האם קוטג' בריא לנו בכלל?

ניר שניידר, דיאטן קליני

קוטג' היא אחת הגבינות הנמכרות ביותר בישראל. היא פותחה בסוף שנות החמישים ומאז טעמה כמעט לא השתנה לעומת מחירה שעלה ועלה. ב- 2006 כאשר עוד היה פיקוח ממשלתי עמד מחיר גביע קוטג' על 4.91 שקלים וכיום ללא פיקוח מחיר גביע עולה יותר מ-7 שקלים לגביע ,מעל 43 אחוז שינוי, לאחרונה הגיעו מי גבינת הקוטג' עד נפש.

המחאה הציבורית תופסת תאוצה ועומדת על מעל 90,000 אנשים בפייסבוק והרבה מעבר לכך בחנויות השיווק. כל מי שהצטרף למחאה כבר לא חושב אילו גושים הוא מעדיף גדולים או קטנים אלא עומד בפני דילמה גדולה יותר, האם ניתן בכלל לוותר על הגבינה עם הבית? והאם יש תחליפים ראויים?

אתחיל מהדרך שמכינים קוטג' כי את זה כנראה שלא נעשה בבית: גבינת הקוטג' מיוצרת בהתחלה כמו כל גבינה (ללא מחאה), החמצה של חלב רזה עם חיידקים רצויים. לאחר מכן ישנה הפרדה בין הגבן למי הגבינה אך ללא דחיסה לכן חלק ממי הגבינה נותרים בעיסה. את הגבן חותכים ומבשלים ועל ידי ערבוב עם מינון שונה של שמנת מתקבל אחוז השומן הרצוי, (יש שיאמרו הלא רצוי) בקוטג'.

שילוב של הקוטג' במסגרת בתפריט היומי (לרוב בוקר וערב) הפך להרגל בכל בית ישראלי אך הקוטג' של היום זה לא הקוטג' של פעם: כיום ברשתות השיווק ניתן למצוא קוטג' באחוזי שומן שונים 0.5% ,1.5% ,3% ,5% ו- 9% עם יוגורט, בלי יוגורט ,עם זיתים ובלי זיתים עם דבש ובעיקר עם העוקץ – בקופה. מה שהופך את הצרכן למרושש ומבולבל.

מבחינה תזונתית ערכי הקוטג' נעים בסביבות 75 קלוריות ל 126 קלוריות כאשר כמות החלבון די קבוע כ-10.5 גרם. מנת הסידן נעה בין 100 מ"ג ל-200 מ"ג בקוטג' המעושר בסידן. בנוסף בכל 100 גרם קוטג' יש מנה נכבדה של 400 מ"ג נתרן.

כאשר נשווה את הקוטג' לגבינה לבנה 5% נקבל בגבינה הלבנה אותן הקלוריות, קצת פחות חלבון וקצת יותר פחמימה, אבל פי שניים סידן וכשני שלישי מכמות הנתרן שיש בקוטג'! נקודה חשובה לסובלים מלחץ דם גבוה ובכלל אופציה ראשונה לגיוון והורדת הלחץ סביב השולחן המשפחתי.

ביוגורט טבעי 3% יש פחות קלוריות, חצי מכמות החלבון בקוטג' ולרוב פחות שומן, כמות כמעט זהה בסידן ורק רבע מכמות הנתרן. לכן גביע של יוגורט טבעי (200 גרם) יכול להיות תחליף מצוין וכל זה בחצי מחיר ליחידה. כמובן שניתן להוסיף שקדים ואגוזים במידה ונקבל יופי של ארוחה ואופציה שנייה לגיוון.

מגוון הגבינות הוא עצום: צהובה, לבנה, ריקוטה, מוצרלה,עיזים, כבשים באפלו ולאחרונה יצאה מחקר אפילו על חלב חמורים. ולכולם (פרט לאחרון שלא נחקר מספיק ולא משווק) יתרונות וחסרונות לכן חשוב שהצרכן יתייעץ עם איש מקצוע ולא עם תועמלנית השיווק התורנית לגבי הגיוון והבריאות.

אופציה שלישית בריאה ומעניינת לא פחות, במיוחד לאלו שסובלים מרגישות במערכת העיכול, אלרגיות, אי סבילות ללקטוז, ליחה, אקנה וכדומה היא לצמצם את מוצרי החלב, ולקבל את הערכים התזונתיים משאר המזונות הנפלאים שנמצאים בטבע ובסופר: בשר ועוף רזים, דגים, ביצים, סויה וקטניות, כולם יספקו מנה נכבדה של חלבון. לדוגמא: ב 100 גרם טונה יש כ 20-28 גרם חלבון ובחביתה משתי ביצים 15 גרם חלבון. בשילוב עם דגנים מלאים או קטניות שיספיקו את הפחמימה ופרי לקינוח נוכל לקבל את כל "אבות המזון".

לסיכום: מבלי להיכנס לאחוזי הקזאין ומי הגבינה (שני החלבונים העיקריים בקוטג' ובגבינות בכלל), גבינת הקוטג' אינה מתעלה על מוצרי גבינה האחרים מבחינה תזונתית, המגוון בשוק נותן לנו יופי של פתרונות תזונתיים, בריאים לא פחות ומעניינים אף יותר. כחובב קוטג' מושבע וחסכן ידוע הגעתי למסקנה שהרגלים צריך מדי פעם לשנות אם זה בשביל הבריאות או בשביל המחאות.

* הכותב הוא דיאטן קליני וספורט