יוסי אלפי, משורר ואיש תיאטרון רב פעלים, מרבה לשחזר את סיפור העלייה שלו מעיראק בגיל ארבע. לאחרונה הוא התראיין לסדרה "מעברות", ששודרה בכאן 11, ובה העיד על כמה אירועים שבהם נכח זמן לא רב אחרי שהגיע לישראל. כך, למשל, תיאר את מפגשו המחודש עם אביו, שעלה אחריו, וסיפר שלמראה האוהל שבמעברה פרץ האב בבכי, כי הבין ש"כאן הבית". את הבכי זוכר אלפי היטב עד היום ("שמעתי מין ציוץ כזה יוצא לו מהראש"). אלפי גם תיאר איך שינו לעולים את שמותיהם באחת, בלי להתייעץ איתם או לשמוע מה דעתם. אחיו סאלח נהפך למשה, אחיו אליאס – לאליהו, לאחותו ויקטוריה החליטו לקרוא יהודית, ולאחותו ג'ולייט העניקו את השם כרמלה. "ויושבים על הברזנטים ומחכים", תיאר את מה שהתרחש במקום שבו נקלטה משפחתו – מחנה שער העלייה בחיפה.
אבל לא רק סיפורים כאובים יש לאלפי, שהיה לימים למספר וגם ייסד את פסטיבל מספרי הסיפורים הפועל בניהולו האמנותי. סיפוריו מתובלים בדרך כלל בהומור, וכך גם חלק משיריו, שראו אור ב-19 ספרים. אחד מהם נקרא "זה אני, יוסף, הבן של המכולת", והנה אחד השירים המופיעים בו, "זרם":
פַּעַם קִבַּלְתִּי זֶרֶם מֵהַבֶּרֶז
שֶׁל בֵּית הַשְׁמוּש.
בְּחַיַי! זֶרֶם מִבֶּרֶז.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶה נִשְׁמָע מוּזָר
מוּזָר יוֹתֵר כְּשֶׁמְקַבְּלִים
זֶרֶם בְּלִי הוֹדָעָה
אֲהָהָה אֲהָהָה.
מָה עוֹשֶׂה יֶלֶד
שֶׁקִבֵּל מַכָּה,
הוֹלֵךְ לְאַבָּא
מְבַקְשׁ עֶזְרָה.
וְאַבָּא שָׁמַע חָשַׁב וְחָשַׁב
מַהֵר נוֹרָא, מַהֵר נוֹרָא
וְאָמַר: "זֶרֶם מִבֶּרֶז?!
וְעוֹד מִבֵּית שִׁמוּשׁ?
אַתָּה שׁוּב מַתְחִיל
יֶלֶד רָע, יִלֶד רָע!"
וּטְרַאח בּוּם סְטִירָה
וְשָׁתַקְתִּי.
אֲבָל מָה עוֹשִׂים
אֵיפֿה מַשְׁתִּינִים?
בְּבֶרֶז חָס וְחָלִילָה
לֹא נוֹגְעִים
כִּי כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי בְּבַיִת קוֹדֶם:
"זֶרֶם זֶה זֶרֶם זֶה זֶרֶם אֲהָהָה אֲאֲהָה!"
אָז עָשִׂיתִי בְּאַסְלָה וְלֹא הוֹרַדְתִּי הַמַיִם
וּכְשֶׁאַבָּא רָאָה קָרָא: "יוֹסֵף!"
"לָמָה לֹא הוֹרַדְתָּ הַמַיִם?"
אָז אָמַרְתִּי: "אַבָּא, יֵשׁ זֶרֶם בַּבֶּרֶז"
וּטְרַאח סְטִירָה.
"עוֹד פַּעַם אַתָּה מַתְחִיל הנה תִּרְאֶה..." אַבָּא אוֹמֵר
"...אֲנִי אֶפְתַּח וְלֹא יִהְיֶה..."
וְאָז אַבָּא צָעַק: "אֲהָהָרָה הָהָהָאָאָאָאָ
יֵשׁ זֶרֶם בַּבֶּרֶז יֵשׁ זֶרֶם בַּבֶּרֶז"
וַאֲנִי צָחַקְתִּי נוֹרָא.
"מָה אַתָּה צוֹחֵק?"
טְרַאח סְטִירָה.
וּבָכִיתִי
וּבָכִיתִי
אֲבָל יָדַעְתִּי שֶׁהַפַּעַם
אַבָּא הֵבִין שֶׁלֹא חָלַמְתִּי
זה הָיָה עַל אֱמֶת
הַבֶּרֶז הֶעֶבִיר זֶרֶם
וַאֲנִי בְּסֵדֶר
וְהַחַשְׁמְלַאי אִידְיוֹט
וְיוֹסֵף מִסְכֵּן
אֵיזֶה כֵּיף.
הקשיבו ליוסי אלפי מספר על ימיו במעברה:
כבר לא ילד רע
מדובר לכאורה בשיר שמטרתו העיקרית היא לבדח. הוא מספר על שמחתו הגדולה של ילד קטן שהתחשמל מליקוי כלשהו בשירותים אבל לא מאמינים לו, עד שלבסוף מתגלה צדקתו, לא לפני שגם אביו מתחשמל בדיוק באותו אופן. אמנם, גם אז הוא זוכה למנה אחת אפיים, ושוב חוטף סטירה, רק משום שצחק כשאביו הבין כי אמת דיבר, אבל סופו של השיר – "וַאֲנִי בְּסֵדֶר/ וְהַחַשְׁמְלַאי אִידְיוֹט/ וְיוֹסֵף מִסְכֵּן/ אֵיזֶה כֵּיף" – מנחם: המבוגרים מכירים בטעותם, הילד הוא המסכן, התיוג של "ילד רע" הוסר מעליו, ומי שאשם הוא החשמלאי, ורק אליו יבואו בטענות.
אבל לא רק הומור יש בשיר. יש לשים לב לכך שמי שהיה ברבות הימים ל"יוסי", מעין קיצור חברה'מני ישראלי של שנות ה-50, נושא עדיין בזמן שהשיר מתרחש את השם הרשמי "יוסף". כמו כן יש לשים לב לעברית שאותו יוסף ואביו דוברים: "וְלֹא הוֹרַדְתִּי הַמַיִם", "לָמָה לֹא הוֹרַדְתָּ הַמַיִם?" המילה "את" חסרה. אלפי מתעד אם כן בשירו את העברית הלא לגמרי רהוטה עדיין של האב ובנו, וכמובן גם את שיטות החינוך שהיו נפוצות בעבר: לא מקשיבים לילד, לא שמים לב לדבריו, לא נותנים בהם אמון, מפליקים לו, ובכך פותרים כביכול כל בעיה. ילדים היו "טובים" או "רעים" ונאלצו להתאים את עצמם להוריהם, ולא להפך.
הספר שממנו לקוח השיר, מיועד לילדים. השירים המופיעים בו אוטוביוגרפיים, ואפשר ללמוד מהם על מה שעלה בגורלו של האב שהתייפח מרה נוכח האוהל במעברה: הוא נהפך לבעל מכולת. אפשר גם להיווכח בהתמודדות של ילדו הקטן עם מעמדו כבנו של בעל מכולת. באחד השירים בספר כותב אלפי: "יְלָדִים נוֹרָא מְקַנְאִים בִּי/ כִּי לְאַבָּא שֶׁלִי יֵשׁ מַכֹּלֶת", ואז ממשיך ומספר שהקנאה אינה מוצדקת, שכן רק לכאורה "לִי יֵשׁ הַכֹּל" - אביו אוסר עליו בכל תוקף לאכול עוגיות בוטנים כשרות לפסח שהוא חושק בהן ("וְאַבָּא אָמַר שֶׁאִם אֶגַע בָּהֶן/ חָסֵר לִי!"). בשיר אחר, "אורה", הדובר מספר איך הוא מגיע אל ביתה של ילדה שמבחינתה הוא רק "יוֹסֶף מהַמַּכֹּלֶת" שבא לקחת בקבוקים, ואינה מעלה על דעתה שהיא מעניינת אותו באמת.
יוסי אלפי עשה חיל בחייו, וכך גם בנו, השחקן ואיש הטלוויזיה המצליח גורי אלפי, שחי כיום עם אשתו וילדיו בלוס אנג'לס. דרך ארוכה ורבת תהפוכות עשתה משפחת אלפי מאז יומו הראשון בישראל של האיש שהגיע מעיראק ונדהם למראה המעברה שבה מצא את ביתו הזמני.
איזה שיר של התרנגולים הגיע לחקירה של מצ"ח? הקליקו על התמונה:
