מור ממן, איך נכנסת לתחום האופנה והיופי?
"אמא שלי היתה פעם מלכת היופי של באר שבע. לפני שש שנים, באו ממגזין 'לאשה' אלינו הביתה כדי לראיין אותה. הכתבת אמרה לאמא שלי שאני מאוד יפה ושבדיוק נפתחו המיונים לתחרות מלכת היופי, ואולי כדאי לי ללכת. אמא שלי ישר אמרה: 'יאללה, מור, תלכי', כי היא סובלת מאובדן זיכרון ולא זוכרת בכלל את החוויה שלה. לפני 10 שנים היא נפלה ואיבדה את כל הזיכרון שלה. אמרתי שאני גם לא רוצה, גם לא אוהבת וממילא גם לא אזכה. אבל היא שיחקה לי על הקטע של הזיכרון שלה ובסוף הסכמתי ללכת. אחרי המיונים הראשונים, שלחו לי מכתב שלא עברתי. ואז התקשרו לשאול למה לא הגעתי לשלב המיונים השני. סיפרתי שקיבלתי מכתב שלא עברתי והם אמרו שזו היתה טעות ושאני צריכה להגיע. משם התחיל התהליך, שאני קוראת לו 'הטירונות של מלכת היופי'".
מה זאת אומרת?
"זו ממש טירונות, עם צילומים בשעות הבוקר המוקדמות. גם גרתי בבאר שבע והייתי צריכה לקום בארבע בבוקר, כדי להיות בזמן. זה היה מאוד אינטנסיבי, אבל גם מאוד נהניתי. הייתי בשנה האחרונה שבה התחרות שודרה בטלוויזיה. כל כך הרבה אנשים ישבו בבית וחיכו לתחרות. ואז הגעתי לחמישייה הסופית. היה שקט אינסופי עד שהכריזו על הזכייה שלי. לפחות בראש שלי. כולם בקהל צעקו: 'מספר 12', שזו אני. זה היה מאוד מרגש. כשאמא שלי עלתה לבמה, אמרתי לה: 'זה בשבילך'".
מה היו הרגעים הכי טובים והכי רעים שלך כדוגמנית?
"היו לי המון רגעים יפים. הרגע שבו הרגשתי הכי 'מיס יזראל', היה כשהזמינו אותי להרצות לקהילה היהודית בניו יורק. קיבלתי פיק ברכיים, כי ראיתי מאות אנשים ולא הבנתי מה הם מחכים לשמוע אותי, כי מי אני. שם נפל לי האסימון שאני מייצגת את ישראל. סיפרתי להם על הילדות שלי כילדה שמנה ודחויה, ואיך החלטתי לעשות שינוי ולהשמיע את הקול שלי. לכל אישה יש קול. זה להקיף את עצמך באנשים שירצו להקשיב לך, וזה מה שמלכות היופי נתנו לי. הרגע הכי רע? אני חושבת שזה היה בתחרות מיס עולם בלונדון. כתבו לי שם מה להגיד ולא ממש הבנתי מה הם רוצים, והקליטו סרטון שאני אומרת 'מיי ניים איז מור ממן. איי אם סולדג'ר אין דה ארמי', כי הייתי אז חיילת. אמרתי משהו על חלומות שמתגשמים ואמרתי משהו לא נכון, ואנשים צחקו עליי ברשתות החברתיות. אחרי זה הבנתי שאני לא רוצה את העולם הזה של הדוגמנות".
התחתנת מאוד מוקדם.
"התחתנתי בגיל 22 עם פרנק, שמבוגר ממני ב-15 שנה, והפכתי לאמא בגיל 22. בחופשת הלידה הבנתי שלשבת בבית זה לא בדיוק כוס התה שלי. גם אחרי החתונה, פרנק ירד מנכסיו ואיבדנו את כל הכסף שהיה לנו. אז אמרתי לעצמי: או שאני קמה ומצילה את המשפחה שלי או שאני נותנת יד לכל מה שקורה פה".
ככה הקמת את מור ממן קוסמטיקס?
"כן, וזה ניפץ הרבה סטיגמות שאני האישה של הצרפתי העשיר שמממן אותי. האמת, כבר אחרי השירות הצבאי נכנסתי כשותפה בחברת קוסמטיקה בארצות הברית. זה התחיל כשהם פנו אליי בהצעה להיות הפרזנטורית שלהם, ואז הם הבינו שאני יכולה לתרום הרבה בעיצוב המוצרים ובשיפור הפורמולות, הנראות והשיווק. אבל אחרי שהכרתי את פרנק, פחות התאים לי לעבוד איתם. גם השעות היו הפוכות כי זה ארצות הברית, וגם כל השותפים היו גברים. זה פחות התאים לאישה נשואה, שמנסה לבנות בית. גם הבנתי שאני לא צריכה שותפים ואני יכולה לעשות הכל לבד. אז כשהקמתי את החברה שלי, חשבתי איזה מוצר אני יכולה להביא לישראל, שיעשה מספיק רעש כדי שהשם שלי יתפוס ואני אתברג מהר. החלטתי להביא את המר רוז. המקורי של בנפיט, קיים 15 שנה. עשיתי פורמולה שונה וכשרה. כשיצאתי עם זה בארץ, בודדות ידעו מה זה. היו בנות שהתקשרו אליי כדי להגיד שיש תקלה במוצר, כי הוא נוזלי. ואז בן לילה החיים שלי השתנו".
עד כדי כך?
"אי אפשר לתאר כמה. אני יכולה רק להגיד שכשהקמתי את העסק הייתי עוסק זעיר ויום למחרת השקת המר רוז, הפכתי לחברה בע"מ. ברמה הזאת. הפכתי למפרנסת. אחר כך השקתי גם את המג'יק סורסילס, שזה סבון גבות שיש בו שמנים שמעודדים צמיחה ומחזקים את סיב השערה. גם המוצר הזה לא היה קיים בארץ. ואז התחיל גל של העתקות ברמה מטורפת, כי גם התחיל הטרנד של הגבה שמוברשת מעלה. השקתי גם ארבע מסכות בד ובוסטר לשפתיים – הכל על בסיס חומרים טבעיים בלבד עם אריזות במראה נקי. עכשיו השקתי גם ערכת קונסילרים, פודרה ועיפרון שפתיים. יש עוד הרבה מוצרים בדרך. אני עובדת 24/7. כל יום אני יושבת ומתפללת לאלוהים בתפילה ארוכה, שיפתח לי את מעיינות החוכמה כדי שאוכל להביא את עצמי לידי ביטוי גם עם הפורמולה, גם עם האריזות וגם עם השמות למוצרים.
"נכון להיום, יש לי 20 עובדים. לכל מערך יש את הצוות שלו, בין אם זה שיווק, משלוחים, פרסום וניהול. את האריזות אני מעצבת לבד. כל רעיון למוצר שבא לי לראש, אני מציירת על דף ומעלה למחשב. יוצרת מוצר שלא קיים ומלבישה עליו את השם. כל השמות של המוצרים שלי בצרפתית. פיתוח של כל מוצר זה תהליך של כמה חודשים והרבה תפילות. את הפורמולות מפתחים לי. אני מוכרת רק באתר שלי ובדיוטי פרי, כשהוא ייפתח. כל הייצור נעשה בארץ, הכל פה בנתניה. אני מאוד תומכת בפרנסה יהודית. גם אם אני משלמת פי כמה יותר על כל מוצר. יש לי גם יותר בקרה על איכות. אני יכולה לבקר בכל רגע ולבדוק מה שמים בפנים".
ועכשיו נפרדת מבעלך.
"זה עדיין מאוד טרי. הפרסום נעשה בעל כורחי. התקשרה כתבת ואמרה שהיא קיבלה מידע שפרנק ואני נפרדנו, ויש לי אפשרות להגיב או לא – אבל זה יתפרסם בכל מקרה. זה היה בעל כורחי שזה יצא החוצה, במקום שהוא ואני נתמודד עם זה לבד. אנחנו נשואים שלוש שנים וכשזוג עם ילד נפרד, זה תמיד מורכב מהרבה דברים. גם השפה השונה מאוד מקשה. חשוב לי לספר שכשהקמתי את העסק והתרוממנו, אז גם פרנק התרומם ובנה עסק. המציא את עצמו מחדש. כל אחד מאיתנו בנה את עצמו בנישה שלו. זה לא שאני הצלחתי וקמתי והלכתי. עכשיו, ברוך השם, הוא בסדר".
איך זה להיות אמא צעירה כל כך?
"בהתחלה, כשג'וזף נולד, קיבלתי סטירה גדולה. ילדתי בניתוח קיסרי מאוד כואב. לקח לי זמן להתאהב באימהות. היום אני מרגישה שהוא הדבר הכי טוב שקרה לי".
מה זכור לך מהילדות שלך?
"כילדה, הייתי הברווזון המכוער. זה הסיפור שלי. ילדים יכולים להיות רעים כשאתה שונה. מנדים אותך. זה היה דור פחות מודע מהיום. הייתי זאת שעושים עליה דאחקות בבית הספר. בחופש הגדול בין כיתה ז' לח', ירדתי בחודשיים 20 קילו. חזרתי לבית הספר רזה. כולם לא הפסיקו להסתכל עליי. זה היה כמו בסרטים. כולם היו בשוק. פתאום הבנים התחילו להתעניין בי. בדיוק כמו הברווזון המכוער.
"גם בהיריון עם הבן שלי עליתי 40 קילו. רק כשהבטן ירדה, הבנתי כמה עליתי. התחלתי לקבל ביקורות מנשים ברשתות החברתיות, איך אני מעזה לעלות ככה במשקל כשאני דמות ציבורית. מה שהכי עיצבן אותי היה שהתגובות הגיעו מנשים, מאמהות. לא מילדות. לקח לי חצי שנה של ספורט ואוכל בריא לחזור לממדים שלי. אין יותר מדי קסם. ידעתי להתמודד עם הביקורות בגלל הניסיון שלי מהילדות. לקחת את זה יותר בקלילות.
"עכשיו אני במקום שאני לא רזה, אבל טוב לי. אני עושה ספורט ורוצה להתחטב, אבל לא להיות רזה כמו במלכות היופי. המודל של האישה השתנה בעיניי. אני חושבת שזה בסדר כשיש יותר ישבן ושומנים בצדדים. אני מקבלת את עצמי ככה. אני לא ביקורתית כלפי המראה שלי ולא מתעסקת בזה כל היום. לקח לי זמן לאהוב את עצמי. להגיע לשלמות הזו, בעיניי".
מה עמדתך בנושא הזרקות וטיפולי יופי פולשניים?
"אני כרגע לא בשלב של בעד או נגד. אני צעירה מדי לזה. אני חושבת שאם זה גורם לך להרגיש טוב יותר, אז זה טוב. אישית, גם אני וגם רוח המותג שלי דוגלים ביופי טבעי של האישה. אני לא אוהבת שאישה נראית 'טו מאץ''. אני חושבת שאנחנו צריכות להתחיל להתאהב במראה הטבעי שלנו. אני כל הזמן אומרת ללקוחות שלי שזה בסדר להיות מטופחת, אבל להישאר נאמנה למקור. נשים משנות היום את עצמן יותר מדי. גם שפתיים ענקיות וגם חזה גדול. אני בעד להישאר במראה הטבעי. להיראות כמו עצמך, ולא שבעוד שנתיים תהיי מישהי שלא דומה לעצמך. השאיפה הזו לשלמות משגעת אנשים. אני רואה ילדות בנות 17 שרוצות שלמות. הן לא מבינות ששלמות זה שלם. זה איך את בוחרת לראות דברים".
ספרי על שגרת הטיפוח שלך.
"יש לי קוסמטיקאית קבועה, נוי פאשה מיהוד. אני כבר שש שנים אצלה. כל חודשיים-שלושה אני הולכת לטיפול. פעם היא עשתה לי גם טיפול עם דם על הפניםֿ, כמו קים קרדשיאן. זה היה כואב. אבל וואלה, התוצאות היו יפות. אני חושבת שזה טיפול היופי הכי קיצוני שעשו לי. אני מתחזקת בטיפולים באופן יומיומי גם בבית. קודם כל, דואגת לשטוף את הפנים טוב-טוב. זה חובה. אני אף פעם לא אלך לישון בלי להוריד את האיפור, כמו שהרבה בנות עושות. גם אף פעם לא אסתפק בלהעביר מגבון.
"אני תמיד שוטפת טוב-טוב ושמה את כל הסרומים שאני מפתחת עכשיו. אני גם מקפידה לעשות את המסכות שלי. אני מתאפרת במוצרים שלי, אבל לא רק. עד שייצרתי את המייק-אפ שלי, השתמשתי במייק-אפ של שאנל. המייק-אפ שלי עדיין בפיתוח ואני כל הזמן מנסה אותו עליי. המסקרה שאני משתמשת בה היא של לנקום. פלטות של צלליות יש לי של הרבה מותגים, איל מקיאג' וכדומה. אני משלבת. אני יודעת לאפר את עצמי מקצועית. גם למדתי ממאפרים וגם עשיתי על עצמי הרבה טסטים, אולי כי אני יודעת לצייר".
מה לגבי הגוף?
"אני מכורה לקרם גוף של ללין בריח מאסק. מפזרת מעליו את מי הגוף של איב רושה בריח מונוי. זה שם של מקום בצרפת. ריח מאוד צרפתי כזה. הבשמים האהובים עליי הם הלבן של קריד, הבואה דה ארג'ן של דיור ולוסט שרי של טום פורד. אני אוהבת את כל הבשמים של טום פורד".
איך את מטפלת בשיער הארוך?
"אני לא עושה יותר מדי. רק חופפת ושמה מסכה. אני אוהבת את המוצרים של קרסטס. פעם בשלושה חודשים, אני מסתפרת. הספר שלי הוא עומרי פרץ, פה בפולג בנתניה".
ומה שגרת התזונה והכושר שלך?
"אני נמצאת אצל התזונאית ענת אשר, שעובדת לפי שיטת הזון. אני עושה ספורט. הרבה הליכות וריצות בים. משהו שאני אוהבת. זהו, בגדול".
איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה עוד יותר?
"קודם כל, הייתי נותנת לה עצה שלא תיתן לפחדים שלה לנהל אותה. הייתי אומרת לה, שיש בה כל כך הרבה ושהיא צריכה להאמין בעצמה בטירוף. בכל אחד יש משהו טוב. רק צריך לפתח את זה. אני מאוד מאמינה בזה".
ואיזו עצה היית נותנת לעצמך לעתיד?
"שכל זמן שחולף, לא חוזר. אז תשרפי את החיים ותיהני, כי תמיד יש יותר קשה וכשתגיעי לגיל 40, בטח תצחקי על כל מה שעברת".
שיער: אבישי מסטי
ומה גילינו על עמית מכטינגר מול המראה בלי איפור?
