוף, אינה מפרישה די הורמונים, אזי צמיחת השיער – כמו כל שאר התפקודים בגוף – מואטת. שינויים במרקם השיער יכולים להצביע גם על חֶסֶר ביוד, שאף הוא קשור למחלה של בלוטת התריס.
שינויים במרקם עשויים להצביע על שינויים הורמונליים טבעיים בעת היריון או בגיל הבלות.

נשירת שיער

שיער הראש צומח בקצב של כסנטימטר וחצי בחודש. כ־90% משערנו נמצא כל העת בשלב הצמיחה, העשוי להימשך בין שנתיים לשש שנים. השאר נמצא בשלב המנוחה, שנמשך כחודשיים עד שלושה. אחר כך הוא נושר. הקרקפת שלנו משירה, בממוצע, כ-50 עד 100 שערות בכל יום. המספר המדויק תלוי בגורמים שאינם בשליטתנו – תורשה, גיל, מוצא. עד גיל חמישים, מחצית מהנשים מאבדות חלק ממחלפותיהן. אך החדשות לגברים גרועות יותר. 75% מהם יאבדו עד גיל מסוים חלק משערם ו-25% מהם יקריחו לגמרי.

נשירת שיער טלאים-טלאים

אם הבחנתם שבראשכם נוצרו טלאים קירחים ייתכן שזה סימן של התקרחות אזורית. זוהי הפרעה אוטואימונית שבה תאי הדם הלבנים תוקפים את זקיקי השערה ומפסיקים את צמיחתה. אך לא רק שיער הקרקפת עלול להיפגע מכך. יש אנשים שכל שיער גופם נושר מצב הנקרא התקרחות כללית. החדשות הרעות: אנשים הסובלים מהתקרחות עלולים לפתח מחלות אוטואימוניות אחרות, בייחוד מחלות של בלוטת התריס, סוכרת ודלקת מפרקים שגרונית.

אם אתם סובלים מנשירת שיער נקודתית ייתכן שאתם מתעסקים עם שערכם יתר על המידה, מברישים אותו יותר מדי, או צובעים אותו יותר מדי. נשירת שיער בגלל הגורמים הללו ידועה במינוח הרפואי כהתקרחות טראומתית. גם זנבות סוס, צמות הדוקות לראש (ראסטות) או צמות קלועות עלולים עלולות לגרום לשבירת השיער או לנשירתו.

התקרחות נקודתית יכולה לאותת על מצב הנקרא התקרחות צלקתית, שבה הזקיקים נהרסים ובמקומם צצה צלקת. לרוע המזל, השיער במקומות הללו לא יצמח מחדש. התקרחות צלקתית יכולה להיות תוצאה של כווייה, פגיעה גופנית או כל דבר שעלול לגרום לצלקת במקומות אחרים בגוף. היא גם עלולה להצביע על דלקת חיידקית או פטרייתית – כולל גזזת – ומחלות עור אחרות, כמו זאבת דיסקואידית אדמנתית, הפרעה אוטואימונית הפוגעת בעיקר בנשים צעירות.

עטיפת הספר (עיצוב עטיפה: אמרי זרטל)

התקרחות אצל גברים

התקרחות גברית אינה מצב מעורר דאגה מבחינה רפואית . זהו עניין תורשתי הנגרם מעודף אנדרוגנים (גם לנשים יש אנדרוגנים אך בכמויות קטנות הרבה יותר).
במחקר שנערך לאחרונה על גברים באמצע שנות הארבעים לחייהם הסובלים מהתקרחות התגלה כי לגברים המתקרחים מן המצח ומעלה יש סיכוי העולה במעט על זה של גברים שאינם מאבדים כלל את שערם, לפתח מחלת לב כלילית. גברים המתקרחים בפדחת סיכוייהם לפתח מחלת לב כלילית גבוהים בהרבה מאלו של עמיתיהם השעירים. ככל שהקרחת גדולה יותר כך גדל הסיכון. גברים הסובלים גם מהתקרחות בפדחתם וגם מרמה גבוהה של כולסטרול בדם או מיתר לחץ דם – סיכוייהם ללקות במחלה הם הגדולים ביותר.

נשירת שיער אצל נשים

כשאת חוצה את שערך והקרקפת שמתגלה מבריקה, ייתכן שזה סימן של התקרחות נשית. כמו ההתקרחות הגברית כך גם זו ידועה בשם התקרחות אנדרוגנטית ואף היא עוברת בתורשה מאחד ההורים. בגלל הקשר לאנדרוגנים יכולה ההתקרחות הנשית לשמש סימן אזהרה לסוג של סוכרת הקשור לעודף אנדרוגנים.
הנטייה הרוֹוחת אצל נשים היא דלדול שיער ולאו דווקא התקרחות מלאה של אזורים או קו שיער נסוג, כפי שרואים בהתקרחות הגברית.
נשירת שיער אצל נשים יכולה גם להיות סימן תקין של הזדקנות ושל שינויים הורמונליים, בייחוד אחרי לידה ובגיל המעבר. אצל נשים רבות השיער נושר חודשים אחדים אחרי שחדלו ליטול גלולות למניעת היריון או תחליפי הורמונים.

השרת שיער

כמות נכבדה של שיער על רצפת המקלחת, על המברשת או על הכרית אינו מראה מרנין. מבחינה רפואית הדבר מוכר כנשירת שיער מפוזרת פתאומית, זו הצורה השנייה השכיחה ביותר של נשירת שיער (ההתקרחות הגברית תופסת את המקום הראשון).

השרה פתאומית של שיער רב יכולה להצביע מתח נפשי רב, טראומה גופנית, כמו תאונת דרכים או ניתוח רציני, הפרעות בעור (כמו פסוריאזיס) או גָרָב (אקזמה). הסיבה לכך אינה ידועה.

נשירת שיער פתאומית יכולה להתלוות לטיפולים כימותרפיים ולהקרנות נגד סרטן.
נשירה פתאומית יכולה להצביע גם על חום גבוה שסבלתם ממנו לאחרונה או שאתם נאבקים כרגע בדלקת נגיפית, חיידקית או פטרייתית (אך במקרים אלה יתלוו לכך סימנים אחרים, כמו עקצוצים, גירוי, חום או כאבים). היא יכולה להיות סימן מוקדם של הפרעות הורמונליות, בעיקר מחלה של בלוטת התריס או תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח.
אם שיניתם את הרגלי האכילה שלכם או פצחתם בדיאטת כסאח ואתם מאבדים גם את שערכם יחד עם השלת עודף הקילוגרמים, שימו לב, ייתכן מאוד שאתם סובלים מבעיה תזונתית כמו חסר בברזל, בחלבון או באבץ.

נשירת שיער יכולה להיות גם הדרך שבה הגוף אומר לכם שיש לכם עודף בתרופות מסוימות או אפילו של ויטמינים ומינרלים חיוניים (במיוחד ויטמין A וסלניום).

השיער מתחיל להישבר? זה הזמן להיבדק (צילום: שאטרסטוק)

שינויים בצבע השיער

שינויים בצבע השיער יכולים להצביע על הפרעות גנטיות מטבוליות (של חילוף חומרים), הפרעות תזונתיות או אחרות. השינויים יכולים להתחולל גם בגלל גורמים סביבתיים.

שיער ירוק

אחרי חשיפה לשמש הקיצית מצפים רבים מאיתנו ששערם יתבהר. אבל אם גון שערכם נראה ירקרק יותר מאשר פלטינה קרוב לוודאי שצץ כאן רמז לכך שברכת השחייה שלכם מלאה בכלור יתר על המידה, או שהנחושת מחלחלת מצינורות המים למי הבריכה. אם לא שחיתם בבריכה אולי האמבטיה שלכם עברה ניקוי בחומרים המכילים כלור. אם שערכם הירוק אינו קשור לשחייה או לרחצה באמבט, הוא יכול להצביע על חשיפה לכספית הגורמת נזק למערכות העצבים, השרירים, החושים וההכרה.

שיער מפוספס

השיער המפוספס הוא למעשה ביטוי לשיער ששזורים בו פסים של שיער נטול צבע או חסר פיגמנט. הפסים – בדרך כלל בצבע בלונדיני, אפור או אדמדם – הם סימני אזהרה לחסר חמור במרכיבים תזונתיים כמו חלבון או ברזל. שיער מפוספס יכול גם להצביע על דלקת כיבית של המעי הגס או על כל מצב אחר הגורם לדלדול חלבון, כמו תסמונת המעי הרגיז, ניתוח מעיים מקיף. הוא גם יכול לרמוז על הפרעות אכילה כמו אנורקסיה נרבוזה, המדלדלת את מאגר החלבונים בגוף.

שיער מאפיר בטרם עת

עניין תורשתי אך גם עלול להיות סימן אזהרה שמשהו אינו כשורה, כמו למשל, אנמיה ממאירה, שהיא צורה חמורה של אנמיה שיש בה ירידה משמעותית בתאי הדם האדומים עקב אי יכולתו של הגוף לספוג ויטמין 12B. אנמיה ממאירה נפוצה בדרך כלל אצל מבוגרים. החדשות הטובות הן שלא זו בלבד שניתן לטפל בה בקלות אלא אף צבעו של השיער חוזר, לעתים קרובות, לצבעו הטבעי.
האפרה בטרם עת עלולה גם להצביע על הפרעות אוטואימוניות (הגוף פועל נגד עצמו),
לאחרונה התגלתה גם הוכחה מדאיגה ששיער המאפיר בטרם עת הוא סימן מוקדם לסוכרת, למחלת לב כלילית ולאפשרות של התקף לב (אוטם בשריר הלב).