הביטלס חיממו אותו, האסונות חיסלו אותו: הטרגדיה של רוי אורביסון

אשתו הראשונה נהרגה בתאונת אופנוע, ביתו עלה באש, ושניים מבניו נספו בשריפה: כל אלה לא הוסיפו בריאות לאחד מחלוצי הרוקנרול, שסיים את חייו בגיל 52 בלבד

יובל לוי וד"ר חופית כהןפורסם: 02.11.20 04:23
רוי אורביסון והגיטרה, 1958. לא העלה על דעתו שהוא יכול להתפרנס ממוזיקה, ותכנן ללמוד גיאולוגיה (צילום: Evening Standard/GettyimagesIL)
רוי אורביסון והגיטרה, 1958. לא העלה על דעתו שהוא יכול להתפרנס ממוזיקה, ותכנן ללמוד גיאולוגיה (צילום: Evening Standard/GettyimagesIL)
במלון בלונדון, 1967. למטה: השיר "Pretty Woman", מגדולי להיטיו (צילום:  Clive Limpkin/GettyimagesIL)
במלון בלונדון, 1967. למטה: השיר "Pretty Woman", מגדולי להיטיו (צילום: Clive Limpkin/GettyimagesIL)

שתי סיבות החזירו אותנו אל "ביג O", כפי שכונה רוי אורביסון, מגדולי הזמרים בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית ומחלוצי הרוקנרול המשמעותיים ביותר. ראשית, בסוף השבוע שעבר חל ליל כל הקדושים (האלווין), החג שבמהלכו נהגה החתומה מעלה לפקוד את היכל התהילה של הרוקנרול בקליבלנד, כשלמדה רפואה בארצות הברית, וגילתה שם את המדור המיוחד שהוקדש לאורביסון ושחרג מהתצוגות הרגילות. הרצון לכתוב עליו קינן בה מאז שהתחלנו את הבלוג הזה. הסיבה השנייה, והטיפשית לכאורה, היא הגילוי המאוחר שאורביסון היה חובב טיסנאות - ממש כמו החתום מעלה, שבנעוריו חילק את שעות הפנאי שלו בין בניית טיסנים (וריסוקם) בגדנ"ע אוויר לבין שוטטות בחנויות תקליטים בתל אביב. תהיה הסיבה אשר תהיה – מדובר בענק אמיתי, אייקון תרבות נצחי, המנסח המדויק של הבלדה הרוקנרולית והמעצב האולטימטיבי של העצב והרגש בסוג מוזיקה שקודם לכן נהגו לחשוב שהוא נועד רק להתפוצצות אנרגיה, ליצרים, לזעם ולשמחה.

 

השירה של אורביסון זכתה לסופרלטיבים מכל עבר. הפזמונאי ברני טאופין, לדוגמה, מי שהיה שותפו ליצירה של אלטון ג'ון, כתב כי צורת ההגשה וכתיבת השירים של אורביסון נסקו תמיד בזכות היכולות הקוליות המדהימות ומנעד שלוש האוקטבות שלו, שהפכו את יצירתו למתקדמת לזמנה, עם תוכן וקצב מורכבים במיוחד. בוב דילן, עוד מעריץ, אמר שהשירה של אורביסון עושה חשק לנהוג במכונית אל מעבר לצוק. הוא שר כמו פושע מקצועי, עם קול שיכול לעורר את המתים, הוסיף. מי שסיכם יפה את האיכויות הללו היה המבקר דייב מארש, שהסביר כי אורביסון הבדיל את יצירתו ממרד הנעורים הגדול של שנות ה-50 בכך שהוא שר על אובדן, כאב - ובעיקר חלומות, שנועדו לעזור לו להתמודד עם התוגה שאפפה אותו.

 

אורביסון בלונדון, 1964. "הקול שלו יכול לעורר את המתים", התלהב אחד המבקרים (צילום: Moore/GettyimagesIL)
    אורביסון בלונדון, 1964. "הקול שלו יכול לעורר את המתים", התלהב אחד המבקרים(צילום: Moore/GettyimagesIL)

     

    אורביסון, כמו רבים מראשוני הרוקנרול, גדל בדרום ארצות הברית והושפע בעיקר ממוזיקת קאנטרי. הוא נולד בטקסס ב-1936, נדד עם משפחתו בין עיירות שהתבססו על קידוחי נפט, וילדותו התאפיינה, לדבריו, "בפוטבול, בבארות נפט ובחול". הוא אמנם אהב מוזיקה, אבל התכוון ללמוד גיאולוגיה כדי למצוא עבודה בשדות הנפט. כשראה הופעות של אלביס פרסלי וג'וני קאש, באמצע שנות ה-50, החליט לנסות את מזלו בשואו-ביזנס. ההזדמנות הראשונה שקיבל הייתה מסם פיליפס האגדי, בעלי חברת התקליטים סאן, שבה היה חתום גם פרסלי. אורביסון ולהקתו, The Teen Kings, הקליטו עבור פיליפס מספר שירים בסגנון רוקבילי, ואלה הכניסו לזמר הצעיר תמלוגים שסייעו לו להגשים שני חלומות – לקנות קדילק אופנתית ולהתחתן עם חברתו קלודט. אחרי שהכסף נגמר, הוא נאלץ לעבוד בחברה שעסקה ביצירתם של להיטי פופ כדי להתפרנס. את השירים שייעד לעצמו כתב במכונית, שכן הדירה שבה גר עם קלודט ועם בנו הייתה קטנה מלהכיל יצירה מוזיקלית.

     

    אחרי שהסתיים הקשר שלו עם חברת סאן, עבר ל-RCA, ומשם לחברת מוניומנט. באותה תקופה, סוף שנות ה-50, התחיל להפגיז את מצעדי הפזמונים בשרשרת להיטים, שהידוע בהם היה "Only the lonely":

     

     

    אנו מפצירים בכם להאזין לשיר נוסף מאותה תקופה, "Running Scared", שנכתב בהשראת הבולרו של רוול, ובו, בנוסף לשירה הנשגבת – אין דרך אחרת לתאר אותה – אורביסון מפליא לנגן בגיטרה ולשלב את גיטרת הסטיל המתכתית, שהייתה נפוצה בקרב נגני קאנטרי:

     

     

    בשלב זה עבר אורביסון לגור בנשוויל, מעצמת הקאנטרי, ויחד עם המפיקים צ'אט אטקינס ואואן בראדלי יצר את הסאונד שנעשה מזוהה עם העיר. אבל אורביסון השכיל לצאת מהגבולות של צליל הקאנטרי הדומיננטי, ולא אחת צירף להקלטות שלו תזמורות מיתרים והרכבים שזוהו עם סגנונות מוזיקליים אחרים.

     

    בראשית שנות ה-60 הוא כבר היה כוכב על, קיים סיבובי הופעות חובקי עולם והתנהל בביישנות שהתפרשה כמסתורין. העובדה שהרכיב משקפיים כהים, גרמה לרבים לחשוב שהוא עיוור, אבל זו הייתה טעות: אורביסון פשוט שכח במטוס את משקפי הראייה שלו במהלך אחד מסיבובי ההופעות, ובשל ראייתו הלקויה השתמש במשקפי שמש. באותו סיבוב הופיעה איתו להקה מליברפול, הביטלס שמה. בתחילה שימשו ארבעת המופלאים כהרכב החימום שלו, אבל כשהפופולריות שלהם נסקה, נהפכו לכוכבי הערב. אורביסון לא התנגד. "כל עוד אני מקבל אותו סכום כסף, זה לא אכפת לי", אמר. ואכן, הוא המשיך להרוויח 2,500 פאונד להופעה, בעוד הביטלס הסתפקו ב-100 בלבד.

     

    בינתיים, באמריקה, ניהלה אשתו קלודט רומן עם הקבלן ששיפץ את ביתם. באנגליה, לעומת זאת, זכה אורביסון להצלחה אדירה. השיא שלו הגיע ב-1964, בזכות הלהיט " Pretty Woman", שנהפך לשיר המזוהה ביותר איתו (ראו קליפ בראש הכתבה). אורביסון היה על פסגת העולם, אלא שאז החלו הטרגדיות להכות בו בזו אחר זו. הראשונה הגיעה ב-1966, כשאשתו קלודט נהרגה בתאונת אופנוע. שנתיים לאחר מכן נשרף ביתו בטנסי בעת שהוא היה בסיבוב הופעות בבריטניה, ושניים משלושת בניו נספו. זמן קצר לאחר מכן הוא התחתן עם צעירה גרמנייה בשם ברברה וחזר לגור בארצות הברית. את החלקה השרופה בטנסי רכש ג'וני קאש והפך אותה לפרדס. 

     

    אורביסון עם אשתו השנייה, ברברה, 1969. ניתוח המעקפים לא גרם לו לשנות את אורח חייו (צילום: AP)
      אורביסון עם אשתו השנייה, ברברה, 1969. ניתוח המעקפים לא גרם לו לשנות את אורח חייו(צילום: AP)

       

      שנות ה-70 שלו התאפיינו בדשדוש ובנסיגה. הוא אמנם הופיע עם הנשרים ועם לינדה רונדסטאט והוציא גרסאות כיסוי מוצלחות, אבל ההצלחה לה זכה בשנות ה-60 הייתה רחוקה. ב-1978 הוא גם עבר ניתוח מעקפים. רק באמצע שנות ה-80 הצליח לעשות קאמבק, שהיה מרהיב. זה התחיל כששירו "In Dreams" נכלל בסרט "קטיפה כחולה" של דייוויד לינץ'. אחר כך חבר אורביסון לג'ורג האריסון, לבוב דילן, לג'ף לין ולטום פטי, וביחד הם הקימו את הרכב העל הטרבלינג ווילבוריז. ההרכב זכה להצלחה גדולה, והיה מרגש לראות איך הענקים האחרים מביטים באהבה ובהערצה באורביסון, שנראה מצולק ושבע מלחמות, עד שפתח את פיו, והקול הנפלא בקע ממנו. "היה קשה להאמין", נזכר ג'ף לין. "אתה הסתכלת ואמרת לעצמך: וואו, זה רוי אורביסון".

       

       

      אלא שאורביסון לא זכה ליהנות יותר מדי מההצלחה המאוחרת, שכן בדצמבר 1988 הוא הלך לעולמו, בגיל 52 בלבד. ב"נשיונל אנקוויירר" נכתב שהוא העביד את עצמו עד מוות, אבל למעשה, בריאותו הייתה לקויה שנים רבות: הוא סבל מקוצר ראייה חמור ונאלץ להרכיב משקפיים עבי זגוגית; ב-1965 נפצע בתאונת אופנוע; הוא גם עישן מנעוריו, צרך מזון מהיר, סבל מעודף משקל, נטה לדיאטות קיצוניות ונמנע מפעילות גופנית. ניתוח המעקפים שעבר לא גרם לו לשנות את אורח חייו, והוא אף המשיך לעשן. ב-4 בדצמבר 1988, אחרי קונצרט באוהיו, נסע לביתו בעיר הנדרסונוויל שבצפון קרוליינה כדי לנוח לפני טיסה ללונדון; יומיים לאחר מכן התמוטט באופן פתאומי בחדר האמבטיה והובהל לבית חולים, שם הוכרז על מותו מהתקף לב.

       

      ב-2006 נפתחה תערוכה לזכרו בהיכל התהילה של הרוקנרול בקליבלנד, ובה הוצגו הגיטרות המיוחדות שלו, כולל הגיבסון 335 מ-1961, וכן פריטי לבוש, משקפי השמש הכהים, תמונות, פוסטרים מהופעותיו, דפים עם תווים ומילות שירים בכתב ידו ומזכרות רבות נוספות שתרמה המשפחה. לפני שנתיים, במלאת 30 שנה למותו, הועלה בארצות הברית מופע שהתבסס על הולוגרמות של אורביסון ושל באדי הולי, ושזכה לביקורות נלהבות. המוזיקה של רוי אורביסון, ללא ספק, מעולם לא מתה.

       

       

         

        ג'ימי הנדריקס מת בגיל עוד יותר צעיר. הקליקו על התמונה:

         

        פטי סמית סגדה לו, אריק קלפטון פחד ממנו, פיט טאונסנד חשש לעלות לבמה אחריו. הקליקו על התמונה (צילום: GettyimagesIL)
        פטי סמית סגדה לו, אריק קלפטון פחד ממנו, פיט טאונסנד חשש לעלות לבמה אחריו. הקליקו על התמונה (צילום: GettyimagesIL)

         

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
        יובל לוי, מבקר רוק וכותב טורים, החל את דרכו העיתונאית בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת, ומאז ראה אלפי הופעות ושמע עשרות אלפי אלבומים. את פרנסתו המשונה, יש אומרים, הוא מוציא ממכירת כלי חיתוך אימתניים. אשתו, ד"ר חופית כהן, היא רופאה בכירה במרכז הרפואי שיבא: מומחית באנדוקרינולוגיה וברפואה פנימית, מרצה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב וגם חובבת מוזיקה מושבעת. בזמן שהשתלמה במרכז רפואי בקליבלנד, אוהיו, ערכה ביקורים תכופים בהיכל התהילה של הרוקנרול, ושם גם שכללה את התחביב המעט חריג של נבירה במסמכים רפואיים על נסיבות מותם האקסצנטריות של רוקרים ידועים. לזוג יש ילדה פלאית ושמחה במיוחד בשם רננה, והם גרים ברמת גן.