כשאבקות המרק היו חידוש אופנתי, נהנו גם השימורים מיוקרה רבה. בשנות ה-,70 "פטריות מקופסה" היו שיא התחכום וקוקטייל פירות או אננס שיצאו מפחית שימורים היו כיבוד חגיגי לעילא. אין פלא אפוא שהמאכל הזה, המשלב אבקת מרק ופרי משומר, התנחל בעוז במטבחי ישראל ועדיין אינו מעלה בדעתו להתפנות. יש בידי כמה גזירי עיתונים משלושת העשורים האחרונים, ובהם מתכוני האירוח החביבים על שחקניות, דוגמניות ומפורסמות אחרות שהציבור נושא אליהן עיניים. המתכון הזה, בווריאציות ספורות, הוא הכוכב של כולן. ההבדלים, אם יש כאלה, הם בעיקר בסוג הפרי. ראוי לומר, להצדקתן של המארחות ולהצדקת פרסומו מחדש של המתכון, שקל מאוד להכין אותו ושהוא באמת טעים.
מרכיבים (6 מנות)
- 6 רבעי עוף צעיר (או 12 ירכי עוף)
- 1 שקית אבקת מרק בצל (5מנות)
- 1 פחית (550 גרם) חצאי משמש משומרים
- 5 כפות רוטב סויה
- 5 שיני שום כתושות
- 1 כף זנגביל (ג'ינג'ר) טרי מגורר
- פפריקה חריפה לפי הטעם
אופן ההכנה
- מסדרים בתבנית את רבעי העוף וזורים עליהם את אבקת המרק. מסדרים את חצאי המשמש בין נתחי העוף.
- מערבבים את הסירופ מהפחית עם רוטב הסויה, השום, הזנגביל והפפריקה ויוצקים על העוף.
- מכסים את התבנית ברדיד אלומיניום ואופים בתנור חם (180 מעלות) כשעה.
- מסירים את הכיסוי ואופים עוד רבע שעה, עד שהעוף משחים. מגישים חם, על אורז או על אטריות אורז.
הגרסה המינימליסטית
- מפזרים בתבנית שקית של אבקת מרק בצל, מניחים עליה נתחי עוף, מסדרים ביניהם חצאי משמש מפחית שימורים ויוצקים על הכל את הסירופ מהפחית.
- אופים בחום בינוני-גבוה (180 מעלות) כשעה, או עד שהעוף משחים. היש פשוט מזה?
גיוונים
- למען האותנטיות ההיסטורית, מחליפים את הזנגביל הטרי (שלא היה בנמצא אצלנו בשנות ה-70) בכפית אבקת זנגביל.
- במקום הסויה, השום והג'ינג'ר, מוסיפים לסירופ כף ריבת משמש, כף מיץ לימון, כף קטשופ חריף וכף מיונית.
- מחליפים את המשמש באפרסקים, או בשזיפים, או בדובדבנים, או באננס - כולם משומרים, כמובן.
- מסדרים בתבנית שכבה של פרוסות תפוחי אדמה וגזר גמדי (אפשר מוקפא) ועליהם את שאר המרכיבים.
