השנה – 1588. מליסבון יוצא צי שכולל 150 ספינות, רובן אוניות סוחר איטיות, שהורכב עליהן חימוש. האוניות מפליגות צפונה. יעדן ידוע: פליפה מלך ספרד החליט לפלוש לאנגליה כדי לנתק את הסיוע שהיא מעניקה למורדים נגדו בארצות השפלה ולהפסיק את המתקפות של שודדי הים האנגלים על מושבותיו באמריקה. יש לו גם מניעים דתיים: אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה, מסרבת להשיב את ארצה אל הדת הקתולית ולבטל את הכנסייה האנגליקנית שהקים אביה, הנרי השמיני, כדי לשאת לאישה את אמה, אן בוליין. גם להצעת הנישואים של מלך ספרד סירבה המלכה (שנשארה רווקה עד יום מותה, והיו מי שכינו אותה "המלכה הבתולה").
הצי האנגלי נערך בעיר הנמל פלימות. הוא כלל 200 ספינות קרב, שמפקדיהן היו אנשי צבא מיומנים, בניגוד למפקדים הספרדים שרובם היו אנשי אצולה נטולי ניסיון צבאי. האנגלים הכינו גם כוחות צבא יבשתיים, שתפקידם היה לסכל את הפלישה הספרדית הצפויה.
המלכה אליזבת החליטה לנאום באוזני הלוחמים כדי להפיח בהם רוח קרב. היא הגיעה אליהם אחרי שהשאירה במצודת טילבורי, ליד לונדון, את כל שומרי הראש שלה, למעט שישה. נושא כליה הקדים אותה, ובידיו כר שעליו הונחה קסדת הכסף שלה. המלכה הגיעה רכובה על סוס, עטויה בבגד לבן ובשריון הגנה חלקי, ואוחזת בשרביט זהב. הנה הנאום שנשאה באוזני חייליה (כאן בתרגומי):
בני עמי האהובים,
יש מי שמנסים לשכנע אותנו שעלינו להישמר, להיזהר שלא להתקרב אל המוני בני אדם חמושים, שמא יבגדו בנו. עליי להבטיח לכם: איני נכונה להטיל ספק בבני עמי הנאמנים והאוהבים. העריצים הם אלה שצריכים לחשוש. מאז ומתמיד, ובעזרת האל, כרוכים כוחי וביטחוני בליבם הנאמן של נתיניי, ובטובם; ראו נא: באתי אליכם לא כדי להשתעשע או לבלות, אלא מתוך נחישות, בלהט הקרב, לחיות ולמות יחד איתכם - להציב בעפר, למען האל, למען ארצי, למען בני עמי, את כבודי ואת דמי. אני יודעת: יש לי גוף של אישה רפת כוח; אבל ליבי וקרביי הם של מלך, ולא סתם מלך, אלא מלך אנגליה, ואני בזה לפרמה (דוכס ספרדי שעמד בראש כוח שהביס את ההולנדים במאבק על ארצות השפלה – ע.ע.א), לספרד ולכל נסיך אירופי שיעז לפלוש לתחומי ממלכתי.
במקום שתפקוד אותי חרפה, אני עצמי אצא למלחמה, אני עצמי אנהיג את הצבא, אשפוט ואגמול למצטיינים בקרב. אני כבר יודעת: על אומץ ליבכם אתם ראויים כבר עתה לחסדים ולגמולים. אנחנו מבטיחים לכם, וזאת הבטחה אצילית: תקבלו את התמורה שאתם זכאים לה. ובינתיים, שר הצבא שלי (רוברט דאדלי, חביבה של המלכה, ויש האומרים – מאהבה – ע.ע.א), אדם ראוי שאף מלך לא זכה בנתין אציל ונאמן שכמותו, יפעל בשמי. איני מטילה שום ספק בצייתנותכם אליו, בגבורתכם ובנכונותכם. בקרוב נכריז על ניצחון שייוודע לכל, נביס את אויבי אלוהיי, ארצי ועמי.
צפו בסרט תיעודי על המלכה אליזבת הראשונה:
הגרסה הכתובה של הנאום נמצאה כמה עשרות שנים אחרי שנישא, במכתב שכתב כומר אנגלי, ממתנגדי הכנסייה הקתולית. בולט בטקסט מאבקה של המלכה נגד היותה אישה. אמנם, אמרה, גופה שונה מזה של הגברים הלוחמים, אבל – כך היא מבטיחה – היא ניחנה בכישורים גבריים: באנגלית לא השתמשה אליזבת במילה "queen" - כלומר, מלכה - אלא הצהירה שיש לה לב וקרביים של מלך (king). היא מציגה את עצמה כמי שמגנה על בני עמה ומרבה להדגיש את עצמה: "אני", "עצמי" – וזאת, כדי להבהיר שתשתתף בקרב באופן פעיל. היא מבטיחה "לחיות ולמות" לצד חייליה.
כשנתיים אחרי שנשאה אליזבת את הנאום, ראה אור שיר ארוך מאוד – הוא נמשך על פני שישה כרכים של ספר – שכתב המשורר האנגלי אדמונד ספנסר. "The Faerie Queene" מתמקד בחלקו בדמותה של אליזבת, משבח אותה, אבל גם מותח עליה ביקורת ומטיל ספקות ביכולתה למלוך ביעילות, משום שהיא אישה. כמו כן מביע השיר את חששות בני דורו של ספנסר, שלא ידעו מה צופן להם העתיד, שכן לא היו לאליזבת צאצאים, ובהיעדר יורש, לא היה ברור מי ימלוך אחריה (את הכתר ירש ג'יימס, מלך סקוטלנד, נינו של המלך הנרי השביעי, סבה של אליזבת).
הקרב נגד הספרדים הוכרע בים. הצי האנגלי הביס את הספרדים, שנותרו עם 40 ספינות בלבד. כל האחרות טובעו. הספרדים כלל לא הגיעו אל חופה של אנגליה ולא פלשו אליה. כך החלה השליטה האנגלית במרחבי האוקיינוסים, שנמשכה מאות שנים ואפשרה את הקמתה של האימפריה הבריטית.
________________________________________________________
מיהי האישה הזו, ומה הקשר שלה למלכה אליזבת הראשונה? הקליקו על הציור:
