קשה להאמין, אבל כמעט 20 שנה חלפו מאז שנחנך בית מלון גדול ("ישרוטל אגמים") בבירת הנופש של ישראל. דווקא עכשיו, כשהתיירות לאילת מאוימת עקב סגירתו הצפויה של שדה דב בתל אביב והביקורת על נזקיו של נמל התעופה "רמון", יזם ואדריכל מבקשים להביא לכאן בשורה חדשה. מיזם "בראון 42 מעלות" ישלב מלון ומגורים עם בילוי ומסחר - שילוב שאינו חדש בערים אחרות בישראל, אך אילת נתקעה כאמור מאחור.
מיקומו של הפרויקט מעיד על השינויים שעוברים על אילת. מדובר במגרש בן 15 דונם, השוכן בין העיר לבין האזור שבו פעל שדה התעופה הישן, זה שהתפנה לתמנע. פעם הייתה כאן נגרייה של "סולל בונה", מחסנים של חברת "חרות" ובית חרושת לרעפים. ממול, הקים היזם האילתי אבי כראל מסעדה שהפכה למוסד. לימים חצה כראל את הכביש, רכש את המגרש הנ"ל ויזם את הפרויקט השאפתני שבו יושקעו 350 מיליון שקלים.
הגדר ההיקפית של שדה התעופה הישן תפורק, כדי להפוך את האזור ליחידה רציפה שמאפשרת תנועה וקשר בין חלקי העיר. "זהו החיבור הראשון בין העיר ובין אזור המלונאות, ועצם העובדה שייבנה כזה פרויקט חלוצי תביא לכך שיבואו הרבה אחריו", מצהיר האדריכל יואל פייגין. המשרד שבו הוא שותף עם אביו ואחיו, האדריכלים יהודה ודב, מתכנן את הפרויקט בשיתוף האדריכל איל זיו. "הנתק בין העיר ובין המלונות שנגרם בגלל שדה התעופה היה נתק היסטורי", מוסיף פייגין. "הפרויקט החדש לא רק יחבר בין העיר ובין אזור המלונאות, אלא יהיה גם שער לעיר מכביש הערבה".
מגורים גבוהים, מלון נמוך
החלק המלונאי במתחם יוקם בחלקו המזרחי של המגרש, שקרוב לשטח שדה התעופה המנוח ולכביש הערבה. המלון יציע 156 חדרים בדירוג של חמישה כוכבים, בניהול רשת "בראון". בנייני המגורים יוקמו בצד המערבי, הקרוב יותר לעיר, ויכילו לפי התכנון 223 דירות קטנות. אלה ואלה יקיפו בריכת שחייה פרטית, שתמוקם בכל אחד מהאגפים.
את ארוחת הבוקר יסעדו אורחי המלון על הגג, ואם יחשקו בשופינג דחוף, יוכלו לרדת לקומת הקרקע ולהיכנס לחנויות שייפתחו בשתי חזיתות – זו שפונה לדרך הערבה ממזרח, ולרחוב שממערב. היזמים גם מתכוונים להקים אולם מופעים בסגנון "זאפה", שיכלול מסעדה ובר, ובסך הכל להקים שש מסעדות; לאחת מהן יהיה כוכב מישלן אחד לפחות, הם מכריזים. כל החיבורים שיציע הפרויקט לעיר הם סביבות צרכניות למהדרין; מי שחיפש כאן חשיבה על חיבור עירוני שלא למטרות רווח, לא הגיע למקום הנכון.
בעוד שהאגף המלונאי יסתפק בגובה של שלוש וארבע קומות בלבד, תשעת מבני המגורים יהיו גבוהים בהרבה – תשע קומות כל אחד. אורחי המלון יסתפקו אפוא בנוף מתון, הן משום גובהם הנמוך והן בגלל הבינוי העתידי בשטח שדה התעופה שהתפנה. לדירות העליונות של בנייני המגורים ימתין נוף מרהיב של המפרץ והרי אדום, אלא אם יאושרו מגדלים בשדה התעופה לשעבר.
"הרעיון הוא לעשות 'מלון לייף סטייל'", מתאר יואל פייגין את הקונספט בשיחה עם ערוץ האדריכלות של Xnet. "מלונות לייף-סטייל הם לא מלונות שבאים רק לישון בהם, אלא יש בהם עיצוב ואווירה מיוחדים, אוכל, שתייה. מקום עם חוויה". הוא מסכים שרוב המלונות הגדולים מנסים כיום לאמץ מאפיינים של מלונות בוטיק, ולכן האבחנה ביניהם התמסמסה. הוא מתכוון לייעד את המלון העתידי בעיקר לצעירים, ופחות למשפחות, "למרות שגם הן יוכלו לבוא. אין כוונה להתחרות במלונות האחרים באילת הסמוכים לים, שהם יותר מוטי-משפחות".
הוא מדבר על עיצוב עם "אופי צעיר", וממהר לסייג: "עיצוב צעיר מתפרש לרוב כיותר צבעוני, יותר חומרים ויותר אקלקטי, אבל זה לא יהיה פה. אנחנו רוצים לתת פה לייף סטייל רזורט". כראל מבטיח שהאורחים ייהנו ממסיבות משובחות, מתוך דגש על חיי לילה ואוכל טוב.
הבינוי שמוצג בהדמיות מזכיר את גישתם התכנונית של הפיגיינים: דגש על קווים אופקיים, הרבה צבע לבן כדי להעביר מסרים של חופש וניקיון, וצמחייה דלה. זו מסתכמת בדרך כלל בשורות של עצי דקל, שמשמשים יותר כסמן מאשר כפיתוח נוף של ממש. צל הם לא נותנים.
מעצב הפנים הוא האדריכל אילן פיבקו. הוא ינסה, כך אומר פייגין, "להתחבר יותר אל הטבע" ולכן ישתמש בחומרים טבעיים. אבן הגרניט המקומית כן תככב פה, אבל "האווירה תהיה של מיאמי ביץ'", מסכם האדריכל.
מי הקהל הפוטנציאלי שירכוש דירה בפרויקט? גם תושבי מרכז הארץ שמחפשים בית שני בעיר הנופש, וגם תושבי אילת שמחפשים דירה קטנה, חדשה ומעוצבת (תהיה אפשרות לרכוש דירה מרוהטת בעיצובו של פיבקו).
מרבית הדירות יהיו קטנות, ושטחן יהיה כ-50 מ"ר עם מרפסת (14 מ"ר), חניה מקורה ומחסן. המחירים יתחילו ב-1.1 מיליון שקלים. יוצעו גם דירות גג של כ-120 מ"ר עם מרפסת ובריכה פרטית, החל מ-4.2 מיליון שקלים. הדירות ייהנו משירותי המלון (כמו שירות חדרים, החלפת מגבות וניקיון), ובעלי הדירות יוכלו להעמיד את הדירה לרשות המלון בעת שלא ישהו בה, וליהנות מתשואה מלונאית בסגנון של "דירת נופש". אלא שהאופציה הזו טרם הוסדרה והיא דורשת חקיקה, מה שהיזמים מקווים שיתרחש לפני מועד האכלוס.
איזה עתיד יש לאילת?
"זה כמו סכר שנפרץ ופתאום הכל קורה. רק באילת יש עכשיו שבעה בתי מלון בתכנון, העיר נמצאת בתקופה היסטורית", קובע באופטימיות אבי כראל, ומצביע על ההתעוררות בתחום היוזמות המלונאיות. "אם בישראל נגדל מארבעה לשישה מיליון תיירים בשנה, צריכים להשקיע במהירות בבתי מלון. הבנקים מזהים את הפוטנציאל ומצטרפים", הוא טוען. לדבריו, הבנקים מסייעים כיום יותר ליוזמות מלונאיות והמלונות עצמם מציגים דו"חות כספיים טובים מאי-פעם. "תיירות היא העסק הכי צומח בעולם, אפילו יותר מהייטק", מחזק את דבריו האדריכל יואל פייגין.
יהודה, דב ויואל פייגין הם האדריכלים הפוריים ביותר, זה ארבעה עשורים, בבתי המלון של ישראל. באילת הם תכננו בין השאר את "המלך שלמה", "רויאל ביץ'", "הנסיכה", "ישרוטל אגמים" ואת האטרקציה המרכזית כיום באזור המלונאות – "אייס מול". בימים אלה הם מתכננים בעיר בתי מלון חדשים לרשתות הגדולות "אסטרל", "ישרוטל", "פתאל" ו"הרברט סמואל".
הודות להיכרותם העמוקה עם אילת ועם יזמי התיירות בה, מדובר בשלושה בני-סמכא בתחום. פייגין חושב שנמל התעופה "רמון" מועיל לאילת, הודות לסבסוד הטיסות מצד המדינה שהגיע עמו, וכתוצאה מכך הורדת המחירים והגברת זרם התיירים העתידי מהעולם. הוא מסכים, עם זאת, כי הרחקת השדה מאילת וביטול שדה דב יפגעו בתיירות הפנים.
"מיליארדי אנשים זזים ממקום למקום, אלה אנשים עם זמן, ולכן קניות זו האטרקציה המרכזית שמושכת אותם", מנתח פייגין את קהל היעד. "תיירים אוהבים לקנות ובעיקר הישראלים, לכן נושא המע"מ באילת הוא כל כך חשוב. ביטולו יהרוג את העיר".
למרות טיסות הלואו-קוסט, הוא סבור שאילת היא עדיין עיר הנופש האולטימטיבית של ישראל: "יש כאלה שלא אוהבים את ההמוניות, אבל אילת יכולה להציע את הכל, כי יש ים, יש נכס תת-ימי נדיר שאין בשום מקום אחר, יש מדבר עם טבע מדהים, יש אפשרויות לטיולי-יום גם בסיני ובירדן, עם אטרקציות כמו פטרה וסנטה קתרינה".
הוא משבח את התוכנית שערכו לאחרונה האדריכלים גנית מייזליץ-כסיף ואודי כסיף לפיתוח אזור החופים, ובמסגרת זו העניקו לכל רצועת חוף צביון ייחודי ומוקדי תיירות ונוף, ומקווה שיימצא התקציב למימוש החזון. "אנחנו צריכים לחשוב בקנה מידה ישראלי. אנחנו לא אמריקה ואפילו לא אירופה", הוא אומר, ונזכר בכישלון של הפנטזיה כמו-אמריקאית "אקווריה" באזור קיבוץ אילות, שבה השתתף לפני יותר מעשור ולא יצאה לפועל. "לאילת יש היתרונות שלה וצריך לחשוב בקנה מידה שלנו, עם אטרקציות קטנות", הוא מדגיש. את המסקנות הוא יישם ב"אייס מול", שיש בו עשרות אטרקציות קטנות ואין כמעט תייר שלא מבקר בהן בזמן שהותו באילת.
אז איך ייראו חופי אילת? זהו המהפך המתוכנן:
