האדריכלים ניסן (ניני) ורשבסקי וגל
גאון מונו היום (א') למנהלי המחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי בחולון,
הם יחליפו את האדריכלית ברכה קונדה, שכיהנה בתפקיד במשך ארבע שנים. בהחלטה יוצאת דופן, נקבע כי את התפקיד הם ימלאו ברוטציה: ורשבסקי יתחיל כעת כראש המחלקה בפועל, וגאון יתפקד כסגנו; בחלוף שנתיים הם יחליפו זה את זה בתפקיד הראש והסגן. זו פעם ראשונה בישראל שבראש בית ספר לאדריכלות או לעיצוב יעמדו שני בעלי תפקידים.
גל גאון, אדריכל בהכשרתו ומרצה ותיק ב-HIT, הוא בעל סוכנות העיצוב Talents, שמייצגת מעצבים תעשייתיים ישראלים ומוכרת את עבודותיהם בארץ ובעולם. ורשבסקי, מרצה בכיר במחלקה, הוא אדריכל פעיל וגם אמן (שעבודותיו מוצגות ונמכרות בסוכנות העיצוב של גאון). מדובר בידידים קרובים, עובדה שעשויה לסייע להם לעבוד יחד בניהול המשותף של המחלקה.
קונדה סבורה שההחלטה לבזר את סמכויות ראש המחלקה בין שני אנשים היא מבורכת. "זה תקפיד מאוד לא מתגמל, שלא מאפשר להמשיך לקדם את הקריירה האישית", היא אומרת. "כעת, כששיהיו שני מובילים, תהיה אפשרות 'להוציא יותר החוצה', את העשייה של המחלקה לציבור הרחב".גאון מציין כי הוא ועמיתו מבקשים להוביל כמה מהלכים: "לשים את המחלקה בחזית ההובלה בחדשנות בעיצוב, ולהפוך אותה למקום מארח – לציבור, לתקשורת. אנחנו רוצים שזה יהיה 'הבית של עיצוב הפנים'". ובמקביל הם רוצים להפוך את המחלקה למוקד משיכה לשוק הבינלאומי, "אם זה באירועים, תערוכות ואורחים מחו"ל, דברים שלא קרו עד עכשיו".
האם נמשיך לראות עשייה יותר אדריכלית, ופחות עיצוב פנים?
אם מתבוננים בעבודות בוגרי המחלקה, וגם ברשימת המרצים, ניתן להבחין בבירור כי השיח במחלקה הוא אדריכלי במהותו. קונדה וגאון מציינים כי הייחוד של המוסד טמון בעבודה "עם פינצטה", ולמרות שהתוצרים הם אדריכליים, הם עוסקים בסוגיות שונות מאלו שנדונות בבתי הספר לאדריכלות. קונדה מכנה זאת "אינטימיות", וגאון מכנה זאת "התערבות במבנים קיימים".
הוא מבטיח כי העבודה בקני מידה שונים תמשיך לאפיין את המחלקה "מהבניין, המעטפת, ועד אחרון הברגים". לדברי גאון, שמכיר את העשייה העיצובית על גווניה - מתכנון חלל ועד ייצור כיסאות ומנורות - היתרון של המוסדות לעיצוב פנים על פני בתי הספר לאדריכלות הוא העיסוק בקנה מידה. "סטודנטים לאדריכלות עוסקים בקנה מידה העירוני", הוא אומר. "אנחנו מנסים לחנך לעבודה בקנה מידה קטן, ובמקביל אנחנו נרצה להוביל חשיבה של חיבור לשוק האמיתי".
