נפוליאון בונפארטה היה המצביא המהולל ביותר בתולדות צרפת ואחד המנהיגים הגדולים בכל הזמנים. בתקופתו נעשתה צרפת אימפריה ושלטה ברוב מדינות אירופה; עם נפילתו, ימי הזוהר של המדינה נמחו באחת. המנהיג הכריזמטי נהג להתרברב ש"עוד לא נוצר הכדור שיהרוג אותי", סחף אחריו המונים והיה גיבור לאומי נערץ. אבל בעוד שבשדה הקרב הוא סבר ש"הכוח האמיתי הוא בחזות הכוח", כשזה נגע לזירת האהבה טען ש"הבריחה היא הניצחון".
צפו בסרטון קצר עליו:
הוא נולד ב-15 באוגוסט 1769 באז'אקסיו שבאי קורסיקה בעיצומה של מלחמת עצמאות שניהלו המקומיים נגד השליטה הזרה של ג'נובה. כשהיה בן תשע, נשלח ללימודים בצרפת, שם הִרבה לקרוא ספרות מהעת העתיקה על מנהיגים צבאיים דגולים והצטיין בלימודי מתמטיקה, גיאוגרפיה והיסטוריה. בגיל 15 התקבל לאקדמיה הצבאית היוקרתית אקול מיליטר, ובסיום לימודיו מונה לקצין בחיל התותחנים. האצילים סביבו לעגו לו בשל היותו זר ועני, אבל נפוליאון היה מספיק גאה וחכם כדי לתעל את האיבה לטובתו. כשהחלה המהפכה הצרפתית, שביקשה לשים קץ לזכויות היתר של בני האצולה והכמורה, התחזק כוחו הפוליטי והצבאי, והוא החל לסלול את דרכו לצמרת. באפריל 1795, בעקבות שורת קרבות שניהל בהצלחה נגד הבריטים והכוחות המלוכניים, גויס לשירות הרפובליקה של צרפת, וארבע שנים לאחר מכן, בעקבות הפיכה צבאית, עלה לשלטון. תחילה התרכז בחיזוק המערכות השלטוניות בתוך צרפת, ובשלב הבא שאף להשליט ברחבי אירופה את הקיסרות הראשונה בראשותו.
בשדה הקרב היה נפוליאון ידוע כגנרל כריזמטי, יהיר, תקיף וחכם, אבל בחדרי חדרים הוא הצטייר כרומנטיקן תמים. מספר חודשים לפני ההפיכה הגדולה, כשעוד היה גנרל, התאהב בז'וזפין דה בוארנה, אלמנה מרוששת, מבוגרת ממנו בשש שנים ומטופלת בשני ילדים, שהייתה אז פילגש של אחד ממנהיגי המדינה והסתובבה בחוגים הגבוהים. נפוליאון התאהב בה מיד, ועל אף שהיה מאורס לנערה מקורסיקה בשם דזירה, ששודכה לו על ידי משפחתו, ביקש את ידה. בתחילה היא היססה לנוכח ההצעה, אבל לבסוף נענתה להזדמנות לחיות בשפע ובביטחון.
נפוליאון נישא לז'וזפין ב-9 במרס 1796 בטקס אזרחי. יומיים לאחר מכן הוא נאלץ לעזוב את פריז כדי לפקד על צבא צרפת באיטליה, ובתוך זמן קצר הפך את הצבא הצרפתי לאחד החזקים באירופה. משדות הקרב שלח לז'וזפין אינספור מכתבים רגשניים, נואשים לתשומת לב. הנה אחד מהם:
אביב 1797
לז'וזפין,
אינני אוהב אותך עוד. להפך, אני מתעב אותך. נפש עלובה את, סינדרלה אמיתית.
אינך כותבת לי כלל, אינך אוהבת את בעלך. את יודעת כמה עונג מסבים לו מכתבייך, ולמרות זאת אינך מסוגלת אפילו לכתוב לו חצי תריסר שורות משורבטות ברגע!
אם כן, מה את עושה כל היום, גבירתי? מהו הדבר החשוב כל כך שגוזל ממך את הזמן הדרוש לאהובך הנאמן? איזה קשר אחר יכול להחניק ולדחות הצידה את האהבה, האהבה הרכה והנצחית שהבטחת לו? מי יכול להיות המאהב הנפלא החדש הזה, שגוזל את מרצך עתה ומונע ממך לייחד את תשומת ליבך לבעלך? היזהרי, ז'וזפין, בלילה בהיר אחד תיפרצנה הדלתות, ושם אעמוד לפנייך.
למען האמת, אני מודאג, אהובתי, ששום חדשות ממך לא הגיעו אליי.
כתבי לי מיד מכתב של ארבעה עמודים מהמילים המענגות שממלאות את ליבי ברגש ובגיל.
אני מקווה לחבקך בזרועותיי במהרה, ואז אעתיר עלייך מיליון נשיקות חמות ולוהטות כמו שמש הצהריים.
נפוליאון
בעקבות ההפצרות הרבות של נפוליאון, הצטרפה אליו ז'וזפין במסעותיו, אבל לא נותרה נאמנה לו: היא ניהלה רומן מהצד, בלי לנסות להסתיר זאת. נפוליאון סלח ושכח. אולי באותה תקופה עלתה במוחו התובנה הבאה: "מה זאת אהבה? התרגשות השמה על כף המאזניים האחת את כל אוצרות תבל ומלואה, ועל הכף האחרת את היצור האהוב לבדו".
בנובמבר 1804 הוא הכריז על עצמו כקיסר ובכך הפך את ז'וזפין לאישה החזקה בעולם באותה תקופה. כיאה למעמדה, היא ניהלה אורח חיים מנקר עיניים: קנתה תכשיטים, יהלומים, יצירות אמנות, בגדים ורהיטים יקרים ובזבזה את הון הקיסרות בחוסר אחריות. נפוליאון ניסה להעמיד אותה במקומה, אבל בכל פעם שזה קרה, היא הייתה מפעילה עליו את קסמיה, והוא, רווי תשוקה וסגידה, מיהר לפרוע את חובותיה. במשך שש שנים הוא כבש חלקים נרחבים מאירופה והשתאה לנוכח העובדה שהוא כובש ארצות, והיא כובשת לבבות. נפוליאון קיווה שז'וזפין תלד לו יורש ממין זכר, ואחרי שזה לא קרה במשך 13 שנה, החליט לבטל את הנישואים, מה שלא מנע ממנו להמשיך לכתוב לה מכתבים סנטימנטליים ומלאי געגוע. בהמשך נשא לאישה את מריה לואיזה, בתו של קיסר אוסטריה, שילדה לו יורש, אבל לא כבשה את ליבו באמת.
במהלך 1814 איבד נפוליאון את רוב צבאו בעת הנסיגה מהמערכה ברוסיה, ונקרא להתפטר. הוא הוגלה לאי אלבה, שם קיבל את בשורת מותה של ז'וזפין מדלקת ריאות, ובעקבות זאת הסתגר בחדרו במשך יומיים. שנה לאחר מכן תפס שוב את השלטון לתקופה קצרה שכונתה "מאה הימים", ואחריה הובס בקרב ווטרלו והוגלה על ידי האנגלים לאי סנט הלנה, שם מת ב-1821, כשהוא עוד לא בן 52. לפני מותו קרא בשמה של ז'וזפין והודה שהיא הייתה האישה היחידה שאהב.
ההיסטוריה זוכרת את נפוליאון כאחד האנשים שעיצבו את מערכת המשפט בצרפת ולקחו חלק מרכזי בימיה המפוארים של האימפריה. אותו גיבור לאומי שהאמין כי "מוטב לא להיוולד מאשר לחיות ללא תהילה", אכן זכה בתהילה, אבל הוא ייזכר לא רק כמצביא גדול, אלא גם כגבר מאוהב שכתב מכתבים מלאי תשוקה וגעגוע.
_______________________________________________________
איזה מכתב מפתיע כתב אלביס פרסלי זמן קצר לפני מותו? הקליקו על התמונה:
