לפני כשבועיים צבעה סיון טלמור את השפתיים באדום אש וירדה עם העגלה ובנה הקטן גור בן השנה לבית הקפה הסמוך. על השתלשלות המאורעות היא מספרת בשבוע שעבר מחויכת: "ארבעה גברים שונים התייחסו אליי מדהים, פועל עם מנוף הזיז אותו ונתן לי לעבור על המדרכה, ובוא נגיד שכבר נתנו לי בעבר לרדת לכביש עם העגלה, ואז שני פועלים שסידרו את הביוב במדרכה סגרו את המכסה וחייכו אליי. בבית הקפה פגשתי את בעלי עודד (מרגלית, יזם נדל"ן, א"י) ואמרתי לו: 'מדהים מה שאודם אדום עושה'. ענדתי את הנשיות שלי והיה לי נעים בה. מצד שני, אם היית שורק לי ברחוב זה היה מכעיס אותי. אני לא הכלבה שלך, חתיכת מטומטם".
"ליפסטיק אדום משדר נשיות שגברים אוהבים, ואני בעמדה של 'תשתמשי בזה'", היא אומרת בלי להסס, "אני היום במקום שאני לא רוצה לשים על עצמי שקים ולהתבייש – אני רוצה להרגיש נעים עם הנשיות שלי והמיניות שלי. אני מאמינה שאפשר להחמיא לנשים בלי לשרוק להן או להתייחס אליהן בצורה מזלזלת. ועדיין, בכוכבית מאוד-מאוד גדולה אני אומרת שיש בתל אביב רחובות לא סימפטיים שבהם אבחר להצניע את עצמי בלילה, כי לא בא לי למשוך אש ושזאבים יריחו את הדם שלי. נשים מרגישות לפעמים פגיעות ופחות חושפות".
הסיפור על הליפסטיק האדום – אדום אש, לא בורדו כמו זה שהיא מורחת לטובת הצילומים – מגיע כתשובה לשאלה על עמדתה של טלמור כלפי טענות המאשימות נשים כי יש קשר בין לבוש חושפני לתקיפה מינית. בשירה Smile מאלבומה האחרון והשלישי במספר Immigrants of Lace, שיצא בקיץ האחרון, חושפת טלמור תקיפה מינית שעברה בצעירותה. על אף שהזמרת בת ה-33 מתנגדת נחרצות לטענות על קשר נסיבתי – היא גם לא רוצה שיפסיקו להחמיא לה.
בעידן פוסט MeToo, הדברים של טלמור מציגים את המורכבות שבה חיים נשים וגברים כיום. "להגיד על מישהי שאם היא בוחרת ללבוש חוטיני בחוף הים היא מזמינה תקיפה מינית זו אמירה איומה, אבל אם את הולכת עם חוטיני בשדרות רוטשילד תהיי מוכנה לקבל הערות. אני נהנית מהנשיות שלי ונהנית להשתמש בה, אבל גם יש לי את הגבולות שלי. אני אוהבת שרואים לי את חזיית התחרה – קניתי אותה כדי שתבצבץ מהשמלה – וגם נעים לי לקבל מחמאות, גם אם זה מגברים ברחוב".
בימים אלה יוצאת טלמור לסיבוב הופעות ברחבי הארץ, לאחר ששבה מסיבוב הופעות קצר בחו"ל. הקול המהורהר עוד שם, אבל הזמרת עם המראה המתקתק והסרט בשיער לבושה שמלת וינטג', נעלמה. החליפה אותה נערת רוק עם קול מחוספס יותר וגיטרה שמנסרת את הלילה. בחודש הבא היא תעלה על במת מרכז עינב בתל אביב, ואם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, היא מתכוונת להופיע לבושה בחליפת מכנסיים גברית או ז'קט קטיפה שחור.
"התחספסתי באישיות שלי", היא אומרת, "וזה קרה בזכות אלבי וגורי שהפכו אותי לאמא. נהיה בי משהו שאומר, 'פאק איט'. גיליתי שני דברים על עצמי: ששום דבר לא מערער אותי יותר, ושאני ממש טובה בלהיות אמא. הבנתי שאני צריכה לסמוך על האינסטינקטים שלי".
מה זה אומר להיות טובה כאמא?
"כשאלבי נולד, הבטחתי לעצמי להיות קשובה לילדים. אני איתם במאת האחוזים, ומארבע עד שמונה הטלפון בצד. אני משתדלת להקשיב לילדים ולראות אותם, לשים את עצמי ואת האגו הצדה. אני אוהבת את חיי וגם מתעסקת בעצמי כדי ליצור, אך שמתי את האני שלי בצד והתמסרתי לילדיי. היום בבוקר היה כאן במרפסת רגע מקסים. ישבנו עודד ואני עם שני הבנים וכולם היו במצב רוח, ועודד הסתכל עליי ואמר 'איזה מזל שעשינו ילדים'", היא עוצרת ומביטה אל האופק. בכל זאת, הים שקט ויפה היום. "אנחנו יחד מגיל 20 והיינו על התפר של לוותר על ילדים – כי אנחנו אוהבים את עצמנו ואת החיים שלנו – אבל היום אני יודעת שהילדים חיזקו אותי, העניקו לי אנרגיה ליצור, לדייק את עצמי, להבין שאני רוצה לעשות את זה בגדול ושיזדיין העולם. פעם הייתי נותנת לעצמי ולאחרים דין וחשבון. המוזיקה היתה המקום הבטוח שלי, אבל גם המקום שבו ערערו אותי. היום הרבה פחות אכפת לי".
"היום אני עומדת על במה ולא רוצה להתחבא", היא ממשיכה, "אני פחות במקום העגול והרך שהייתי בו. אני באה ואומרת 'אני כאן'. דופקת אקורד בגיטרה ופותחת את הפה. עברו הרבה שנים עד שלמדתי להרגיש בנוח עם גיטרה, כי לא הייתי גיטריסטית טובה. הסתמכתי על השירה שלי. גיטרה היא סקס, ויש בה משהו גברי. אישה יוצרת צריכה למצוא את הצד הגברי שלה כדי להיות גיטריסטית טובה. בעיניי, גיטרה זה אובייקט נשי וכדי לאחוז אותה נכון צריך להתחבר לצד הגברי. מגיל צעיר הייתי מחוברת למקום הגברי. היום מוזר לי להוריד את הגיטרה במהלך ההופעה, אני לא יודעת מה לעשות עם הידיים", היא צוחקת.
"לאורך כל שנות ה-20 שלי הייתי חסרת סטייל"
לטלמור יש עניין מיוחד עם בגדים. את דלת ביתה שעל חוף הים ביפו, קו ראשון למים, היא פותחת במכנסי פליסה בצבע זהב בגזרה נשפכת, גופייה לבנה וקרדיגן אדום מעוטר רקמה וסריגה בעיצוב אלסנדרו מיקלה לגוצ'י, שקיבלה במתנה מאמהּ, הציירת אריאלה ורטהיימר. טלמור היא בתה של ורטהיימר מנישואיה הראשונים למייק טלמור. כשהיתה ילדה נישאה אמהּ למיליארדר איתן ורטהיימר ואחותה למחצה היא השחקנית מאיה ורטהיימר, הצעירה ממנה בארבע שנים ונשואה לחבר הכנסת אסף זמיר. אל הבית בין ארבע הקומות עם מעלית פנימית צמודה, עברה ממושב חרוצים שבשרון. תצלום ענקי בשחור-לבן של חקלאי מעבד את האדמה מהמושב תלוי בסלון.
לדבריה, בן זוגה והיא חיפשו בית ביפו ומצאו במקרה את הדירה הייחודית, המעוצבת באקלקטיות בדומה לארון הבגדים שלה. העושר מהבית נמצא בפרטים הקטנים: עבודות האמנות התלויות על הקירות, והבגדים של גוצ'י ("אני מעריצה את כל מה שאלסנדרו מיקלה עושה") שהיא תולה בארון בגדים שיצרו עודד והיא מקרטון חום פשוט. אל תסתכל בקנקן.
נושא הכסף מהבית עלה לא מעט בראיונות קודמים של טלמור. למרות שמעולם לא התנצלה על יכולותיה הכלכליות, אפשר למצוא בחצאי משפטים את היחס המורכב שלה כלפי הנושא, כמו הגיטרה שעליה חלמה וקנתה דרך חבר שיש לו 50 אחוז הנחה, או זה שהיא מאפשרת לעצמה לקנות רק פריט מעצבים אחד בשנה. "היום אני מעדיפה לקנות טוב, להשקיע במעצבים צעירים ופחות ברשתות אופנה", היא אומרת, "פעם לא הבנתי למה לשלם על טי שירט 200 שקל במקום 45 שקל".
או טי שירט של גוצ'י במחיר 850 דולר.
"אני מתכוונת למעצבים צעירים, לא למותגים, כמו הולילנד או ליטל דורצ'ין שעושה חולצות טי מצוירות. היום אני מבינה את האמנות מאחורי זה".
איך היית מגדירה את סגנון הלבוש שלך היום?
"בוהו-סטריט אקלקטי. יש מרכיבים בסגנון שלי שהם בוהו מאוד נוח, מאוד 'סטריט', עם מכנסי ג'ינס ונעלי אולסטאר. יש בי המון צבעים אבל הכי חשוב לי להרגיש בנוח, כי אז אני מרגישה סקסית. בתחושה שלי, לאורך כל שנות ה-20 שלי הייתי חסרת סטייל, המוזיקאית שמתלבשת ביד שנייה עם המטפחת והשמלה הרומנטית. עם השנים למדתי לדייק את עצמי והיום אני מרגישה שאני במיטבי. אז הבגדים הלבישו אותי – היום אני מלבישה את הבגדים".
במה שונה הסגנון שלך מזה של אחותך למחצה מאיה ורטהיימר?
"הסגנון שלה יותר קלאסי, והיא יותר ספורטיבית ממני באופן משמעותי. אם פעם היא קראה לי 'סבתא שיק' – היום פעמים רבות היא מבקשת ללוות דברים מהארון שלי. בילדות היא היתה לוקחת דברים מהארון שלי ומעולם לא מחזירה. עכשיו החזרתי לה", היא צוחקת, "כל אחת קיבלה במתנה מאמא גוצ'י: אני מעיל רוח צבעוני (אותו היא לובשת לצילומים לצד הפסנתר, א"י), היא חולצה. לקחתי לה אותה לצילומי יחסי ציבור שעשיתי, והיא פשוט התפלצה מזה. 'שרפת לי את החולצה', היא התלוננה. עניתי לה שתיקח מה שהיא רוצה מהארון שלי, היא מוזמנת 'לשרוף' לי את הארון".
ההריונות שלך לא היו מתוקשרים. מה את חושבת על ההיריון הפומבי שלה?
"לא הייתי חושפת את ההיריון שלי ככה, אבל זאת העבודה שלה ויש לה גם פרטנר מתאים לזה. הפרטנר שלי הפוך לגמרי – אין לו פייסבוק או כל רשת חברתית אחרת. הוא תמיד אומר לי: 'את רוצה לדעת מה קורה עם חברים שלך, תתקשרי אליהם'. הוא וינטג' ואני אוהבת את זה בו. אני יודעת שמאחורי כל החלטה של מאיה יש מרכז מאוד חזק. למרות שהיא אדם מתוקשר וחשוף, לטעמי היא לא נופלת למקומות מוגזמים. המושכות עדיין בידיה. אני מאוד סומכת עליה והיא יודעת להתנהל עם זה, אבל היא יכולה להתקשר ולבכות לי על איזה טוקבק".
ומה גילינו בארון ובדירה של שדרנית גלגלצ דלית רצ'שטר?
