אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני כבר מתחילה להרגיש את סוף החורף. כן, אני יודעת, רק תחילת פברואר עכשיו, ויש עוד קור וגשם לפנינו (אני מקווה לפחות) - אבל ברגע שנכנסים לחודש שבט, עם כל חגיגות הטבע והפירות של ט"ו בשבט, מבלי משים אני מתחילה לקלף מעלי את קליפות החורף. קצת פחות חימום, קצת יותר זמן בחוץ, יותר פעילות ותזוזה, פחות בהייה בגשם ממעמקי הר של שמיכות (האמת, נראה לי שעשיתי את זה אולי פעם אחת החורף. ככה זה כשעובדים ברוב שעות האור. אבל אני אוהבת לחשוב שהעברתי את זמני בצורה פיוטית שכזו)
רגע רגע, ומה עם גוש בלתי מזוהה ומסוכר בצבע כתום זוהר? נו, הזה שלא ברור אם הוא מנגו, פפאיה, או סולייה של כפכף מקלחת צבעוני.
מישהו? (קולות צרצרים) אז בואו נכין היום משהו שיותר מתאים לט"ו בשבט - בריא, מלא ירוק ומקורי, עם מראה שמתאים בול לחג. אני מדברת כמובן על יער הברוקולי הקסום. אם הייתם הִיפים בארה"ב בשנות ה-70, בטוחני שאתם יודעים על מה אני מדברת. ואם לא, אז מדובר בפשטידת אורז פשוטה שבתוכה נטועים גבעולי ברוקולי שיוצרים אפקט מקסים של יער קטנטן. ביום שפתחתי את הבלוג שלי הבטחתי לעצמי שלעולם לא אשתמש בשורש המשומש עד זרא ק.ס.מ. כדי לתאר את האוכל שאני מכינה, אבל במקרה דנן זהו שמו הרשמי של המאכל, והוא באמת די מקסים (די! די! תפסיקי! אסור!) המתכון הזה מאוד קל לעדכון ושינוי על פי העדפותיכם. אפשר להשתמש באורז לבן או מלא; אפשר לשנות את סוג הגבינה: קשקבל, מוצרלה או פטה - כולם יהיו טעימים פה; ואפשר כמובן לגוון בעשבי התיבול. אני השתמשתי בפטרוזיליה, שמיר ונענע, אבל צירוף של בזיליקום או קצת מרווה טרייה לעסק גם יכול להיות מעולה. אם אתם לא ממש אוהבים את הרעיון של פשטידת אורז (כאמור, מתכון של היפים) אתם יכולים לטעת את עצי הברוקולי בכל פשטידה שתרצו - כל עוד היא מוצקה ויבשה יחסית, כדי שהעצים יוכלו לעמוד בתוך התערובת בכוחות עצמם.יער הברוקולי הקסום: פשטידת אורז וגבינה בעיטור עצי ברוקולי
מבוסס על: המתכון הקלאסי של מולי קאצן מתוך הספר The Enchanted Brocolli Forest, עם שינויים קלים שליעלות: כ-24 שקל
כמות: 10-8 מנות
מרכיבים- 2 כוסות אורז לא מבושל (אפשר לבן או מלא)
- כ-1/2 ק"ג ברוקולי
- 1 כף שמן זית או חמאה
- 1 בצל קצוץ
- 1 שן שום קצוצה
- 1/2 כפית מלח
- 1/2 כפית פלפל
- 3 ביצים
- 2-1 כוסות עשבי תיבול קצוצים (אני השתמשתי בכוס פטרוזיליה קצוצה, 3/4 כוס שמיר קצוץ ו-1/4 כוס נענע קצוצה)
- 200 גרם גבינה צהובה מגוררת
- מעט שמן זית
- מעט מיץ לימון
- מחממים את התנור ל-160 מעלות.
- מבשלים את האורז באופן המועדף עליכם. לרוב יש גם הוראות על האריזה, אם אתם צריכים (וכאן תמצאו שיטה קלה לאורז אחד-אחד שתמיד מצליח).
- בינתיים, מכינים את עצי הברוקולי: מפרקים את התפרחת הגדולה של הברוקולי ל"עצים" קטנים, עם "גזע" באורך אצבע בערך. את חלקי הגבעול המיותרים שומרים לתבשילים אחרים.
- שוטפים ומנקים את תפרחות הברוקולי וחולטים אותן במים רותחים במשך כ-2 דקות, עד שהן משנות את צבען לירוק עז ומתרככות מעט. איך חולטים? לוקחים סיר שיכול להכיל את הברוקולי בשכבה אחת ויוצקים בו מים בגובה של כמה ס"מ. מביאים את המים לרתיחה, מוסיפים את הברוקולי, מכסים, ומבשלים במשך 2 דקות. בתום 2 הדקות מסננים את המים ומעבירים את הברוקולי לכלי נפרד.
- מחממים בסיר את השמן או החמאה. מטגנים את הבצל, השום, המלח והפלפל, עד שהבצל נהיה שקוף - כ-5 דקות (נזהרים שלא לשרוף את השום, כדי שלא יהפוך למר).
- מכבים את האש ומוסיפים את האורז, עשבי התיבול, הביצים והגבינה. מערבבים.
- מסדרים את התערובת בתבנית גדולה, ונוטעים בתוכה את תפרחות הברוקולי החלוטות.
- מטפטפים מעל הברוקולי מעט לימון ושמן זית (ממש טיפה או שתיים על כל עץ).
- מכסים בעדינות את התבנית בנייר אלומיניום (נזהרים שלא להפיל את העצים!) ואופים במשך כ-20 דקות, רק עד שהפשטידה חמה כולה (אנחנו רוצים שהביצים יתבשלו, לא מעבר לזה).
