כמו לא מעט נשים אחרות, גם אני הפכתי במרוצת השנים למומחית מדופלמת באמנות השמלפי – הסלפי של האישה השמנה. השיטה פשוטה למדי: את מצלמת את החלק העליון של הגוף מזווית גבוהה ורחוקה, מטשטשת עם שלל פילטרים מחמיאים והרי לך שמלפי מושלם שאפילו לא מגלה את המאמץ שמאחוריו. בניגוד אליי, הסטייליסטית גאלה רחמילביץ' החליטה שהגיע הזמן להציג את הנשים השמנות כמו שהן, בלי זוויות מיוחדות ופילטרים נבחרים, וארגנה כאות מחאה אירוע לצילום סלפי קבוצתי של נשים שמנות בבגדי ים. בלי פילטרים, בלי מקום להסתתר.

עוד בערוץ האופנה

אני פוגשת את רחמילביץ' בשעת אחר צהריים ביום ראשון, למרגלות חוף גורדון התל אביבי. לבושה בבגד ים שלם וסגלגל, רחמילביץ' מבשרת לי בצער כי זוהר ברטל – שהעלתה תמונות סלפי של עצמה בבגד ים בפייסבוק והפכה לסנסציה תקשורתית – החליטה לבסוף לא להגיע לאירוע. על פי רחמילביץ', ברטל בת ה-20 ספגה מטח כבד של טוקבקים ותגובות פוגעניות בעקבות פרסום התמונות, והחליטה שאינה מסוגלת לצאת מהבית.

"היד של אנשים כל כך קלה על המקלדת", זועפת רחמילביץ'. "אין ספק שהיא ילדה אמיצה, אבל בסך הכול מדובר בילדה בת 20 שלא יכולה להתמודד עם קיתונות כאלו של רוע". ברטל עצמה כתבה באותו היום בעמוד הפייסבוק שלה, שהפך בינתיים לסוג של קאלט, כי היא מצרה על כך שלא תוכל להגיע לאירוע: "התקף הדיכאון המשתק שאני נמצאת בו כרגע (ולצערי יגרום לי לפספס אירוע מדהים כמו התאספות נשים לסלפי) הרבה פחות גרוע בזכותכם. באמת תודה".

גאלה רחמילביץ'. "לאנשים אין מוסר, הם לא שומרים לא על הפה ולא על היד על המקלדת" (באדיבות בית הספר לסטיילינג GALA'STYLE )
גאלה רחמילביץ'. "לאנשים אין מוסר, הם לא שומרים לא על הפה ולא על היד על המקלדת" (באדיבות בית הספר לסטיילינג GALA'STYLE )
"זה שובר לי את הלב", אומרת שרונה ראובני, בלוגרית ידועה למידות גדולה, שהגיעה למפגש ארוזה בביקיני אופנתי. "שובר את הלב לראות דבר כזה קורה לילדה קטנה. אנחנו כבר שבעות קרבות, אבל היא לא ידעה מאיפה זה בא לה והיא עשתה דבר מדהים ואמיץ. בגיל 20 גם אני הייתי מתמוטטת אם הייתי מעלה תמונה שלי בבגד ים והייתי מקבלת תגובות קשות". ברטל, למשל, נאלצה להתמודד גם עם הערות של צוות שדרני הרדיו שי ודרור, שטענו כי היא צריכה להשקיע בלא לאכול פחמימות במקום להצטלם לסלפי בביקיני. כמה חודשים מוקדם יותר, העלתה הבלוגרית זוהר וסילביצקי תמונת סלפי של עצמה בביקיני, שעוררה גם היא רעש תקשורתי לאחר שמאמן כושר לקח את התמונה והשתמש בה בעמוד הפייסבוק שלו על מנת להציג איך נשים לא אמורות להיראות.

בינתיים על החוף, רחמילביץ' מתוסכלת כשהיא מגלה כי חלק מהבנות שטענו כי יגיעו למפגש בחרו במקום זאת להישאר בבית ולהעלות תמונה שלהן בבגד ים לעמוד של האירוע. "הן פספסו את הרעיון", היא אומרת, "המטרה היא ליצור פה תמונה של כולן יחד, זה לא קשור אליי או אלייך, זה מסר קבוצתי שגדול מאיתנו".

"אני לא מלאה, אבל אני מבוגרת". אילנה כספוב (באדיבות בית הספר לסטיילינג GALA'STYLE )
"אני לא מלאה, אבל אני מבוגרת". אילנה כספוב (באדיבות בית הספר לסטיילינג GALA'STYLE )
הנשים שמגיעות למקום, באופן מפתיע, אינן רק שמנות או מלאות – לא מעט מהן רזות וחטובות. הן מסבירות כי הגיעו למתחם כדי להביע את תמיכתן במיזם, אך לא פחות מכך – לצאת מהארון ולהזכיר שגם הן סובלות מהמשטור החברתי לגבי אורח החיים והמראה שלהן. "אני לא מלאה, אבל אני מבוגרת", אומרת אילנה כספוב בת ה-53, שמהדסת סביבנו כשגופה החטוב נתון בביקיני קטנטן. "אני כל הזמן סופגת הערות לגבי זה שאני מעזה להסתובב כמו נערה כשאני אישה מבוגרת, וכל הזמן מעירים לי על המשקל ושואלים למה אני לא אוכלת". "אני לא רוצה להשוות את המצב שלי לנשים שמנות, אבל אני גם לא אוהבת את הגוף שלי וגם יצא לי לקבל תגובות לגבי כמה שאני רזה ואיך אני נראית כמו מי שיצאה ממחנה ריכוז", מספרת נטע המיין, 24, שהגיעה לחוף התל אביבי כל הדרך משדרות. את רחמילביץ' זה לא מפתיע. "גם לרזות שהן כאילו מושלמות יש עדיין פאקים עם עצמן, ולא פחות קשה להן מהשמנות", היא אומרת, "הן חוטפות הערות לא פחות משמנות. זה לא הגודל, זה לא שאם אני אהיה רזה הכול יהיה מושלם. הפידבקים מהחברה תמיד יהיו. תמיד יש רוע ומה להגיד ואיך להקטין אותך על המראה שלך. לכן אני תמיד אומרת, זה לא עניין של משקל או גיל, זה עניין של ביטחון וחסינות". את לא חושבת שבמובן מסוים הדיון על שומן מיצה את עצמו?

"זה לא דיון על שומן, זה דיון על נשים ונשיות. וחוץ מזה, זה ממש לא מיצה את עצמו כי השוק לא השתנה. מצד אחד העולם הולך ומשמין, ומצד שני העולם לא משתנה ומקבל. האלימות כלפי מראה חיצוני של אנשים רק הולכת ומסלימה, ולא ההפך. עם כמה שנראה לך שאנחנו חיים את זה וחופרים על זה, עדיין כלום לא משתנה, גם לא בחינוך. האלימות ברחוב וברשת זה פשוט מטורף, לאנשים אין מוסר, הם לא שומרים לא על הפה ולא על היד על המקלדת".

אז למה להמשיך אם זה לא מועיל?

"עד שזה לא ייכנס למערכת החינוך ולפרסום, אנחנו צריכים להמשיך. אי אפשר לתת שייהרסו חיים של ילדות".

אם זה עניין של חינוך, למה את לא הולכת ללמד בבתי ספר?

"יש לי את בית הספר שלי (בית הספר לסטיילינג במתחם דיזנגוף סנטר, י"ר) ושם אני אחראית על התוכן. בדיוק בגלל זה פתחתי בית ספר, כדי להעביר את המשנה שלי. אם הייתי יכולה להכניס את זה לתוכנית הלימודים, זה היה מושלם. אם רק הייתי שרת החינוך. חבל שאין לי אופי של פוליטיקאית".