"המגרש הזה מזכיר לי נתח של פילה", אומר בקריצה האדריכל חסניין אבו סייף, "גם בצורה וגם באיכות". הוא מתכנן את אחד ממרכזי התרבות הגדולים והמיוחדים שעומדים לקום בצפון, ובמיקום מרהיב במיוחד: במרומי העיירה מַגְ'ד אלְ כֻרוּם, עם נוף של בקעת בית הכרם.
מג'ד אל כרום, כמו כל היישובים הערביים בגליל, הייתה כפר והפכה לעיירה צפופה. ההתפתחות המהירה של מגורים ומסחר, לנוכח ביקושי האוכלוסייה והכלכלה, לא באה יד ביד עם פיתוח תרבות ותעסוקה. המיזם השאפתני הזה אמור לסמן שינוי מגמה.
"שוק תרבות", קורא לו האדריכל אבו סייף, שאוהב את הססגוניות והעממיות שהביטוי הזה משקף. האדריכלית אריג' סרחאן, המכהנת כמהנדסת המועצה המקומית, נרתעת מהמונח הבעייתי "שוק" ובאסוציאציות שהוא מעורר בהקשר התרבותי. היא מעדיפה למצוא לו שם הולם יותר, שיעשה את האבחנה הנכונה בין שוק מסורתי, שאינו קשור לפרויקט הזה, לבין "מרכז אמנויות וטכנולוגיה" – השם הזמני שהיא משתמשת בו.
לא מבנה ראוותני
הדמיות התלת-ממד שהוכנו בינתיים מציגות אוסף של מבנים, שהם גושים קטנים וחזרתיים, המונחים על המדרון בגבהים משתנים ומאזכרים את הבנייה הכפרית העתיקה והאורגנית. האבן הגלילית הבהירה תהיה חומר הגמר השולט בחזיתות, במגמה להעניק למבנים קלילות, להבליט אותם בסביבתם ולהבטיח אחידות עיצובית בין האגפים.
במועצה החליטו להימנע ממבנה ראוותני. מרכז התרבות ייטמע בבתי השכונה החדשה "אל-סעבניה", שהקמתה החלה בקצה הצפוני של מג'ד אל כרום. השכונה מיועדת בעיקר לזוגות צעירים ול"מחיר למשתכן", עם 600 דירות בבתי קומות. עבודות הפיתוח בשטח כבר בעיצומן, ובמגרש בן 14 הדונמים שמיועד למרכז התרבות כבר מתנשאים לתפארת הקירות התומכים, שיצרו במה שעליה יוקם בקרוב הבניין.
בחלקו המזרחי של הפרויקט מתוכנן גן בשטח של כארבעה דונמים. שטחים ירוקים חסרים ביישוב הזה, כמו במגזר הערבי בכלל, כמו אוויר לנשימה. שביל מתפתל בגן יגיע למגרש ספורט, שייבנה מעל חניון מכוניות, ובקצה השביל יפגשו ההולכים את הכניסה הראשית למרכז התרבות. מכאן תצא הדרך הראשית, שתעוצב בהשראת סמטה, ושתחצה את הבניין כמעט לכל אורכו – 170 מטרים. הסמטה תשנה את פניה ככל שמתקדמים בה: היא מתרחבת ומצטמצמת, נפתחת אל הנוף, חוצה חצרות פנימיות ונאטמת מאחורי קירות וחדרים. ממנה אפשר לגלות את הבניין ולהיכנס לאזורים השונים שמרכיבים אותו.
בהנהלת המועצה מקווים שהשימושים השונים שיפעלו במבנה יהפכו אותו לאתר שוקק חיים לאורך כל שעות היום, הן ברמת היישוב והן ברמת האזור כולו. מרכז מוזיקלי הוא צורך משמעותי באזור, והקמתו תהיה חידוש מרענן וחשוב. הוא ישתרע על פני כ-1,200 מטרים רבועים, יציע 20 חדרי חזרות ולימוד בגדלים שונים, ולצדו יקום אולם מופעים עם 580 מושבים (שבתכנונו השתתף, כיועץ, האדריכל דוד ברסלבי המתמחה באולמות מופעים).
ערב איידול העלה אותם על המפה
מג'ד אל כרום עלתה על מפת המוזיקה הבינלאומית בשנים האחרונות, לאחר ששניים מבניה הציגו הישגים מרשימים בתחרות השירה הפאן-ערבית "ערב איידול", שנהנית מפופולריות עצומה במרחב המזרח תיכוני. השניים אמנם הפסידו לבסוף למתמודדים מסוריה ומבית לחם, אך נדמה שצעירי היישוב מצאו גיבורי תרבות חדשים שהם מודל לחיקוי: השירה והמוזיקה הפכו לעיסוק אטרקטיבי יותר בקרב הצעירים, והביקוש ללימודי נגינה עלה בהתאמה.
"אני מאמין שמי שמחזיק כינור לא יחזיק רובה", אומר סלים סליבי, ראש המועצה, בהתייחסות נוקבת לנושא הבוער ביותר במגזר הערבי בישראל: האלימות הקטלנית. "אמנויות בכלל ומוזיקה בפרט הם כלי ליצירת אווירה וסביבה רגועה שרחוקה מאלימות", כך סליבי, "בדיוק אותה אלימות שממנה אנחנו סובלים בצורה קשה מאוד ובמיוחד בתקופה האחרונה. יצירה של מרחבים ציבוריים טובים ואיכותיים, שעונים על המחסור, מספקים מענה לביקוש, וגם יש להם תכנים יצירתיים ששונים מהנורמות שאנחנו רגילים להן".
בשלב הראשון של הפרויקט יוקמו מרכז המוזיקה והאודיטוריום, ובשלב השני אמור להצטרף (על פני כ-2,000 מ"ר) "מרכז מונא" לפיתוח מיומנויות בתחומי טכנולוגיה, כמו רובוטיקה ורחפנים. המרכז פועל כיום במרכז היישוב, ומשתתפים בו צעירים ערבים ויהודים.
יהיו גם כיתות להכשרת מורים, חנויות, חדרי חוגים וכושר, וגם בית קפה גדול. המתכננים היו רוצים שהורים יביאו את הילדים לחוג מוזיקה או סדנת רחפנים, וינצלו את הזמן כדי להיכנס לחוג אירובי או לפגוש חברים על ספל קפה. "אחרי הצהריים רוב מבני הציבור סגורים ונעולים, גם בגלל ונדליזם ואלימות, וזה כואב לי", מספר האדריכל אבו סייף. "אני רוצה מקום, שיהיו בו הרבה אנשים שיבריחו את האנרגיה השלילית. לא כל יום אנחנו פוגשים פרויקט כזה, במיוחד לא במגזר, וזאת הזדמנות שאני לא רק קופץ עליה - אלא גם מגן עליה".
מהנדסת המועצה, סרחאן, אומרת ש"פרויקט מקומי לא יצליח, אלא אם כן הוא יהיה אזורי, ואנחנו בונים על כך שהאוכלוסייה מכל הסביבה תגיע". היא מסבירה את החוסר הבולט במבני חינוך וציבור במג'ד אל כרום בכך שמרבית הקרקע היא פרטית, ותהליכי התכנון איטיים במיוחד. בימים אלה מקדמת המועצה תכנון של בניין מועצה חדש, גני ילדים ומרכז לבריאות הילד.
6 מיליון שקלים חסרים
75 מיליון שקלים יידרשו להקמת הפרויקט על שני שלביו, בשטח של כ-8,000 מ"ר שטח בנוי, ולכן הוחלט לפצל. בעוד ארבעה חודשים אמורות להתחיל עבודות הבנייה למימוש השלב הראשון, בעוד שהמימון הנחוץ להקמתו טרם הושג במלואו: מתוך 32 מיליון השקלים גויסו 26 מיליון שקלים - הודות לתוכניות ממשלתיות המעודדות רשויות מצטיינות והקמתם של מבני ציבור במגזר הערבי, לצד כסף ממשרד השיכון וממפעל הפיס. שישה מיליון שקלים עדיין חסרים.
האדריכל חסניין אבו סייף (46) נולד ועובד בנצרת. לאחר שהשלים את לימודי האדריכלות בטכניון, עבד במשרדים בחיפה (ברוך-סלומון) ובתל אביב (מן-שנער). ב-2002 פתח את משרדו, המתמחה בתכנון מגורים ומבני ציבור. בימים אלה הוא מתכנן את בניין משרדי המועצה המקומית ריינה ומרכז תרבות ומורשת בביר אל-מכסור.
