נטוע באדמה ושואף למרומים. צילום: ענת צחור
נולדתי באביב, אולי בגלל זה אני תמיד חשה מעין ריגוש והתלהבות של התחלה חדשה כשהאביב מפציע.
האביב הוא זמן לנביטה וצמיחה, תקופה של התעוררות ולידה מחדש. תם החורף, ירדו הגשמים, המים שטפו וניקו, ואני שוב פותחת את זרועותי לאותן קרני החמה המלטפת בכדי שזרעים של יצירה מחודשת ינבטו, יצמחו ויפרחו בתוכי.
האביב הוא שער אל החיים, מאפשר התחלות והזדמנויות חדשות. בחורף אנחנו עומדים בפתחי הגורל שלנו והאביב הוא זמן המימוש, הזדמנות להתחלה של יצירה והגשמת חלומות ומאוויים.
הכל כל כך ראשוני בתקופה זו, ולכן אני משתדלת להיות מאוד קשובה לתחושות, לרגשות למחשבות על מנת שההחלטות שאקח יהיו נכונות עבורי. בתקופת האביב קל מאוד להיסחף אחרי תנודות נפש, האביב הוא כח מתפרץ שיש לו ביטויים בנפש האדם הן של שמחה גדולה והן של בלבול וכעס גדול, לכן בתקופה זו כדאי להיות מאוד מדוייקים ולשמור על שיקול דעת ואיזון נפשי.
מכיוון שהאביב מאופיין בתנועה מתפרצת, תנועה של התהוות, חשוב לשמור על הקשר עם האדמה, להכות בה שורשים כדי שכל הפעולות שלנו שהן תוצר מחשבותינו ישאו פרי בריא ואיכותי.
הסינים משייכים את תקופת האביב לאלמנט העץ. העץ מסמל פריצה, צמיחה, גדילה, התפחות, התפשטות למרחב ונטיעה בקרקע. העץ מאופיין גם בתכונות של גמישות ונוקשות, הרוח מניע אותו וגם מייבשת, העץ מאופיין הן בתנועה והן ביציבות. אומרים כי האדם הוא כעץ השדה, נטוע באדמה ושואף למרומים, שואף ליציבות ויחד עם זה לחופש פעולה.
תנוחת חיבוק העץ. בצילום: ענת צחור, צילום: נועה לימונה
אז הנה תרגיל צ’י קונג שאני אוהבת במיוחד, המסייע ליצוב התודעה, לביסוס האנרגיה המתפרצת באדמה:
תרגיל צ’י־קונג: "חיבוק העץ"
• עומדים כשכפות הרגליים מקבילות ובמרחק של כ־50 ס"מ זו מזו.
• "משתרשים" דרך כפות הרגליים לאדמה. המשקל מחולק שווה על כל כף הרגל - על העקב, הכריות, הבהונות וצידי כף הרגל.
• מכופפים מעט את הברכיים וחשים את התארכות עמוד השדרה - הזנב והעצם מושכים מטה, קודקוד הראש מושך מעלה. יוצרים תחושה של יציבות.
• מרימים את הזרועות אל קדמת החזה ובונים עמן צורת מעגל, כאילו מחזיקים כדור גדול או מחבקים עץ.
• כפות הידיים פונות פנימה, כלפי הגרון, והמרפקים שוקעים מטה. שמים לב שאצבעות כפות הידיים מופרדות זו מזו וכי קצות האצבעות הימניות במרחק קטן מקצות האצבעות השמאליות. מרגישים את זרימת האנרגיה מחוליה מספר שבע הצווארית (שבבסיס עמוד השדרה הצווארי) לכיוון הזרועות, המרפקים מרפים את הכתפיים ואת שרירי הצוואר.
• ממקדים את המבט בקצות האצבעות, שומרים על עיניים פקוחות. האוזניים קשובות לנשימה.
• מרפים את הלשון בתחתית הלסת התחתונה ונוגעים עם קצה הלשון בחך.
• מכוונים את תשומת הלב ואת הנשימה אל האזור שמתחת לטבור, הדָאנְדִייֵן (ים הצ’י). מרגישים אזור זה: מכוונים אליו את האנרגיה (צ’י) בעת הנשיפה.
• מתרגלים במשך כמה דקות. משך השהות בתנוחה גדל ככל שמרבים לתרגל.
• בזמן השהות בתנוחה, מבחינים בכיוון הזרימה האנרגטית: דרך מרכז כפות הרגליים, האנרגיה עולה דרך הצד הקדמי של הרגליים לכיוון הפֶּרינֵאוּם (חיץ בין הנקבים, האזור שבין הרגליים, מהזנב קדימה), משם היא ממשיכה לעלות בעמוד השדרה עד הקודקוד, ואז יורדת לאורך קו האמצע של הפנים, החזה והבטן עד הפרינאום, וממשיכה לרדת לכיוון העקבים עד לקרקע דרך הצד האחורי של הרגליים.
• לסיום: מזדקפים, מיישרים ברכיים, עוצמים עיניים ומניחים את כפות הידיים זו על זו במרחק שלוש אצבעות מתחת לטבור. (גברים מניחים את כף יד ימין על הבטן ועליה את כף יד שמאל. נשים מניחות את כף יד שמאל על הבטן ועליה את כף יד ימין.) שוהים בעמידה זו כדקה או שתיים תוך נשימה ברכות אל הבטן התחתונה, אל הדָאנְדִייֵן (ים הצ’י).
תנוחת יוגה: עץ. בצילום: ענת צחור, צילום: נועה לימונה
ובדומה, הנה תנוחת יוגה "העץ" תנוחה פשוטה שמייצבת וממקדת ומסייעת לריכוז:
וריקשאסאנה (עץ)
• עומדים ישר נושמים בנינוחות שלוש נשימות.
• מכופפים את הברך הימנית, אוחזים בקרסול הימני ומביאים את העקב הימני סמוך לרצפת האגן כשכף הרגל הימנית מהודקת לצידה הפנימי של הירך השמאלית. שומרים על שיווי משקל.
• פותחים את הזרועות לצדדים, מגלגלים את הכתפיים לאחור, פותחים את בית החזה ומרימים את הזרועות מעלה.
• שומרים על יציבות הרגל השמאלית כשכף הרגל פונה לפנים. שומרים על עצם הזנב מוכנסת פנימה.
• שוהים בתנוחה 10-20 שניות, בנשימות נינוחות, שומרים על פנים נינוחות ומישירים מבט לפנים.
• חוזרים על התנוחה בכיוון ההפוך.
השפעתה הבריאותית של התנוחה:
• מגמישה את מפרקי הירך ואת חגורת הכתפיים.
• מחזקת את הקרסוליים וכפות הרגליים.
• מחזקת את שרירי הירכיים, מותחת את שרירי הגב והבטן.
• מפתחת ריכוז ושיווי משקל.
התרגילים לקוחים מתוך הספר: מדריך מפה לריפוי טבעי - הדרך לחיים בריאים (ספר שכתבתי ביחד עם בן זוגי, ד"ר ראובן ברק)
מה שיפה לגלות זה שאנחנו בסך הכל תופעת טבע, ושכל התופעות והאיכויות שבטבע קיימות בתוכנו, מה שמייחד אותנו זה איזשהי איכות דומיננטית שמאפיינת את האישיות שלנו. אם נכיר את האיכויות, נדע לזהות אותן ונשכיל גם להבינן נוכל להתמודד עם עצמינו בצורה טובה ובריאה יותר.
כל שעלינו לעשות זה "פשוט להיות פשוט", להיות כמו עץ השדה, שנובט בעיתו, צומח, מלבלב ומגיש את פריו למאכל.
כולנו עוברים את אותם תהליכים של לידה, צמיחה, התפרקות והכחדה, והידיעה הזו שלכל דבר יש את הזמן שלו, וכי עכשיו זה הזמן היחיד והאחד עבורנו, מאפשרת לנו לממש ולהגשים את עצמנו ללא דחיה.
אז אביב פורח לכולנו, שנצמח וניתן מפירותינו לכל.
שלכם, ענת
לאתר של ענת צחור: יוגה דהרמה
