מישיבה חרדית לסטודיו: הצלם מספר מה שהדוגמניות לא יודעות עליו

שי קדם גדל בבית חילוני, אחר כך חזר בתשובה והתחרד, ואז יצא בשאלה והתגרש. כיום הוא נשוי בשנית, עובד כצלם אופנה ולא מוותר על שיחות עם אלוהים

ירדן אלעזר

|

15.04.19 | 04:44

שי קדם. "זרקו לי אבנים על הבית, איימו עליי, ניסו לפטר אותי" (צילום: דנה קופל)
שי קדם. "זרקו לי אבנים על הבית, איימו עליי, ניסו לפטר אותי" (צילום: דנה קופל)
בחתונתו הראשונה, עם ענבל. "כתבתי מכתב ארוך ומרגש שבו הצעתי לה נישואים" (צילום: אלבום פרטי)
בחתונתו הראשונה, עם ענבל. "כתבתי מכתב ארוך ומרגש שבו הצעתי לה נישואים" (צילום: אלבום פרטי)
שני ילדיו של קדם מנישואיו הראשונים, מתן ודבורה, עם התינוקת רייני, שנולדה לפני 11 חודשים מנישואיו השניים  (צילום: אלבום פרטי)
שני ילדיו של קדם מנישואיו הראשונים, מתן ודבורה, עם התינוקת רייני, שנולדה לפני 11 חודשים מנישואיו השניים (צילום: אלבום פרטי)
שניים מצילומי האופנה שלו. "בצילום שלי תמיד יהיה איזשהו תוכן פילוסופי" (צילום: שי קדם)
שניים מצילומי האופנה שלו. "בצילום שלי תמיד יהיה איזשהו תוכן פילוסופי" (צילום: שי קדם)
שי קדם. "יש שיגידו שזה חיטוט בעבר - אני קורא לזה תרפיה" (צילום: דנה קופל)
שי קדם. "יש שיגידו שזה חיטוט בעבר - אני קורא לזה תרפיה" (צילום: דנה קופל)

מבחינתו של הצלם שי קדם, תמונות שמציגות דוגמניות, פריטי אופנה ותכשירי איפור הן הרבה יותר ממוצר פרסומי. "אני לא מצפה מאף אחד להבין את זה באמת", הוא אומר, "אבל בצילום שלי תמיד יהיה איזשהו תוכן פילוסופי – גם בעבודות מסחריות. תמיד אשאיר טביעת אצבע. זו הדרך שלי להתכתב עם מי שהייתי פעם".

 

>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

ואכן, פעם הוא היה אדם אחר, וספק אם אנשי האופנה שפוגשים אותו באתרי צילומים מודעים לכך. לעולם האופנה הוא נכנס רק בגיל 30, אחרי יותר מעשור שבמהלכו הלך בכיוון שונה לגמרי – תחילה, אל לב ליבן של הדת והחברה החרדית, ואחר כך בחזרה לחיים חילוניים. "הלקוחות שלי מקבלים צלם, והם לא יודעים מה עוד יש שם", הוא אומר. "אם קורה שהעניין התיאולוגי עולה בשיחה, אני מתחיל להרצות, והם לא מבינים מאיפה נפלתי עליהם". ובאמת, אחרי חזרה בתשובה, לימודים בישיבה, חתונה חרדית, יציאה בשאלה וגירושים – יש לו הרבה מה לומר. "כצלם, אני תמיד מתכתב עם עולמות התוכן של הדת דרך היצירה הוויזואלית", הוא אומר. "התחלתי מתכנים חשוכים ואפלים, כשדרך הצילום נתתי ביטוי לעולם הרגשי שלי, שהוא תוצר של כל מה שעברתי. במקום ללכת לפסיכולוג, אני שם לעצמי מראה בדמות דוגמן או דוגמנית. יש שיגידו שזה חיטוט בעבר – אני קורא לזה תרפיה". 

 

צילום אופנה שלו. "תמיד אשאיר טביעת אצבע" (צילום: שי קדם)
    צילום אופנה שלו. "תמיד אשאיר טביעת אצבע"(צילום: שי קדם)
     

     

    הרגשתי שזו תהיה אשתי

     

    קדם (41) גדל בבית אריה למשפחה חילונית. אביו היה קצין קבע בחיל האוויר, והוא שירת בחיל כטכנאי קשר של מטוסי קרב. אחרי השחרור החל לשאול שאלות. "חיפשתי את המשמעויות העמוקות יותר של הדברים – את האקסטרה, את הסמנטיקה הפנימית", הוא מסביר. "הרגשתי שאני מתבונן מהצד בסיטואציה ומנסה לדלות ממנה רבדים שהם מעבר למה שרואים. מגיל צעיר אני זוכר את עצמי מדבר על נושאים מיסטיים – על אלוהים ועל היבטים מורכבים יותר של החיים. ואז התחיל התהליך של גילוי הכתובים. התחלתי לעסוק במהות הדתית של הדברים. התחיל המסע שלי פנימה, מסע שאתה יודע איך הוא מתחיל אבל לא איך הוא יסתיים. היה לי ברור שאני רוצה להתקרב לאלוהים דרך הפולחן הדתי היהודי".

     

    הוא גילה את הדת דרך חברים וספרים, צלל לעומק, ובתוך זמן קצר נכנס לישיבה בבני ברק. "הרגשתי שזה הייעוד שלי, שהגעתי הביתה", הוא אומר. במקביל ללימודים בישיבה עבד בחברת הייטק, אבל את כל זמנו הפנוי הקדיש לדת, "וכך הרגשתי שאני מקבל סולם ערכים עמוק ומשמעותי יותר", הוא מסביר. "לכולנו יש אמנם סולם ערכים פנימי, אבל הדת מספקת התוויה של דרך. העושר הלימודי הוא עצום: אפשר להיות שם שנים ועדיין לא להבין את כל החומר. זו חוויה, כי יש אופק, אבל אתה נכנס עמוק יותר ויותר בלי חוש ביקורת חיצוני, עד שאתה מאבד את הזהות של מי שהיית". 

     

    שנתיים אחרי שנכנס לישיבה, כבר הייתה לראשו כיפה שחורה, ואת הג'ינס והטי-שרט החליפו מכנסי בד שחורים וחולצה מכופתרת. "הפכתי לאיש בני ברק מן המניין", הוא אומר. ואז הגיע השלב הבא – להתחתן. תחילה הוא פנה לשידוכים, אבל את האישה שתהפוך אותו לאבא מצא דווקא בחתונה של חבר. "הצצתי מעבר לפרגוד של עזרת הנשים, ראיתי אותה והרגשתי שזו תהיה אשתי". הוא בירר במי מדובר, ובתוך כמה חודשים הגיע אליה, לענבל. "קיימנו מספר מצומצם של פגישות, ואז כתבתי מכתב ארוך ומרגש שבו הצעתי לה נישואים. זה היה מאוד דומה ל'חתונה ממבט ראשון'". אחרי החתונה עברו בני הזוג לגור בשכונת קריית ספר שבמודיעין עילית. קדם המשיך לעבוד וללמוד בישיבה, וכשהיה בן 24, נולדה בתו הבכורה, דבורה (17). שנה לאחר מכן נולד הבן, מתן (16). 

     

    בחתונה עם ענבל. "זה היה דומה ל'חתונה ממבט ראשון'" (צילום: אלבום פרטי)
      בחתונה עם ענבל. "זה היה דומה ל'חתונה ממבט ראשון'"(צילום: אלבום פרטי)

       

      כשהוא אב לשניים וחי בהתאם למסלול המתוכנן, החלו לקנן בו ספקות, שאט-אט שינו את מסלולו. "התחלתי לשאול שאלות על המהות של הדברים: מי כתב את הדברים? למה? מי אומר שזה נכון? בעצם, התחלתי תהליך מחשבה שבאקדמיה נקרא 'ביקורת המקרא'. אחרי כשנתיים כבר ראיתי בעייתיות בתפיסה שאומרת שהתורה ניתנה משמיים. אחרי עוד כמה שנים הבנתי שהיכולת לנתח דברים צריכה להיות אובייקטיבית, לא מוטה. מצד שני, כשלמדתי ושאלתי רבנים, נתקלתי בהנחות יסוד אקסיומטיות שנשענות רק על אמונה. נקרעתי לגמרי.

       

      "אני זוכר את התפילה האחרונה שלי. היא הייתה בבית, ובכיתי כמו שלא בכיתי מעולם. הרגשתי קרוע בין הצורך להיות אובייקטיבי לבין הכמיהה הפנימית להיות מחובר ליהדות. אחרי זה התחלתי לטפטף את זה לענבל. בהתחלה היו פיצוצים, אבל ניסיתי להסביר לה שהדברים הם לא כמו שלמדנו. עברנו תהליך ארוך. אני זוכר שישבנו בבית שלנו בעיר חרדית בשבת וראינו סרט במחשב בסתר. כשהיינו מדליקים אור, עלתה תחושה של פחד – גם פחד רוחני, וגם מהסביבה".

       

      ובאמת, נראה שהפחדים היו מוצדקים. "זרקו לי אבנים על הבית, איימו עליי. עבדתי אז במחשוב בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק, ואחרי שראו שעברתי ללבוש ג'ינס, ניסו לפטר אותי, אבל אני הייתי בשלי. התהליך לא היה פשוט; הייתי צריך להיות חזק במה שאני מאמין. חתרתי לדינמיקה בין העולמות, לא ל'או-או'. לא ויתרתי על אף צד, אלא כינסתי הכל למקום של כור היתוך שהתקיים בתוכי".

       

      קדם עם אשתו הנוכחית טולי ובתם רייני. "אני נהנה מהאקשן" (צילום: אלבום פרטי)
        קדם עם אשתו הנוכחית טולי ובתם רייני. "אני נהנה מהאקשן"(צילום: אלבום פרטי)

         

        כל הזמן בטריפ

         

        בגיל 27 יצא קדם לדרך חדשה, וזה לא היה קל. "יצאנו מהדת מפורקים לגמרי. לא זכרנו את הזהות שהייתה לנו קודם, והיינו צריכים לבנות את האישיות שלנו מחדש. הייתי צריך גם לרכוש כלים ולעכל שלעשור האחרון של החיים שלנו לא הייתה תפוקה מהותית, חוץ משני ילדים מדהימים. אבל כשאתה יוצא, אתה בשוק ממה שעברת, כי פתאום יש פרספקטיבה חיצונית לדברים".

         

        משיצא לדרכו חזרה אל מי שהיה, התגרש מאשתו אחרי 13 שנות נשואים וגם נקשר מחדש לאהבה ישנה שהכיר עוד בבית הוריו. "כשהייתי ילד, אמא שלי הייתה בעלת בוטיקים וקניינית של רשת אופנה, ואבא שלי היה מצייר בזמנו הפנוי. ככה ינקתי את החוש האסתטי ואת האהבה לצד הוויזואלי. כל השנים עבדתי בהייטק, והיה חסר לי הפן האמנותי. אחרי שהתגרשתי מענבל, נוצר בי חלל והרגשתי שסוף-סוף, אחרי כל כך הרבה שנים ומסע מפרך, אני יכול להיות מי שאני. קפצתי ראש, עזבתי הכל והלכתי ללמוד צילום אופנה אצל רון קדמי".

         

        משסיים ללמוד, טס לאיטליה, שם צבר ניסיון וגם התחיל ללמד בעצמו. "בגיל 30 נכנסתי לעולם של ילדים בני 20 שמחזיקים מצלמה ומצלמים שערים. אמרתי, מה אני עושה עם עצמי? אבל ידעתי שכמו שלא ויתרתי עד עכשיו, לא אוותר גם הפעם. בסוף גם אני עבדתי עם מגזינים ופיתחתי לעצמי את השפה שלי". כשחזר לארץ, השתלב בתחום האופנה המקומי וגם יזם קורסים לצילום אופנה באיטליה. באחד מהם הכיר את טולי, כיום אשתו ואם בתו רייני (11 חודשים). כיום הוא ממשיך לצלם; הוא גם בעל סוכנות לפרסום דיגיטלי וחבר בסגל האקדמי של מכללת הדסה בירושלים. בזמנו הפנוי הוא ממשיך ללמוד פילוסופיה וחוקר את המקורות היהודיים. "המסע ממשיך", הוא אומר. "אני כל הזמן בטריפ. אני נהנה מהאקשן ומלחקור דברים חדשים. חשוב לי לנסות לדעת מה עוד אני יכול לעשות, ולאן אני עוד יכול להתפתח".

         

        ומה עם הדת?

        "הדיאלוג איתה קיים עד היום. השיח עם אלוהים אף פעם לא נגמר. הוא רק מתפרק ומתעצב מחדש".

         

         

           

          הסיפור של שמחה לפיד מרתק לא פחות. הקליקו על התמונה:

           

          לכתבות נוספות על ישראלים שנעים בין דתיות לחילוניות - הקליקו על התמונה (צילום: אוהד צויגנברג)
          לכתבות נוספות על ישראלים שנעים בין דתיות לחילוניות - הקליקו על התמונה (צילום: אוהד צויגנברג)

           

           

           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד