על התחריר של הקוטג' (קליט!) שמעתי שלשום בלילה. פתאום במבזק של עשר מדברים על חלב בקרטון, גבינה לבנה ומבצעים בסופר. לא הצלחתי להבין למה הנושא עלה לכותרות דווקא עכשיו - הרי המחיר של הקוטג ' כבר מזמן גבוה – וכבלוגרית ומעצבת דעה (היי אמא!) החלטתי כי מן הראוי שאגיד משהו בנושא.

לפני שאסביר מה הבעיה שלי עם העניין, אני חייבת להדגיש כי ברור לי שיש כאן גם צד חיובי - החרם הצרכני עצמו. הכסף נמצא בידיים שלנו, ואנחנו אלה שיכולים להחליט איך להוציא – או לא. חברה צרכנית אחראית יודעת להשתמש בכוח שלה, גם נגד חברות גדולות המשוכנעות שהן יכולות לעשות ככל העולה על רוחן. אם אנחנו משחקים בשוק קפיטליסטי חופשי, אסור לשכוח שיש שני צדדים למטבע – והמחויבות שלנו היא למחות ולהפסיק לצרוך קוטג', או כל מוצר אחר, אם המחיר לא מוצא חן בעינינו.

עכשיו הגענו לצדדים השליליים של המחאה: המנטליות שיצרה אותה והשיח שהיא יוצרת. קודם כל יש פאניקה: "הקוטג' עלה ל-8 שקלים, אי אפשר לחיות פה יותרררר!!!" "במדינת ישראל רעבים ללחם ותנובה ממשיכה לעשות עלינו קופה!!!"

חבר'ה, תנו לעצמכם שתי סטירות ותירגעו. מחיר הקוטג' עולה מאז שהוא יצא מפיקוח, ואתם לא הולכים למות מרעב בגלל שהקוטג' התייקר בכמה עשרות אגורות בשבוע האחרון. אם הצלחתם לשרוד עד עכשיו, נראה שזה לא מה שישבור אתכם. זוכרים את משבר העגבניות לפני חצי שנה ואת המחסור העולמי באורז לפני שנתיים? עברנו את המשברים האלה (ואת הצנע. נראה לי שאז היה קצת יותר קשה), נעבור גם את זה. זריית פאניקה עושה רק רע לכולם, ומונעת ניהול דיון שקול ועקרוני בעניין. אם כל מה שייצא מהסיפור הזה הוא שמחיר הקוטג' יירד במשך חודש עד שהסערה תחלוף, אז לא עשינו כלום.

הבעיה: ויתרנו על האחריות האישית

מלבד הפאניקה, יש בעיה עם רוח חוסר האונים שנודפת מכל הסיפור הזה. אנחנו חיים במדינה מערבית עם סופרמרקטים מלאים כל טוב. יש על המדפים המון מוצרים בריאים, מזינים וטעימים שעולים פחות מקוטג' (לנוחיותכם אביא כמה דוגמאות בהמשך). אם אנחנו רוצים להגדיר את הקוטג' כמוצר יסוד ולהוריד את מחירו בהתאם, זה לגיטימי. אבל אל תקנו את הסיפור שאין לנו בחירה, שתמיד דופקים אותנו ושלאזרח הקטן אין סיכוי, רק כי מחיר הקוטג' עלה.

"החברות הגדולות שולטות על הכל", "אי אפשר לחיות במדינה הזאת בלי להיות עשיר" - המנטליות הזאת, שמוותרת על האחריות האישית, היא שורש הבעיה. יש חלופות לקוטג'! רק צריך להיות צרכנים יותר אחראים ומודעים: להשוות מחירים, לעבור על חשבוניות ולהיות מוכנים להגמיש את ההעדפות שלנו אם משהו שאנחנו אוהבים הופך פתאום ליקר מדי. קנייה עיוורת, מתוך הרגל ובלי לחשוב על המחיר היא הדבר שהכניס אותנו לכל הברוך הזה. מחיר הקוטג' מטפס, לאט אבל בטוח, מאז שהוא יצא מפיקוח. אז למה המשכנו לאכול אותו? כי אין לנו כוח להסתכל על המחיר? כי אנחנו לא רוצים להרגיש עניים? כי התרגלנו?

ברגע שקונים את הסיסמאות שטוענות כי אי אפשר לשנות את המציאות, שהכל אבוד ושאין סיכוי לחיות בלי מינוס - אנחנו מוותרים לעצמנו מראש. למה לי להתאמץ, לחסוך, לבדוק מחירים, לחשב עלויות ולמצוא חלופות? ממילא אני אהיה בחובות!

"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". נכון, יש במדינה אי צדק, חוסר שוויון ופערים. יש התנהגות מונופוליסטית מצד חברות ועוד שלל חולאים כלכליים שמקשים עלינו. אבל זה לא מסיר את האחריות מכל אחד ואחת מאתנו לעצמו ולמשפחה שלו - לחיות בתוך האמצעים ולא מעבר להם. גם אם זה אומר שצריך להצטמצם, להתגמש ולשנות הרגלים. זה לא משחק מכור. זה אפשרי.

קוטג' יקר ב-50% מחזה עוף

אז יאללה, רוצים תרגיל גמישות? בואו נמצא שלוש חלופות לקוטג' לחודש החרם הצרכני:

מוצרי חלב בפיקוח

אנחנו כל כך עסוקים בבכייה על מר גורלנו עד ששכחנו שיש מוצרים שעדיין נמצאים בפיקוח: 2.35 שקלים לשמנת חמוצה, 1.58 שקלים לאשל, 1.44 שקלים לגיל. כולם ממש זולים והולכים מעולה ליד החביתה (מישהו אמר לי להמליץ לקוראים לקנות אשל ולהוסיף לו גרגרי טפיוקה, לקבלת מרקם דמוי קוטג'. אמרתי לו שזה נשמע דוחה, אבל לא יכולתי שלא ליידע אתכם, קוראי היקרים, למקרה שזה יעניין מישהו בכל זאת).

חומוס

גם ישראלי למהדרין וגם ניתן לגיוון באמצעות הוספת עשבי תיבול, תבלינים, גרגרים ועוד. יש פה שלושה מסלולים, כולם זולים יותר מקוטג':

  • אפשר לקנות חומוס מוכן - קילו עולה כ-15 שקל (לעומת זאת, קילו קוטג' – כלומר, ארבע אריזות - עולה 32 שקל).
  • אפשר להכין חומוס מגרגרי חומוס משומרים. הנה מתכון (הא הא, זה מאתר "השף הלבן" של תנובה!)
  • אפשר להכין חומוס מגרגירי חומוס יבשים. זה לוקח טיפה יותר זמן, אבל זה הכי זול והכי טעים. נסו את המתכון הזה.

חזה עוף

כן, אני יודעת, זה לא ממרח. אבל אם אתם מחפשים חלבון דל שומן - חזה עוף הוא מקור מעולה לכך. חשבו על המחירים שנייה - חזה עוף עולה כ-20 שקל לקילו, וקוטג' עולה כ-32. אתם קולטים? קוטג' יקר ב-50% מחזה עוף. אז למה בדיוק ננעלנו על קוטג' כשאפשר לקנות עוף בפחות כסף ולהכין אתו הרבה יותר דברים טעימים? במקום חביתה, קוטג' וסלט, הכינו לארוחת הערב חזה עוף מוקפץ עם המון ירקות. גם זול יותר וגם הכל בסיר אחד, כך שיש פחות כלים לשטוף. אפשר לגוון את התיבול עם רוטב סויה, שמן שומשום, חלב קוקוס, צ'ילי מתוק, חמאת בוטנים, עשבי תיבול שונים ועוד ועוד.

לסיכום, חברים, אל תאבדו תקווה. חשוב לעשות שרירים צרכניים, להתלונן ולהיאבק במחירים שלא נראים לנו - אבל אל תשתכנעו בסוף מכל התלונות. עליית מחירי הקוטג' אינה סוף העולם. אפשר לאכול טוב ובזול גם בלעדיו.