חדשנות, כפי שהתרגלנו בשנים האחרונות, הפכה לנחלתה של הטכנולוגיה. מרוב עדכוני גרסה, שדרוגי תוכנה ואפליקציות חדשות, מזמן לא נתקלנו במישהו שהמציא את הגלגל. הכוונה לגלגל של ממש, מעץ או ברזל, פטנט פשוט שאינו תלוי במהפכה הדיגיטלית. אם תרצו: סטארט-אפ בלתי דיגיטלי.
״לכל אחד יש איזה רעיון גאוני אחד, שברוב המקרים לא יוצא לפועל״, אומרת כרמית תורג'מן, היזמית שמאחורי ''מיינד בלואר''. ״ברוב המקרים זה נשאר בגדר רעיון בשל חוסר זמן, ידע ומשאבים. מבחינתי מיינד בלואר הוא הבית לכל אותם רעיונות. כל הצעה שמוגשת עוברת סינון ובדיקה מצד צוות האתר, ואם היא נמצאת מתאימה היא עוברת לשלבי פיתוח, כולל רישום הפטנט במשרד הפטנטים, עיצוב מוצר, ייצור, מיתוג ומכירות״.
תורג׳מן נראית מרוצה בסיומם של עשרת ימי ההשקה של הפרויקט. ״פגשתי כאן המון אנשים שהם בדיוק קהל היעד שלנו – מעצבים, אדריכלים וקהל שאוהב חדשנות ועיצוב״, היא מספרת, ״עכשיו צריכים לקרות שני דברים: שאנשים יתחילו להעלות רעיונות לאתר ושאנשים יתחילו לקנות את המוצרים״.
חדשנות זה שם מאוד יפה לפטנטים, מילה שכבר כמעט לא שומעים. למה החלטת להשקיע בלואו-טק במקום לפתח איזו אפליקציה?
״עוד כשהייתי סטודנטית להנדסה, תעשייה וניהול בטכניון לא ידעתי בדיוק מה אני רוצה בחיים, אבל התחום של המצאות ופטנטים מאוד סיקרן אותי. לקחתי קורסים והרחבתי אופקים בתחומים של פיתוח מוצר, פטנטים, מנהל עסקים וכל מה שיעזור לי בעתיד להפוך רעיונות למוצרים. אחרי הלימודים עבדתי כסמנכ״ל פיתוח עסקי בחברת ZOG Design, ושם צברתי הרבה ניסיון בפיתוח מוצר ועיצוב. התחלתי להמציא כל מיני פטנטים ורעיונות שלא ממש עבדו, עד שעליתי על Travalo, שמכר מיליון חתיכות עוד לפני שלב הייצור שלו״.
תורג׳מן מתכוונת לבקבוקון בושם קטן ומעוצב שנועד להחליף בקבוקי בושם גדולים וכבדים בטיסות (מוצר נדרש בהתחשב שעובדה שלא ניתן להעלות בקבוקי בושם בתכולה של יותר מ 100 מ״ל לטיסות, בעיה של ממש עבור מי שנוהג לטוס עם מזוודת יד בלבד). זה אולי נשמע כמו פטנט זניח, אבל כיום כבר נמכרו יותר מ-20 מיליון בקבוקונים ברחבי העולם, והוא רשום כפטנט ייחודי. חברות קוסמטיקה ויופי מרחבי העולם משתמשות בו, ומוכרות בקבוקונים נישאים ממותגים, לצד הבשמים שלהן.
אלא שלתורג׳מן נמאס בשלב מסוים מהבקבוקונים (״כמה אפשר?״) והיא החליטה לנצל את יכולותיה וניסיונה לטובת רעיונות של אחרים. את מיינד בלואר הקימה לפני כחצי שנה. ״זה בא מתוך האובססיה שלי לרעיונות. אני חוטפת עצבים כשאני שומעת על רעיונות מעולים של אנשים שלא יוצא מהם כלום. ולזה מצטרף החיפוש שלי אחר חדשנות. מאוד קשה לחדש היום. אנחנו נכנסים לחנויות והכל אותו דבר, רק מעוצב אחרת. יש פה ושם פרויקטים שרואים בקיקסטארטר אבל הם כמעט ולא מגיעים לחנויות כי לוקח שנים לפתח אותם מכל מיני סיבות – או שנתקעים על פיתוח, או שהיזם בורח לתאילנד או שיש דגש כל כך גדול על עיצוב ששוכחים ממשתנים אחרים כמו חומר, שיווק, אריזה. בשיא הרצינות: כואב לי הלב על אנשים שהולכים לאיבוד בתהליך, ועל המוצרים שאיתם״.
אז עיצוב טוב לא מספיק כדי למכור. איך זה בא לידי ביטוי במוצרים שפיתחתם בינתיים?
״למשל ב-funiture, שהוא גם רהיט וגם אביזר דקורטיבי, והעיצוב בו הוא מאסט, התחלנו לבדוק משלב של עלויות משלוח. יש בחברה מנהלי ייצור ומהנדסים, והדבר העיקרי שעלה זה ׳איך אנחנו שולחים את זה לאנשים?׳ רק אחרי שמדדנו ובדקנו הגענו לגודל משטח אופטימלי, שלא ייקר את הייצור והשילוח. רק אז המשכנו לשאר השלבים בפיתוח. אלה דברים שמעצבים לא תמיד חושבים עליהם. לפעמים מעצב חושב ׳פיתחתי מוצר ב-100 דולר׳, אבל הוא לא לוקח בחשבון שהשילוח יעלה לו 500 דולר״.
הצוות שעובד עם תורג׳מן מונה 15 חברים מייסדים מתחומי פיתוח, שיווק, אריזה ועיצוב מוצר. בתקופה האחרונה הם בדקו יותר מ-100 רעיונות שנשלחו אל האתר, ובחרו את חמשת המוצרים שזכו לפיתוח והוצגו במולטיפלקס. לכל אחד מהם נעשית תכנית עסקית, כך שהוא ימצה את הפוטנציאל שלו ויצדיק את ההשקעה בו.
אי אפשר להתעלם מהשמות הישראלים שמככבים בפרויקטים הנבחרים. הראש היהודי באמת ממציא לנו פטנטים?
"באופן אישי אני באמת חושבת שזו לא סתם שורה משיר. יש משהו בישראלים שפתוח לרעיונות חדשים ומוכן לקחת סיכונים. אבל אין לנו רוב ישראלי באתר. קיבלנו רעיונות מגולשים מהולנד, מאיראן, מאוסטרליה ומעוד מדינות. אתמול למשל הייתה התעניינות גדולה מאוד מצד גולשים בערב הסעודית. בכל יום אנחנו נחשפים לקהילה אחרת בעולם״.
