אחד הדברים האהובים עלי בפריז הוא לטייל ברבעים פחות מתוירים. התחושה שאני מקומית, אפילו שלעולם אהיה כאן תיירת, מהנה מאוד. הרובע ה-12 הוא אחד מהמקומות שתיירים לא מרבים להגיע אליהם. אין בו מונומנטים, אין בתי כלבו ענקיים ואין מגדלים מפלדה או כנסייה עם גיבן. זהו עוד רובע פריזאי שבו גרים אנשים המנהלים להם שגרה של יום, של שבוע. חיים.
כמו בכל שוק אוכל, תוכלו למצוא באליגרה ירקות ופירות איכותיים וטריים. אלא שבניגוד לחלק מהשווקים הפריזאיים, שאינם בהכרח זולים, המחירים באליגרה מתאימים יותר לקונספט השוק שאנחנו מכירים. מסביב לדוכני השוק הפתוח שוכנות חנויות אוכל מדהימות: פרומז'רי (חנות גבינות), מעדניות, שרקוטרי (חנות נקניקים), חנויות יין, פטיסרי ובולנז'רי. בשוק המקורה פועלים אטליז מבוקש, חנות שכולה על טהרת שמן הזית, דוכן עם תוצרת איטלקית מדהימה, חנות גבינות נוספת ועוד ועוד. בכיכר שלידה שוכן השוק מתקיים שוק פשפשים, וחובבי הז'אנר יוכלו למצוא בו יופי של מציאות.
דבר נוסף המייחד את שוק אליגרה הוא שנפתחו מסביבו בתי קפה, ברסרי ובר יין. בימי ראשון כל האזור מלא בפריזאים, שמעבירים את סוף השבוע שלהם במתחם. בנוסף לקניות בשוק, הם מתבשמים מיין ואוכלים בעמידה צדפות ונקניקים, לוגמים קפה פריזאי שרוף או שוקולה חם איכותי, ובקיצור - מממשים את עיקרון הלחם והשעשועים.שוק אליגרה
Rue d'Aligre et place d’Aligreמטרו: Ledru-Rollin (קו 8)
מידע נוסף (בצרפתית) - באתר השוק.
- שרון היינריך, קונדיטורית, גרה בפריז ועורכת בה סיורים קולינריים. לבלוג שלה, שבו המלצות נוספות על מקומות בעיר: פריז, קונדיטוריה ומה שביניהן
