עולות על ביקיני: "הים הוא של כולם, בכניסה אין שלט עם הגבלת משקל"

"רוצה להשיג גוף לביקיני? תלבשי ביקיני!" מכריז מם נפוץ באינטרנט, בעיקר בחשבונות של העצמה נשית. באנגלית זה נשמע יותר טוב, אבל המסר עובר: את לא חייבת להיות חטובה, רזה, צעירה או תואמת אידיאל יופי לא מושג כדי ללבוש ביקיני או ללכת לים. את יכולה ללבוש אותו גם אם יש לך קפלים בבטן, גם אם יש לך שניצלים בצד, גם אם הפעם האחרונה שלבשת ביקיני הייתה לפני 25 שנה וגם אם יש לך צלקות מהקיסרי או שערות על הזרועות. כמו שאומרת אחת המרואיינות בכתבה: "בכניסה לים אין שלט עם הגבלת משקל. הים הוא של כולם".

כדי לקדם את המסר הזה, ובעזרת הסטייליסטית גאלה רחמילביץ', צילמנו חמש נשים בגזרות גוף שונות בביקיני. בחרנו בו מפני שהוא מקפל בתוכו היסטוריה חברתית ומינית, הוא גזרת בגד הים הנמכרת ביותר בישראל והוא (כנראה) גם אחד הפריטים שהכי קשה לקנות בקיץ. קחי את עצמך לחנות בגדי ים המחזיקה תא הלבשה צפוף וניאון בוהק מלמעלה ותשמעי את זעקות השבר המזועזעות של המודדות. ודווקא מהמקום הזה אנחנו מבקשות להגיד לך – נכון, מדובר כנראה בפריט שאינו עומד בדרישה להחמיא. אבל הוא נוח, הוא כיפי, הוא מאפשר מקסימום שיזוף והוא מעניק ללובשת סקס אפיל בלי מאמץ, בתנאי שהיא לובשת אותו עם הביטחון הנכון. כולן יכולות ללבוש ביקיני, הוא מתאים לכולן. ותאמינו לנו, אף אחת לא מסתכלת עלייך. כולן עסוקות בלהסתכל על עצמן.

אורנית קידר. "זה לא משנה אם את מידה 32, 38 או 52, אם טוב לך ונוח לך, תלבשי מה שבא לך"(צילום: דנה קופל, סטיילינג: גאלה רחמילביץ')

קידר, אמא לשתי ילדות בוגרות, ביקשה בצילומים את הביקיני הכי קטן והכי מחמיא. היא בעיקר כועסת על חברות האופנה שלא מצלמות או מציגות בגדי ים על נשים בגילה ומדירות אותן מהשיח האופנתי. "מה, בגלל שאני לא בת 20 אני לא יכולה ללבוש ביקיני או לא בא לי להיות אופנתית? הרי יש חברות שמוכרות בגדי ים במחירים שילדות בנות 20 לא יכולות להרשות לעצמן ונשים בגילי כן. וגם, כל העיצובים כאלו משעממים. מרזה, מחטב, מוריד מידה, מרים חזה. די. זה ים, את צריכה להרגיש נוח עם עצמך ולא להיות במצב שאת לא יכולה לשבת על החוף עם קוקטייל, כי את לבושה במחטב.

"תשמעי, גם אני חוטאת לפעמים באייג'יזם או בשמנופוביה. אני הולכת בחוף ורואה נשים בכל הגילים בבגדי ים ולפעמים אני אומרת לעצמי בראש: 'נו, מה היא חושבת לעצמה, מה נראה לה', אבל שנייה אחר כך אני מתאפסת ואומרת: 'שאפו. ככה צריך. תלבשי מה שבא לך'. אני לא צריכה להיות שיפוטית כלפיהן כמו שהן לא צריכות להיות שיפוטיות כלפיי ואנחנו צריכות להפסיק לעשות את ההשוואות האלה בינינו. זה לא משנה אם את מידה 32, 38 או 52, אם טוב לך ונוח לך, תלבשי מה שבא לך".

למלם מספן (36), מעצבת אופנה, מרחובות

למלם מספן. "אני לובשת היום ביקיני, זה בעיקר בשביל הבן שלי. הוא בן שלוש ואני רוצה לתת לו דוגמה"(צילום: דנה קופל, סטיילינג: גאלה רחמילביץ')

במשך שנים מספן לא יכלה ללבוש ביקיני. איזה, הגבול נעצר במכנסיים קצרים שאומצו בקושי רב רק בשל מזג האוויר הישראלי. "שנאתי את הרגליים שלי, את הוורידים ברגליים, את איך שהן נראות. הייתי בטוחה שכולם מסתכלים עליהן. לקח לי הרבה זמן להבין שזה לא נכון, הרבה זמן ללבוש ביקיני, להיות שלמה עם הגוף שלי. כשהייתי הולכת לים, הייתי קודם כל מסתכלת על הרגליים של אנשים, כלומר, על מה שמפריע לי גם אצלי, כי ככה חשבתי שכולם מסתכלים עליי. הייתי לובשת מכנסיים קצרים ואנשים היו מחמיאים לי וזה לא היה מזיז לי. לא הבנתי על מה הם מדברים, כי הביטחון שלך נבנה בינך לבין עצמך, בלעמוד מול המראה ולאהוב את מה שאת רואה. בגלל שאני מעצבת אופנה, נחשפתי לזה גם מהצד השני. נשים באות לסטודיו שלי ומתחילות לתאר את הפגמים שלהן, לכל אחת יש פאק שהיא לא אוהבת והיא היחידה שרואה אותו. היא עומדת מול המראה ומתחילה להגיד: 'אבל הבטן, אבל החזה, אבל הצדדים', וכולן מהממות. לכולן הייתי צריכה לבנות את הביטחון, ואני מה?

"אם תשאלי למה אני לובשת היום ביקיני, זה בעיקר בשביל הבן שלי. הוא בן שלוש ואני רוצה לתת לו דוגמה. אני כל הזמן אומרת לו כמה הוא יפה ומקסים וילד טוב ושהוא יביא שלום לעולם. אני כל הזמן בונה לו את הביטחון ואני לא יכולה להיות חסרת ביטחון מולו. ילדים רואים זיוף בשנייה. אני חייבת להראות לו מה אני שווה כדי שהוא יחקה אותי. ברגע שהוא יראה אותי שלמה עם עצמי, עם האפרו שלי, עם הגוף שלי, הוא יקבל את עצמו ולא משנה מה אחרים יגידו לו בחוץ. כשאתה שלם עם עצמך, אתה משדר את זה לעולם".

שני מיכאלי (29), עובדת בחברת תרופות ודוגמנית, מראשון־לציון

שני מיכאלי ."אני מתה על הגוף שלי, הוא מושלם כמו שהוא"(צילום: דנה קופל, סטיילינג: גאלה רחמילביץ')

מיכאלי הכי אוהבת את הנשים שניגשות אליה ומציעות לה לרדת במשקל כדי שהיא תוכל להיות דוגמנית. "'אוי, את כל כך יפה, לא חבל?' הן אומרות לי, 'את יכולה לדגמן, הפנים שלך כל כך יפות', והשיח הזה כל כך מעייף וישן מבחינתי, שאני אומרת להן שאני כבר דוגמנית. ולהיות סקסית או יפה לא קשור למידת החזייה שלך או למידת הג'ינס שלך, אלא לביטחון העצמי ולאיך שאת נושאת את עצמך. כל אחת יכולה להרגיש נוח עם הגוף שלה. אין סטנדרט, אין תבנית שאת צריכה להתאים לה.

"אני מתאמנת ארבע־חמש פעמים בשבוע ושומרת על תזונה נכונה ואני מתה על הגוף שלי, הוא מושלם כמו שהוא. אני לא צריכה אישור מהסביבה ואני מקבלת מלא. אני רווקה וכל פעם שאני יוצאת לים או לרקוד אנשים ניגשים אליי ואומרים לי: 'וואו, איך את חושנית, איך את יודעת לזוז'. לא רק גברים, גם נשים מחמיאות לי, ואני יודעת שזה לא קשור למידה שלי או למה אני לובשת. זה קשור לאיך שאני מרגישה. ואני מרגישה שיותר נוח לי בביקיני, שכיף לי להיות בים עם בגד כמו כל אחת אחרת ואם הוא יושב טוב וגורם לי להרגיש טוב, כל השאר באמת לא רלוונטי. למה, כתוב בכניסה לחוף שמותר להיכנס לים רק מתחת למשקל מסוים? לא. החוף הוא לכולן. תלבשו מה שבא לכן".

ליזה אבני. "אני חוגגת את הגוף שלי אחרי כל מה שהוא עבר, וגם את צריכה לעשות את זה"(צילום: דנה קופל, סטיילינג: גאלה רחמילביץ')

את הגוף של אבני מעטרת צלקת עמוקה סביב הירכיים ולאורך הבטן. בהיריון השני שלה היא עלתה במשקל בצורה משמעותית, וזה גרם להיפרדות שרירים באזור הבטן. לאחר מסע ארוך, שכלל תזונה נכונה וספורט (והתנזרות מחוף הים), היא החליטה לעשות ניתוח מתיחת בטן והסרת עודפי עור. הקיץ היא הלכה לים בפעם הראשונה. "עד עכשיו לא הייתי שלמה עם הגוף שלי, לא הרגשתי שזה הגוף שלי, ועכשיו, כשאני מכוסה צלקות של ניתוחים בגוף, כשהוא כבר בוגר, כשהחזה לא מה שהיה, אני הכי אוהבת אותו. אני בת 40, יש לי שני ילדים יפים ואני אוהבת את הגוף שלי. יכול להיות שאני הולכת לים ואנשים מסתכלים עליי ובוהים בצלקות שלי. יכול להיות שבחורות צעירות רואות אותי ואומרות לעצמן: 'וואלה, הגזימה' אבל אתם יודעים מה? לא אכפת לי. זה לא מעניין אותי. אני מסתכלת על הילדים שלי ומבינה מה יצא ממני ואיזה יופי יצרתי בעולם ויודעת שלאף אחד לא אכפת מה אני לובשת בים. אני לובשת מה שנוח לי ואני חוגגת את הגוף שלי אחרי כל מה שהוא עבר, וגם את צריכה לעשות את זה. לכי, תיהני, תלבשי מה שאת רוצה ותחגגי את החיים".

אורנית שרעבי. " בים עפים עליי. אני מקבלת תגובות מדהימות"(צילום: דנה קופל, סטיילינג: גאלה רחמילביץ')

לפני ארבע שנים נסעה שרעבי לחו"ל עם חברה ואמרה לעצמה: "אני הולכת לעשות את זה. אני קונה ביקיני!" היא קנתה זוג עם חלק תחתון בגזרה גבוהה ויצאה לשוטט בחופים זרים ונטולי ישראלים. "לאט־לאט קיפלתי את התחתונים עוד ועוד עד שזה הפך להיות הביקיני הקטן ביותר שהעולם ראה. וזהו, הסכר נפרץ. היום אני לובשת טנגה, משולשים. הכי קטן, הכי נוח. בים עפים עליי. אני מקבלת תגובות מדהימות. אומרים לי: 'איזו סקסית את, איזו נשית'. לפני כמה שבועות הייתי עם בגד הים הקטן שאני אוהבת וניגש אליי בחור ואמר לי: 'שתדעי לך שרואים שיש לך ביטחון ואת יפהפייה. רואים שכיף לך עם עצמך וזה פשוט מדהים וטוב לראות את זה' והלך. האם יש אנשים שיש להם מה להגיד? לאנשים תמיד יהיה מה להגיד. אז מה? תתחילי להגיב לכולם? תלמדי לסנן. זה לא מעניין אותי יותר מדי. אני יודעת איך אני נראית, אני יודעת מה נוח לי ומה מחמיא לי, מי שלא טוב לו, יום טוב לו. אני לא אגביל את עצמי כי מישהו אחר לא אוהב את זה. לכולנו יש את השדים האלה של 'איך אני נראית ומה יגידו'. אני פשוט מחבקת אותם ובוחרת לא לחיות את החיים שלי על פיהם".