ב-19 במאי 1994 הושבע נלסון מנדלה כנשיא דרום אפריקה. לראשונה הותר לכלל תושבי המדינה להשתתף בבחירות, והוא זכה ברוב מוחץ. רק ארבע שנים קודם לכן שוחרר מנדלה ממאסר עולם, שנמשך 27 שנה, אחרי שנמצא אשם בהנהגה של פעולות טרור, בשימוש בחומרי נפץ, בפגיעה ברכוש הציבור, בשיבוש הסדר הציבורי, בפגיעה במתקנים ציבוריים ועוד.
מנדלה, יליד 1918, התחיל את דרכו הציבורית כפעיל זכויות אדם שדגל בנקיטת צעדים לא אלימים. התנגדותו כוונה כלפי משטר האפרטהייד ששרר בדרום אפריקה מ-1948 ועד לבחירות שבהן ניצחה מפלגתו, הקונגרס הלאומי האפריקאי. עיקרה של מדיניות האפרטהייד היה הפרדה גזעית בין התושבים הלבנים, רובם בני ממשפחות שהיגרו לדרום אפריקה החל במאה ה-17 ואילך, לבין האפריקאים השחורים שאת זכויותיהם שללו הלבנים. האפרטהייד נשען אמנם על פרקטיקות קולוניאליסטיות שהיו מקובלות במשך שנים רבות, אבל ב-1948 הן נקבעו כמדיניות רשמית.
הנה כמה מחוקי האפרטהייד שנאכפו בקפדנות: חל איסור על נישואים בין-גזעיים, ואפילו על יחסי מין בין-גזעיים; כל תושב במדינה נאלץ להירשם, וגזעו – לבן, שחור או צבעוני – תועד; הוקצו אזורי מחיה שונים לבני הגזעים השונים; על לא-לבנים נאסר לגור בערים, הם חויבו לשאת תמיד תעודת מעבר, ונאסר עליהם להשתמש במתקנים ציבוריים. ילידי דרום אפריקה הלא-לבנים לא נחשבו אזרחים, והיו נטולי זכויות.
רוב אומות העולם גינו את מדיניות האפרטהייד, ודרום אפריקה נודתה והתמודדה עם סנקציות שהוטלו נגדה .למרבה הצער והמבוכה, אחת המדינות היחידות שלא צייתו לסנקציות, אלא שיתפו פעולה עם משטר האפרטהייד, הייתה ישראל. לאחרונה הגיש פעיל זכויות האדם הישראלי עו"ד איתי מק בקשה לגילוי מסמכים החושפים את הסיוע שנתנה ישראל לפשעים החמורים של המשטר בדרום אפריקה. הבקשה טרם נענתה, אבל ראיות לשיתוף הפעולה בין שתי המדינות לא חסרות. הנה, לדוגמה, סרטון המתעד ביקור שערך בישראל ג'ון פורסטר, ראש ממשלת דרום אפריקה, באפריל 1976, בעיצומו של משטר האפרטהייד:
מנדלה אמנם דגל בתחילת פעילותו במאבק לא אלים, אבל לאחר שהבין שזה לא יעיל, ורק גורר תגובות אלימות של השלטון הלבן, החליט להתחיל לפעול באלימות. אחרי שנכלא היה לסמל המלחמה באפרטהייד, ולאחר שהתפרסם בעולם כולו, החל מאבק בינלאומי לשחרורו. מי שהחל במגעים עימו היה פרדריק וילם דה קלרק, שנבחר ב-1989 לנשיא דרום אפריקה והיה האדם הלבן האחרון שמשל במדינה. לאחר שמנדלה התחייב לסגת מדרך הטרור, הוא שוחרר מהכלא. דה קלרק אפשר לו ולמפלגתו להתמודד בבחירות דמוקרטיות, ואחרי שהובס, פינה למנדלה את כיסאו בשיתוף פעולה מלא.
במהלך טקס ההשבעה של מנדלה נשאו רבים בעולם את עיניהם לעבר דרום אפריקה כדי לשמוע את נאומו של הנשיא החדש. הסקרנות הייתה רבה: האם הוא ינקום בקודמיו? האם יטיף לאלימות? האם יביע זעם על השנים הרבות שבהן נאלץ לשבת בכלא? האם ידבר בגנות האפרטהייד וימנה את עוולותיו? הנה עיקרי הדברים שאמר, בתרגומי:
"היום אנחנו נכנסים לעידן חדש של ארצנו ועמנו. היום אנחנו חוגגים לא רק את ניצחון המפלגה, אלא את ניצחונם של כל תושבי דרום אפריקה. מאז שנות ה-80 נאבקנו כדי להביא לחוקה דמוקרטית. ביקשנו חוקה שאותה יאמצו עמי דרום אפריקה מרצונם ושתשקף את משאת נפשם ואת שאיפותיהם. את המאבק למען הדמוקרטיה לא ניהלו אף פעם בני גזע, מעמד, קהילה דתית או מגדר אחד מבני דרום אפריקה, אלא טובי בנינו ובנותינו, בני כל העמים. נוכל לציין אפריקאים, צבעונים, לבנים, הודים, מוסלמים, נוצרים, הינדים, יהודים: כולם מאוחדים בחזון אחד של חיים טובים יותר לתושבי הארץ הזאת.
"החזון העניק לנו השראה ב-1923 כשאימצנו את חוק זכויות האדם הראשון במדינה. אותו חזון הניע אותנו לקדם ב-1946 את 'תביעות האפריקאים'. זהו גם העיקרון המנחה של כתב החירות שאימצנו כמדיניות ב-1955 ושמציב את הבסיס הקובע אזרחות לכל. נקודות הציון הללו מעניקות ביטוי קונקרטי למה שדרום אפריקה יכולה להיות. הן מביעות סדר פוליטי ממוסד, דמוקרטי, שבו החוק יספק הגנה שווה לכל האזרחים, בלי קשר לצבעם, למגדר שלהם, לדתם, לדעותיהם הפוליטיות או לאוריינטציה המינית שלהם. נקודות הציון הללו משקפות דמוקרטיה שבה הממשלה תהיה מחויבת למערכת חוקים נעלה יותר, שמגולמת בחוקה, והיא לא תוכל לשלוט במדינה כאוות נפשה.
"הדמוקרטיה מתבססת על העיקרון של שלטון הרוב. זה נכון במיוחד בארץ כמו שלנו, שבה נשללו הזכויות בשיטתיות מהרוב המכריע של התושבים. בה בעת, הדמוקרטיה תובעת גם שזכויותיהם של מיעוטים פוליטיים ואחרים יישמרו. בסדר הפוליטי שייסדנו נקבע שיתקיימו בחירות פתוחות, חופשיות וסדירות, לכל רמות הממשל - המרכזי, המחוזי והעירוני. כמו כן, יתקיים סדר חברתי שיכבד את התרבות, את השפה ואת זכויות הדת של כל חלקי החברה שלנו ואת הזכויות הבסיסיות של כל אדם באשר הוא.
"המשימה הניצבת לפתחנו אינה קלה, אבל הענקתם לנו את המנדט לשנות את דרום אפריקה ממדינה שבה רוב האנשים חיים בלי תקווה, למדינה שבה הם יכולים לעבוד בכבוד, בתחושה של ערך עצמי וביטחון בעתיד. לכך נדרשת אחדות של יעדים. נדרשת פעולה. כולנו נדרשים לעבוד יחד כדי לשים קץ למחלוקות ולחשדנות ולבנות אומה מאוחדת עם כל המגוון שיש בנו.
"אזרחי דרום אפריקה אמרו את דברם בבחירות. הם רוצים שינוי, והם יקבלו אותו. תוכניתנו היא לייצר משרות, לקדם שלום ופיוס ולהבטיח את חירותם של כל הדרום-אפריקאים. נטפל בעוני השכיח כל כך בקרב רוב אזרחינו. נעודד משקיעים ואת המדינה הדמוקרטית עצמה לפתח פרויקטים שבהם יתפוס הייצור מקום מרכזי. ננסה לשנות את ארצנו, להפוך אותה מיצואנית של חומרי גלם למדינה שמייצאת מוצרים מוגמרים ובכך נשביח את חומרי הגלם. קהילות מוחלשות של אפריקאים, קהילות של צבעונים ושל הודים, יתוגמלו אם יפתחו ביוזמות חדשות. בעזרת הקלות באשראי נוכל לעזור להן לחדור לתחומי ייצור ותעשייה.
"כדי לרומם את ארצנו ואת תושבינו מעל הבוץ הטובעני של הגזענות והאפרטהייד, נצטרך להתאמץ ולהיות נחושים. אנחנו נחושים בדעתנו ליזום ולממש את השינוי. אנו מניחים על השולחן את החזון שלנו לסדר חוקתי לדרום אפריקה, לא ככובשים שכופים אותו על הנכבשים. אנחנו מדברים כאזרחים שותפים, שמבקשים לרפא את פצעי העבר מתוך כוונה לבנות סדר חדש שמבוסס על צדק לכל. זהו האתגר הניצב כיום בפני כל הדרום-אפריקאים, ואנחנו נממש אותו. אין לי ספק בכך".
צפו בכתבה ששודרה בערוץ עשר אחרי מותו של מנדלה ב-2013:
הנאום הזה היה רגע יוצא דופן בהיסטוריה האנושית, רגע של פיוס ושיתוף פעולה בין אויבים מרים לשעבר. אין ספק ששני הצדדים, מנדלה ודה קלרק, התגלו בגדולתם. "נשימתם של רבים נעתקה", סיפר דה קלרק על מה שהתרחש כשהחליט לשחרר את מנדלה מהכלא. "הם התקשו לעכל את העובדה שאני מסיר את החרם לא רק מהקונגרס הלאומי האפריקאי, אלא גם מהמפלגה הקומוניסטית הדרום-אפריקאית ומכל הארגונים המסונפים לה".
אומץ ליבו של דה קלרק אפשר את ביטול העוול. גדלות הרוח של מנדלה, שבנאום ההשבעה שלו הקפיד להסביר כי בדמוקרטיה יש לשמור לא רק על זכויות הרוב, אלא גם על זכויותיו של המיעוט, אפשרה את העברת השלטון בשיתוף פעולה מלא וכמעט בלי שפיכות דמים. מנדלה יכול היה להתלהם, להתסיס, לפלג ולהסית, ואילו נהג כך, אפשר היה אולי להבין או להצדיק אותו. אבל הוא העדיף את טובת הכלל ואת דרך השלום והאחווה, גם אם נאלץ לשם כך לחבק את מי שהתאכזרו בעבר אליו אישית ואל בני עמו בכלל.
פעם היה בארץ ראש ממשלה שהסכים ששכרו יקוצץ. הקליקו על התמונה:
