מאת: ד"ר איתי זיו ופז שוסטר
משקל הגוף ואחוזי שומן חשובים לכולנו, אך במיוחד לספורטאים, מכיוון שישנה השלכות מהותיות על ביצועיהם. לקראת הפיינל פור הקרוב עלינו לטובה, מעניין לבדוק מה מיוחד בהרכב הגוף שחקני כדורסל מקצועניים וכיצד הוא משפיע על הביצועים שלהם.
צילום: ראובן שוורץ
הרכב הגוף מתייחס לשני מרכיבים עיקריים: מסת הגוף השמן ומסת הגוף הרזה. כשמדובר באוכלוסייה הרחבה חשוב במיוחד להקפיד על אחוזי שומן בטווח הממוצע (גברים 20%-13% שומן) ונשים (30%-23% שומן). חריגה מעבר לטווחים אלה עלולה להיות קשורה להופעתן של מחלות מסוגים שונים, הרעה בהופעה האסתטית, הגבלה בתנועתיות היומיומית ועוד.
במידה שאדם מתאמן חשוב לדעת שהמדד החשוב ביותר הוא אחוז השומן ולא משקל הגוף, לכן טבלאות החישוב המקובלות של BMI אינן מתאימות במקרה זה, כיוון שאינן מביאות בחשבון את הרכב הגוף.
הקשר בין אחוזי השומן לאיכות הניתור
אצל שחקני כדורסל הרכב הגוף חייב להיות נמוך מהממוצע וזאת בשל אופיו של משחק הכדורסל הכולל מרכיבי כושר גופני כגון: מהירות, זריזות, קואורדינציה, שיווי משקל, סבולת לב ריאה ועוד. שחקן כדורסל הסובל מאחוזי שומן גבוהים יתקשה לנוע במגרש ולבצע פעולות ספורטיביות ייחודיות אותן הוא נדרש לבצע.
אצל שחקני כדורסל חשוב במיוחד הניתור ולכן להרכב הגוף חשיבות רבה עוד יותר, מכיוון שניתור מצריך הפעלה של כוח יחסי (תלוי באחוזי השומן לעומת המסה השרירית. ככל ששחקן הכדורסל בעל אחוזי שומן רבים יותר ומעל המומלץ לתפקידו, הוא יתקשה לבצע כהלכה את הפעולות הספורטיביות השונות לרבות ניתור.
בקבוצות כדורסל מקצועניות הרכב הגוף נבדק חדשות לבקרים וישנה הקפדה רבה על התזונה ואורח החיים בכלל אצל הספורטאים. בליגות הנמוכות יותר מושם פחות דגש לכך ובהחלט ניתן להבחין לעיתים בכדורסלנים (אך לא רק גם ענפי ספורט אחרים) המאופיינים באחוזי שומן הגבוהים יותר מהמומלץ. כמובן שלתפקיד במגרש הכדורסל השפעה על מידת התנועתיות של השחקן, הפונקציות שעליו לבצע במגרש וכמובן לאחוזי השומן המומלצים.
ההשפעה של אחוזי שומן נמוכים על הגוף והביצועים
אצל גברים ואצל נשים ישנו סף תחתון של אחוזי שומן, שהימצאות למטה ממנו עלולה להיות כבר כרוכה בסיכון בריאותי. מקובל שאצל גברים הסף התחתון הנו כ- 5% ואילו אצל נשים הסף התחתון הנו 12%. מפתחי גוף הנם דוגמה טובה לכך. אחוז השומן בגופם נמוך במיוחד ועשוי להגיע בזמן תחרויות אצל גברים לרמה של 4%-3% ואצל נשים ל- 8%-7%. ההבדל שבשונה משחקני כדורסל (או שחקנים בענפי ספורט אחרים) הם אינם נדרשים לבצע פעולות ספורטיביות מורכבות, אינם נדרשים להתמודד פיזית עם שחקנים יריבים (מצריך מסה גוף רבה יחסית). תחרות פיתוח גוף דומה למעשה לתחרות יופי שבה מציגים את הגוף, אך לא נדרשים לבצע פעולות ספורטיביות שונות. נוסיף ונאמר שישנם מקרים מסוימים בהם השחקן הנו בעל מסת שריר גבוהה אך לא רק, גם עם מסה שומנית רבה.
אצל ספורטאים וכן גם בקרב האוכלוסייה הרחבה באחוזי שומן נמוכים במיוחד שכיח להבחין גם בהפרעות אכילה ובד בבד בעיות מסוגים שונים כגון: שינויים במצב הרוח, הפסקת המחזור החודשי אצל נשים, נשירת שיער, הפרעות הורמונאליות שונות ועוד.
אחד הדברים החשובים במיוחד בעת שמבצעים תהליך לשינוי (חיובי) של הרכב הגוף הוא הקפדה שאחוזי השומן יפחתו תוך פגיעה מינימאלית במסת השריר. על פניו הדבר אפשרי, אך בפועל מדובר במשימה קשה במיוחד מכיוון שמדובר בשני תהליכים פיזיולוגיים שונים: האחד קטבולי (הפחתת אחוז השומן) והשני – אנאבולי (עלייה במסת השריר). חשוב להקפיד על ייעוץ מקצועי בתזונה ובאימון עצמו על מנת שהרווח לא ייצא בהפסד. במקרה זה הדבר יתבטא בהפחתת אחוז השומן ובמסת השריר באופן משמעותי ומכאן הדרך קצרה לפגיעה בתוצאות הספורטיביות ואולי אף במצב הבריאותי
.
תדירות בדיקת אחוזי השומן
מומלץ לבדוק מדי מספר שבועות את אחוז השומן בכלל ואצל ספורטאים – בפרט. כל אדם שיודע שצפויה לו בדיקת אחוזי שומן בתאריכים מסוימים במשך השנה מודע יותר למזון הנכנס לפיו, לשמירה על אורח חיים בריא בכלל, בייחוד כשמדובר בספורטאים מקצועיים. את בדיקת אחוזי השומן חשוב לבצע במקביל לבדיקת משקל הגוף וזאת על מנת לדעת מה מבין מרכיבי הגוף השתנה – מסת שריר ו/או מסה שומנית.
לסיכום: מדידת אחוזי שומן חשובה במיוחד לכל סוגי האוכלוסייה אך במיוחד לספורטאים, מכיוון שבמקרה זה ישנה השלכות מהותיות על יכולת הספורטאי.
חשוב למדוד אחוזי שומן על בסיס קבוע על מנת לאמוד את ההתקדמות של המתאמן ולבנות תוכנית אימונים ותזונה מתאימות.
פז שוסטר הוא דיאטן קליני, המתמחה בתזונת ספורט
