25 שנה מנצח אורי ירמיאס, דמות צבעונית בעלת זקן לבן ואישיות כובשת, על מסעדת אורי בורי שהחלה את דרכה בנהריה והעתיקה את מגוריה לעכו העתיקה. אבל ההתחלה-ההתחלה לא התרחשה בשום מסעדה.
"אני לא שף", הוא מכריז. "לא למדתי את זה, לא זכיתי בתואר ולא עבדתי במסעדה. הייתי דייג חובב ובשלן חובב, והחבר'ה היו שמים לי מארב כשהייתי יוצא לדיג אחרי יום עבודה, כדי שנעשה חאפלה. ואז התחילו לעשות לי חור בראש: מתי תפתח מסעדה? בסוף פתחתי, על החוף בנהריה. בעצם, בישלתי לחברים".
הבישול לחברים הוליד קריירה מפוארת של בישול ומסעדנות, והיום יש בבעלותו של ירמיאס כמה מסעדות, מלון בוטיק ומיזמים מעניינים נוספים שהוא מקדם. רק עכשיו, אחרי רבע מאה של פעילות בענף, הוא ממנה לראשונה סו-שף, שיעבוד תחתיו.
את סגנון הבישול שלו הוא מגדיר "דברים שאורי אוהב לאכול". מתנער מכל אסכולה או ז'אנר, מעדיף להכין דברים "טעימים ולא מעניינים". המנות כולן נולדות במוחו הקודח, ומשתתפים בהן חומרי גלם מקוריים כרימונים, סרטנים נאים ואפילו פתיתים.
כשהוא נשאל מה לעולם לא יבשל, התשובה היא בעלי חיים מוגנים (לובסטרים ים תיכוניים, למשל), מתוך שמירה על החוק ועל ערכי הטבע. אבל חוץ מזה, אין אצלו "אין". ובלבד שיהיה טעים, כאמור.
יותר מכל דבר אחר בעבודה, האיש אוהב בעבודתו את התחושה שהוא גורם אושר לאנשים ושיש ערך למעשה ידיו. "אני צריך לראות את הברק בעיניים", ירמיאס מסביר, "ולשמוע את אנחות ההנאה".
ומה הוא פחות אוהב? את האנשים המעטים שלא מעריכים את העבודה שנעשית עבורם, את אלה שמפטפטים בסלולרי תוך כדי ארוחה, את אלה שלא טורחים לטעום – ורק עסוקים בלצלם את המנה בזווית הנכונה. בקיצור: "אני לא אוהב שהצורך המיוחצ"ן להראות שהיית במסעדה גובר על עצם ההנאה שבאכילה".
- אורי בורי, רחוב ההגנה, רחבת המגדלור, עכו.טל': 04-9552212
