במשך 20 שנות הקריירה שלו, מאיר אדוני הקיף את העולם ויצר את מה שלדבריו הוא "שפה שאני מעז לקרוא לה המטבח הישראלי העכשווי".

אדוני למד והשתלם תחילה בהולידי אין בישראל, ואז בקורדון בלו בסידני, אוסטרליה, באקדמיה לנוטרה בפריז ובמוסדות יוקרתיים נוספים בארצות הברית, בספרד ובדנמרק. לאחר שעבד, בין השאר, בארקדיה הירושלמית, פתח את כתית בכפר רות, משם נדדה המסעדה לנצר סירני ולתל אביב. כיום, נוסף לכתית, אדוני הוא הבעלים ושף-העל של המזללה וגם של בלו סקיי ולומינה הכשרות, כולן בתל אביב.

הוא מכין, כהגדרתו, "אוכל יצרי ומורכב, שנשען על טכניקות מסורתיות קלאסיות ומשלב טכניקות מודרניות. כל העולמות בצלחת אחת". חומרי הגלם החביבים עליו הם קטניות, עשבי תיבול ודגנים עשירים וגם דגים נאים וחלקי פנים. לשאלה אם יש משהו שלא יבשל לעולם, הוא עונה "לא נעים להגיד, אבל לא". בבית, בחייו הפרטיים, הוא מעדיף את האוכל של אמא – ממולאים ומוסקה, לדוגמה.

יותר מכל, אדוני אוהב בעבודה את האנשים העובדים לצדו ועבורו. "זה מה שעושה את מאיר אדוני", הוא מודה. הדבר השנוא עליו הוא העיסוק באדמיניסטרציה. "כל מה שקשור לבנקים, לטבלאות אקסל – שחרר אותי מזה".

האיש לא מצליח לחשוב על שום דבר אחר שהיה עושה בחיים, אלמלא היה שף. "אין מצב כזה. למזלי, לא הייתה לי התלבטות". ועל אף הקלות בהחלטה לבחור במקצוע הזה, הוא מציב כמה נקודות למחשבה בפני צעירים שחולמים להיות שפים.

"אם היה בא אליי בחור כזה להתייעץ, הייתי מחזק אותו ואומר לו שזה דבר נפלא. אבל הייתי מציע לו להגיע למטבח שלי או למטבח של מסעדה אחרת – ליום, יומיים ואפילו חודש של 12-10 שעות עבודה ביום. שיבין שזה באמת מה שהוא רוצה לעשות, על כל הקשיים. כשחווים את זה ביומיום, זה עושה הרבה יותר שכל. מבינים שמאחורי ה'זוהר' יש שנים של עבודה קשה ואפורה".

  • בלו סקיי, מלון קרלטון, אליעזר פרי 10, תל אביב. טל': 03-5201830