הוא היה מופיע אצלנו ברחוב בערך פעמיים בשבוע: איש הקרח, נוסע בעגלה ירוקה סגורה הרתומה לסוס עם רגליים לבנות. היינו יודעים שהוא מתקרב לפי רעש המשרוקית שלו. כל כמה בתים היה צועק "הויסה!" והסוס היה עוצר את העגלה. תמיד כשנשמעה המשרוקית שלו מכיוון הרחוב היתה אימא פותחת את הדלת ויוצאת לרחוב בלי לסגור אותה, כששתי ידיה מושטות קדימה ומגבת פרוסה ביניהן. גם משאר הדירות יצאו הדיירים כשמגבת בידיהם או על כתפם. לשכן אחד היו אפילו מלקחיים מיוחדים לנשיאת הקרח.

איש הקרח היה שואל "כמה היום, גברת ראונר?" אם היה זה יום שני היתה אימא אומרת "רבע" (רבע גוש קרח, שיספיק לשלושה ימים); אם היה זה יום חמישי היא היתה עונה "שליש" (שליש גוש, שיחזיק מעמד עד יום שני). איש הקרח היה דוקר בדוקרן מתכת את מלבן הקרח הענק ומפריד למענה רבע או שליש גוש, לפי היום בשבוע. לאחר מכן הוא היה מניח את גוש הקרח על המגבת שבין ידיה והיא היתה צועדת לעבר הדלת הפתוחה ישר למטבח.

במטבח אימא היתה פורקת את הקרח במדף העליון של ארון הקרח – מעין מקרר שפעל ללא חשמל. מדי יום היא היתה מרוקנת את המגירה שמתחת למדף הקרח מהמים שזלגו מגוש הקרח המפשיר. למרות הטרחה, אמא היתה מאושרת מארון הקרח שלה - כי לפניו השתמשה באמבטיית תינוקות ממתכת שבתוכה היתה מניחה את גושי הקרח ומסביבם מסדרת את המזון הזקוק לקירור.

כיום יש לכל אחד מקפיא בבית, וכשמזמינים אורחים לארוחה ומתחשק לשמוע קריאות התפעלות אין כמו להפתיע במשהו לא רגיל, כמו קערת קרח או קוביות קרח בשלל טעמים וצבעים.

קערת קרח עם פלחי תפוז (צילום: אסנת לסטר)
קערת קרח עם פלחי תפוז (צילום: אסנת לסטר)

לרושם מרבי: כך מכינים קרח שקוף

כדי שקוביות או קערות הקרח יהיו כמה שיותר יפות, כדאי שהן יהיו שקופות ככל האפשר. וכדי שזה יקרה, צריך שלא יהיו בקרח בועות אוויר – שהן אלה שמעכירות אותו.

כדי לסלק את בועות האוויר מהקרח יש להשתמש במים שהורתחו ולאחר מכן קוררו. כדי להגדיל את הסיכויים לקבלת קרח שקוף כדאי להרתיח ולקרר את המים פעמיים. מי שרוצה לדלג על ההרתחות, יכול פשוט להשתמש במים מזוקקים.

משתנה נוסף שתורם לצלילות של הקרח הוא מהירות ההקפאה. בהקפאה רגילה, הקרח קופא מבחוץ פנימה – וכך נכלאות בתוכו בועות קטנטנות. אם ההקפאה היא אטית ואחידה פחות בועות נכלאות בקרח – וכך הוא שקוף יותר. ואיך משיגים הקפאה אטית? בדרך שאני מניחה כי רובכם לא תבחרו בה: מכניסים את המים שרוצים להקפיא למקפיא כבוי, ורק אז מדליקים אותו.

קערות קרח מקושטות

קערת קרח עם סוכריות גומי (צילום: אסנת לסטר)
קערת קרח עם סוכריות גומי (צילום: אסנת לסטר)

קערות הקרח הן לא רק מיוחדות וחגיגיות אלא גם שימושיות, מפני שהן שומרות על הטמפרטורה הנמוכה של מה שמגישים בתוכן. ומה מגישים? יש כמה אפשרויות: קוביות קרח, סלטי פירות (עם או בלי יוגורט), פירות חתוכים או מרקים קרים.

את המתכון נתנה בשידור אסתר ג'יליארס מבית שאן.

מה צריך?

2 קערות פלסטיק או זכוכית בגדלים שונים

קישוטים לפי הטעם והדמיון: פרחים, עלים, פירות פרוסים, ממתקים (למשל, סוכריות או נחשי גומי), עשבי תיבול, מקלות קינמון, כוכבי אניס ועוד

אופן ההכנה

1. מניחים את הקערה הגדולה יותר בכיור וממלאים אותה במים.

2. מניחים את הקערה הקטנה יותר מעל הגדולה. מתחילים למלא אותה במים ומניחים לה לשקוע. מפסיקים למלא במים כשבין שתי הקערות נותר מרווח של 3-2 ס"מ. המרווח יכול להיות יותר קטן או יותר גדול – בהתאם לקישוטים שאתם משתמשים בהם ולעובי הדופן שבו אתם מעוניינים (ככל שהדופן עבה יותר הקערה תשמור על צורתה במשך זמן רב יותר).

3. מניסים את הקישוטים למרווח שבין שתי הקערות.

4. מניחים את שתי הקערות על מגש (או בתוך קערה גדולה יותר) ומעבירים בזהירות למקפיא.

5. מקפיאים במשך 24 שעות לפחות, כדי להיות בטוחים שהמים שבין שתי הקערות קפאו לחלוטין.

6. לפני ההגשה מניחים את הקערות בכיור כשהן הפוכות. מזרימים עליהם במשך דקה מים מהברז.

7. מחכים כמה דקות ומניחים לשתי הקערות להיפרד מהקרח מעצמן (חשוב מאוד להיות סבלניים ולא לנסות לעזור להן – זה עלול לשבור את קערת הקרח).

8. מניחים את קערת הקרח בצלחת וממלאים אותה.

קערת קרח עם סרטי סוכריות גומי (צילום: אסנת לסטר)
קערת קרח עם סרטי סוכריות גומי (צילום: אסנת לסטר)

גיוונים

אפשר לצבוע את המים שמהם מכינים את הקערות בתרכיזי מיצים או בצבעי מאכל.

אפשר לכתוב דברים על פיסות פלסטיק (למשל, "חג שמח" או "מזל טוב") ולשלב בין הקישוטים שבקערה.

אפשר להכין באותה שיטה כוסות קרח, שיתאימו להגשת שתייה חריפה. חשוב שהמרווח בין שתי הכוסות יהיה מספיק גדול, כדי שכוס הקרח לא תישבר בקלות.

לימונים קפואים

במקום קוביות קרח. פלחי לימון קפואים (צילום: אסנת לסטר)
במקום קוביות קרח. פלחי לימון קפואים (צילום: אסנת לסטר)

פטנט קטן ונחמד: במקום בקוביות קרח משתמשים בפרוסות לימון קפואות.

איך עושים את זה? חותכים את הלימונים לפרוסות בעובי בינוני ומסדרים אותם בשכבה אחת על מגש. אם רוצים, נועצים בהם קיסמים או דגלונים (כמו בתמונה). מקפיאים (חשוב להקפיא אותם על מגש כדי שלא יידבקו זה לזה). לאחר שהלימונים קפאו מעבירים אותם לשקית או לקופסה אטומה ושומרים במקפיא.

קוביות קרח צבעוניות עם תוספות

עם מיץ, עשבי תיבול ואפילו שוקולד. קוביות קרח בטעמים (צילום: אסנת לסטר)
עם מיץ, עשבי תיבול ואפילו שוקולד. קוביות קרח בטעמים (צילום: אסנת לסטר)

בהשקעה ממש קטנה אפשר להוסיף לקוביות הקרח הרגילות המון טעמים וצבעים שיקפיצו כל משקה. הנה כמה רעיונות.

קוביות פירות קפואים: מרסקים פירות בבלנדר או במעבד מזון, ומקפיאים בכלי להכנת קוביות קרח או בכוסות חד-פעמיות קטנות. אפשר להשתמש בפרי אחד, או לערבב כמה פירות שונים.

קוביות קרח ממיץ: אפשר להכין קוביות קרח מכל משקה שאוהבים: לימונדה, קפה, שוקו, תה, מיץ עגבניות, מיץ תפוזים, לימונענע וכדומה.

קוביות קרח משוקולד: ממיסים שוקולד ומקפיאים בכלי להכנת קוביות קרח או בכוסות חד-פעמיות קטנות. אפשר להוסיף לשוקולד המומס קצת אבקת קפה נמס או אבקת קקאו, והתוצאה תהייה הרבה יותר מעניינת. אם מוסיפים גם מקל מקבלים ארטיקים מדליקים.

קוביות קרח עם עשבי תיבול: מוסיפים למים נענע, מנטה או בזיליקום – ואפילו פרחים.

קרטיבים ביתיים

אל תוותרו על ההפתעות. קרטיבים ביתיים עם סוכריות גומי (צילום: אסנת לסטר)
אל תוותרו על ההפתעות. קרטיבים ביתיים עם סוכריות גומי (צילום: אסנת לסטר)

אין דבר פשוט יותר מהכנת קרטיבים ביתיים: מכינים מיץ (מפירות סחוטים או מתרכיז), ממלאים כוסות חד-פעמיות ושולחים למקפיא. לאחר כשעה, כשהמיץ כבר קצת קפא, מכניסים לתוך כל כוס מקל או כפית – וממשיכים להקפיא.

אם רוצים לגוון, אפשר להוסיף לקרטיבים סוכריות גומי (כמו בתמונה), פירות חתוכים או הפתעות טעימות אחרות.

אסנת לסטר מגישה את התוכנית סיר לשבת, המשודרת ברדיו קול רגע בכל יום שישי ובערבי חג ב-11:00. אפשר להאזין לתוכנית בכל הארץ בערוץ 87 ב-HOT ובערוץ 71 ב-yes, וכן באתר של רדיו קול רגע