סנדרה הגיעה אליי בהמלצת חברתי אוּנה. המלצה שלה (וזאתי קמצנית בהמלצות, לא כמוני, בחורה פזרנית שמדברת עם כל העולם ולפחות בחצי ממנו מוצאת קסמים והפתעות שוות) היא המלצה בסלע בשבילי.
אז כשסנדרה ערהתקשרה אלי אפילו לא שאלתי אותה מה היא עושה, כי אם אונה שלי אמרה שהיא משו, אז היא משו. אז קבעתי עם סנדרה פגישה.
אל תקראו לי זוהר
כשנפגשנו, כמה שעות של קסם אמיתי, אמרתי לסנדרה שאני לא יודעת אם אני יכולה לקחת את החוויה, את ההוויה שלה כפי שאני מבינה אותה, ולכתוב אותה בצורה קומוניקטיבית. או קוהרנטית, אם נהיה ממש ישרות עם עצמנו.
הפוסט הזה הוא ניסיון (יש מצב שפאתטי, אתם תשפטו) לספר לעצמי לפחות, מי זו סנדרה ומה היא עשתה לי.
ליווי רוחני. הכי לא בשבילי, והאמת שקצת נבהלתי כששמעתי את הכותרת הזו. תמיד מלחיץ אותי שאולי אני לא מספיק רוחנית בשביל השיחות האלו (קראי גם בפוסט "רוחנית? אני?"). לכן התעקשתי שסנדרה תוריד את זה בשבילי מהכותרת אל הדבר עצמו והיא עשתה זאת באותה קלילות שבה היא נתנה לי בראש את פרשת השבוע שלי ועזרה לי לנתח את מערכת היחסים המורכבת מאוד (איך היא ידעה?) שיש לי עם השם שלי (ומי שניסתה פעם לקרוא לי "זוהר" וחטפה מקלחת עצבנית יודעת בדיוק על מה אני מדברת). וזה רק קצה הקרחון מהחוכמה, הדיוק, הרגישות של סנדרה.
מי צריך ליווי רוחני ומה זה בעצם, איך זה שונה מאימון למשל, המשכתי להקשות. מה, זה כמו מה שעושה כומר בקהילה שלו, כמו בבית קטן בערבה נגיד? "די דומה", מחייכת סנדרה. היא לא נבהלת ממני. סימן טוב. אבל אני רואה שיש פה עניין עם התנ"ך, ופרשת השבוע, וטקסים, ולומדים את זה בהיברו יוניון קולג', אז... זה משהו דתי, בעצם? (ניג'סתי) אז זהו, מסבירה סנדרה, רוחני ולא דווקא דתי. התנ"ך משרת אותנו בליווי הרוחני כטקסט מאוד רוחני, וחלק מליווי רוחני עוסק בכלים ביבליותרפיים, עושה שימוש בטקסטים שהם בעלי משמעות עבור האדם שאני מלווה כמו טקסטים פילוסופיים, ספרות, שירה ועוד. שימוש בטקסים שיש להם השפעה על רוחו ונפשו של האדם, ברמזים ומפתחות לדרכו המדויקת של האדם שאני מלווה.
לזה אני יכולה להתחבר, אני חושבת לעצמי. לא מעט אני מוצאת עצמי עומדת מול טקסט תנ"כי ומקוננת בלב, כי אם טקסט כזה כבר נכתב פעם בעולם, מה הטעם לשבת ולכתוב עוד מילה בכלל? ויופי, אבל איך פרשת השבוע שלי קשורה לדרך שלי בחיים כשאני מודה שלא ידעתי בכלל שיש לי דבר כזה "פרשת השבוע שלי", אבל סנדרה הכינה שיעורי בית ושלפה לי בפגישתנו תנ"ך פתוח בפרשת השבוע שלי. ומה אני אגיד לכם, תעשו תרגיל קטן, תבדקו מהי פרשת השבוע שלכם. יש שם הפתעות שוות, בחיי.
אז מה זה הליווי הזה?
ואיך קשור השם שלי, שההורים שלי נתנו לי על דעת עצמם, לדרך שלי בחיים, לבחירות שלי, להשפעות שאני לוקחת איתי ולהשפעות שאני משפיעה על אנשים בחיי? בנקודה הזו נזכרתי בשיחה שהיתה לי פעם עם רפי, הכירופרקט הגאון שקיבל אותי עם פריצת דיסק, הולכת על ארבע ובוכה מכאבים 24/7, העמיד אותי בחזרה על הרגליים והחזיר למשפחה שלי אותי, מתפקדת טוב מאי פעם לפניו. יום אחד שאלתי אותו, תגיד, איך ההורים שלך ידעו לקרוא לך "רפאל"? אז הוא הסתכל בי במבט הליצני שלו ואמר "אני לא יודע, 'זהר'" נזכרתי בשיחה המשעשעת הזו כשסנדרה חשפה אצלי קצוות של חוטים, רמזים לעולם פנימי, סימנים של עצמי לעצמי, ונתנה לי יד והלכה איתי כברת דרך קטנה, ברגישות ובסמכותיות שבאו לי טוב, טוב מאוד.
אז אני לא יודעת אם הצלחתי להסביר לעצמי מה זה הליווי הרוחני הזה שסנדרה עושה. ברור לי שזה שונה מאדם לאדם, וברור לי שהוא טוב ומתאים לאנשים במצבי חולי ומשבר, גירושין, שינויים בחיים, גם שינויים טובים, כמו אלו שאני פוגשת במקצוע שלי, כמו לידת ילד חדש במשפחה, משברים בהורות, יחסי אחים, אובדן הריון חלילה, לידה שקטה לא עלינו, ועוד, את זה הבנתי די מהר, אבל אחרי שנפגשתי עם סנדרה הבנתי שליווי רוחני הוא לכל מי שנשמה באפו וכולנו רוצים שמישהו רגיש וסמכותי ייתן לנו יד וילך אתנו, אפילו רק חלק קטן מהדרך.
