לפני כשנתיים הוזמנה דוגמנית העבר הצרפתייה קרולין דה מגרה לצעוד בתצוגת אופנה של שאנל, בית היוקרה שעבורו היא משמשת כשגרירה כבר מספר שנים. בראיון השבוע לאתר של מגזין ווג היא מספרת כי כשירדה מהמסלול קיבלה הערה שלא ידעה אם לפרש כמחמאה. "מישהו אמר לי שיש לי הבעה ממש סקסית בתצוגה, ולא הייתי בטוחה בדיוק על מה הוא מדבר", סיפרה, "ואז הבנתי שהתכווצתי בזמן ההליכה כי לא יכולתי לראות את סוף המסלול".
היא היתה אז בת 42, אבל שאלות קיומיות על החיים, קוצר ראייה והעשור החמישי לחייה החלו לפמפם בראשה של מי שנחשבת לאחת הנשים עתירות הסטייל בפריז ובתעשיית האופנה בפרט, שבשנת 2014 זכתה לתהילה בינלאומית עם רב המכר "איך להיות פריזאית היכן שלא תהיי", שהפך למדריך של כל מי שניסתה לחקות את השיק הפריזאי ולא ידעה איך. כמו באגדות, אז הופיעה דה מגרה.
עכשיו היא חוזרת עם ספר חדש, Older, But Better, But Older (בתרגום חופשי: מבוגרת יותר, אבל טובה יותר, אבל מבוגרת יותר") שאותו כתבה יחד עם סופי מאס, אשר היתה חתומה יחד איתה על "איך להיות פריזאית" (יחד עם שתי חברות נוספות: אן ברסט ואודרי דיוואן). הספר החדש מספק על פני 272 עמודים תובנות על החיים אחרי גיל 40, כמו שינויים פיזיים ומנטליים, מטרות וחזון, תהפוכות וזוגיות. וכמובן, גם לא מעט שיעורים בסגנון חיים. "ב'איך להיות פריזאית' הכל היה יפה כי הספר היה סיפור פנטזיה, בעוד את הספר הזה היה קשה יותר לכתוב מכיוון שהוא מעוגן במציאות", הסבירה דה מגרה באותו ראיון, "זה העלה כל מיני דברים שמצחיקים באמת ודברים שפחות – הזדקנות מאפשרת לך להגיע למרחק קטן מהבינוניות שלך".
בדומה ל"איך להיות פריזאית", שהעניק לקוראות בכל העולם (כי להיות פריזאית אינו עניין של גיאוגרפיה, אלא של גישה) עצות זהב כמו להיצמד לבושם אחד עד גיל 30 ואז לאמץ אותו 30 שנה נוספות או לסרב בנימוס ללבוש לוגואים; גם "מבוגרת יותר, אבל טובה יותר" בקיצור, מעלה תהיות על גיל, נשיות וסגנון. למשל, "פתאום את מבינה שנשיא צרפת צעיר ממך", המתייחס לעמנואל מקרון בן ה-41, או "כשאישה צעירה אומרת שהיא רוצה להיות כמוך כשתהיה מבוגרת – במקום למצוא את זה מעליב, את מוקסמת מכך". ההערות הטבולות בהומור הן תהליך של הבשלה עצמית או במילותיה של דה מגרה: "להתבגר פירושו להסתדר עם הנוירוזות שלך".
את הדרך אל האושר סללה דה מגרה ב-25 השנים האחרונות, מאז החלה את קריירת הדוגמנות שלה. היא ילידת פריז, בת לשושלת אריסטוקרטית: סבה, מישל פוניאטובסקי, בן למשפחת נסיכות פולנית, שימש כשר הפנים והבריאות בצרפת בשנים 1977-1973. אביה הוא הפוליטיקאי ברטנד דה מגרה, סגן-נשיא מועצת עיריית פריז, ואמה היא השחיינית האולימפית איזבל פוניאטובסקי. יש לה עוד שלושה אחים ואחיות.
לדוגמנות הגיעה בשנת 1993 בזמן שלמדה כלכלה, סוציולוגיה וספרות מודרנית לתואר ראשון בסורבון. היא הצטלמה להפקות אופנה במגזינים כמו גלאמור, ווג איטליה, Elle, נומרו, i-D ואחרים, צעדה בתצוגות של שאנל, מארק ג'ייקובס, לואי ויטון, דיור, אלכסנדר מקווין ומעצבים נוספים, והפכה למוזה של מותגי הקוסמטיקה והאופנה לנקום ושאנל, זאת לאחר שאומצה על ידי המנהל האמנותי המנוח קרל לגרפלד. "לימדתי את עצמי במהלך הדרך. תמיד רציתי להעמיק ולא רק להיות 'קולב'", אמרה בראיון עבר. כיום היא בעלת חברת התקליטים בונוס טראקס רקורדס, סופרת ומוזה למעצבים.
בתוך כך, היה זה "איך להיות פריזאית" שהפך בשנים האחרונות את דה מגרה למודל לחיקוי. סגנון הלבוש המדויק אך רפוי במרחק נכון מהגוף, הקוּליות האגבית וחוסר המאמץ – הם משאבים שנשים רבות חשקו בהם. כפי שאמרה סופי מאס בראיון ל"כלכליסט" ב-2014: "קרולין היא הפנים של הספר והיא דוגמה טובה מאוד לקוראות שלנו. היא כבר לא דוגמנית בת 20, אלא אישה עם ניסיון, והיא עדיין הכי קוּלית ומגניבה. היא מצליחה להיות רוקנרול ונשית באותו זמן".
על סגנון הלבוש שלה הסבירה דה מגרה בעבר: "אני חולקת הרבה בגדים עם החבר שלי, ואני לובשת את החולצות שלו רק אם לבש אותן קודם לכן. אני מכוונת ליותר צבע בקיץ והייתי רוצה להיות יותר אקסצנטרית. אם אני מגזימה, אני לא מצליחה לחצות את מפתן הדלת". והיא כמעט אף פעם לא מגזימה. בין אם זה להופעה בשורה הראשונה של שאנל, או להופעה של בעלה ואבי בנה אנטון, המוזיקאי ירול פופאוד – המקבילה הצרפתית ללני קרביץ, שגם נמוך ממנה בראש – תמיד תמצאו אותה לבושה בחליפות מכנסיים בגזרות נינוחות, מעילי קאמל פריכים, מקטורנים מחמיאים שאורזים את הטורסו וטוטאל לוק שמשדר כי היא רק עברה בסביבה, משאירה אבק לכולן עם שיערה המדורג ומעוצב ברישול מוקפד ואיפור מינימלי המכסה את פניה.
עם השנים היו לה גם מספר פשלות אופנתיות, כמו השמלה הפרעונית שלבשה לשטיח האדום בפסטיבל קאן במאי האחרון, אך לרוב היא חנוטה במדיה הטבעיים של כל צרפתייה שמכבדת את עצמה והסביבה: מכנסי ג'ינס, חולצה לבנה, ז'קט עור בגזרה מחמיאה ונעלי סניקרס או נעלי עקב גבוהות – כפי שהיא מאוירת על כריכת ספרה השני, כפי שהיא עצמה הכריזה בספרה הראשון: "פריט בעל חתימה אישית שמזוהה איתך הוא האקדח בנרתיק, זה שגורם לך להרגיש לבושה ובלתי מנוצחת".
ומה מצאנו בארון ובבית של המוזיקאית סיון טלמור?
