"ברק אובמה הוא כנראה הנואם הטוב ביותר בהיסטוריה של ימינו, והוא הנואם השני במעלה במשפחתו". כך כתב פיליפ קולינס, כותב הנאומים של טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר. קולינס התכוון כמובן להחמיא למישל אובמה, רעייתו של הנשיא לשעבר, ולכישוריה הרטוריים המופלאים. בתחילת ינואר 2017 נשאה אובמה בבית הלבן את אחד הנאומים הזכורים ביותר. זה היה לקראת תום הקדנציה של בעלה, והיא נשאה נאום מרגש ורב השראה, שבאמצעותו ביקשה לבטא את השקפת עולמה ולהותיר את חותמה.
הקהל שהזמינה לאותו אירוע, אחרון שלה בבית הלבן, הורכב מיועצות מבתי ספר ברחבי המדינה. אלה קידמו את פניה בתשואות רמות ועמדו לצידה ומאחוריה לאורך הנאום.
צפו בו:
מהבעות פניהן של היועצות אפשר היה לחוש בהערכה הרבה – למעשה, באהבה – שהן חשות כלפי אובמה ולהבין שהדברים שאמרה בנאומה לא היו הפרזות ריקות מתוכן, אלא הביעו את תפיסותיה של אשת נשיא שהקדישה את מיטב שנותיה לפעילות למען בני הנוער בארצה. היה ברור גם שאובמה מכירה רבים מהנוכחים. אחרי שהציגה כמה אנשי ממשל המופקדים על החינוך, והודתה להם, היא המשיכה וסיפרה עליהם ועל האופן שבו הם "משתמשים בכוחם כדי לעורר השראה בבני הנוער שלנו", לדבריה. כדי להאיר את מעורבותה הקרובה בעשייה, סיפרה איך, לדבריה, "הצקתי לכם לא פעם", וציטטה שיחות שלה איתם:
"'איפה תהיה?' 'בניו יורק'. 'תוכל להגיע לכאן? תוכל לבצע את המשימה הזאת והזאת? תוכל לקחת על עצמך...? תוכל לבוא? נוכל לעשות ראפ? נוכל לשיר?'"
הקהל פרץ בצחוק. אובמה המשיכה וסיפרה עוד על עובדי הציבור הללו והעידה עד כמה הם חזקים, מוערכים, רבי השפעה. ואז היא מנתה אותם בשמותיהם כדי לומר להם תודה אישית. ברור היה שרעיית הנשיא מיטיבה להכיר אותם, שכן היא סיפרה עליהם בפירוט: "אריק אוהב את אור הזרקורים, למרות שהוא מעמיד פני ביישן"; "גרג הוא דמות מובילה בתחום החינוך" וכו'. היא גם הדגישה את ההנאה העצומה שחשה מעבודתה המשותפת עם האנשים הללו, שכולם "מבריקים, יצירתיים, עושי ניסים".
"הצקתי לכם לא פעם", אמרה אובמה לאנשי החינוך וציטטה שיחות שקיימה איתם: "'איפה תהיה?' 'בניו יורק'. 'תוכל להגיע לכאן? תוכל לבצע את המשימה? תוכל לקחת על עצמך...? תוכל לבוא? נוכל לעשות ראפ? נוכל לשיר?'"
ואז היא פנתה אל היושבים בקהל וביקשה להכיר גם בהם - בכל משתתפי הפרויקט לשיפור ההשכלה הגבוהה שיזמה. אובמה הסבירה שמטרת הפרויקט הייתה לשנות את השיח הציבורי בנוגע לשאלה מה משמעותה של הצלחה, "כי למען האמת, אנחנו מכוונים את אור הזרקורים אל האתלטים המקצועיים שלנו, או אל האמנים המצליחים ביותר, או אל הידוענים מהוליווד, אבל אם אלה ההישגים היחידים שראויים לתשואות, מדוע אנחנו מצפים שבני הנוער שלנו יעדיפו לרכוש השכלה גבוהה?"
"לכן", הסבירה, "החלטנו לשנות את התסריט ולהסיט את הזרקורים אל החינוך וההשכלה". היא סיפרה איך הפכו את יום ההרשמה למכללות לאירוע לאומי, איך החליטו לחקות את הדרמה ואת ההתרגשות המוקדשים בדרך כלל לשחקני הכדורסל והכדורגל, במהלך הימים שבהם הסטודנטים מחליטים באיזו מכללה ללמוד, ולמקד תשומת לב רבה יותר בצעירים שאינם מצטיינים בספורט, אלא בהישגיהם האקדמיים. "לשם אמורה האומה להפנות את הזרקור", אמרה, "לצעירים שהשקיעו מאמצים רבים בלימודיהם בבית הספר, לאלה שמתנהגים כיאות גם כשאיש אינו צופה בהם, לאלה שקוצרים הצלחות בניגוד לכל הסיכויים".
אובמה גם שיבחה את קהל המאזינים שלה והסבירה עד כמה היועצות בבתי הספר חשובות: ממחקר שנערך לאחרונה, סיפרה, התברר כי לתלמידים שנפגשים איתן יש "סיכוי גבוה פי שלושה" להגיע ללימודים גבוהים. בהמשך התמקדה ביועצת אחת, טרי צ'ורינסקי, סיפרה על "הזמן הרב שטרי מקדישה לשיחות אישיות עם התלמידים" וציטטה דברים שכתבה עליה אחת מתלמידותיה: "'גברת צ'ורינסקי עזרה לי לאהוב את עצמי ולהתגבר על הספקות ועל חוסר הביטחון שלי. החיים שלי השתפרו בזכותה, מכל הבחינות. היא החזיקה לי את היד ועזרה לי להתגבר על המשברים הכי קשים. היא הצילה את חיי.'"
מכאן המשיכה אובמה ופנתה שוב אל קהל מאזיניה: "זה מה שכולכן עושות כל יום. אתן רואות את ההבטחה הטמונה בכל תלמיד. אתן מאמינות בהם, גם כשהם לא מאמינים בעצמם, ואתן עובדות ללא לאות כדי לעזור להם לממש את היכולות שלהם. ואתן עושות את כל זה לנוכח האתגרים הקשים ביותר – תקציבים מצומצמים, תלמידים בלתי אפשריים, מספר קטן מדי של יועצות".
אובמה גם לא היססה לספר על עצמה כדי לעודד את שומעיה. "אם אין למשפחה שלכם הרבה כסף, אני רוצה שתזכרו שאנשים רבים בארצנו – בעלי ואני ביניהם – התחילו עם מעט מאוד. אבל בעבודה קשה והשכלה משובחת, הכל אפשרי – אפילו להיבחר לנשיאות. זאת משמעותו של החלום האמריקאי". הקהל הריע לה, והיא הוסיפה ואמרה: "אם אתם אנשים מאמינים, דעו לכם: גם גיוון דתי הוא חלק מהמסורת האמריקאית הגדולה. רבים הגיעו לכאן מלכתחילה בדיוק לשם כך: כדי להיות חופשיים לעבוד את אלוהיהם. מוסלמים, נוצרים, יהודים, הינדים או סיקים – כל הדתות הללו מלמדות את הצעירים לדגול בצדק, בחמלה וביושר." אובמה הדגישה שוב את השקפת עולמה כשהפצירה בבני נוער לרכוש השכלה ולא להירתע ממגוון הדתות, הצבעים והאמונות השכיחים בארצות הברית. "אלה אינם מאיימים עלינו, אלא יוצרים אותנו", אמרה, והקהל הריע לה שוב.
היא גם הפצירה בצעירים שלא יאפשרו לאף אחד לעורר בהם תחושה שאינם חשובים, או שאין להם מקום בהיסטוריה האמריקאית. "ועם זאת", אמרה, "אני רוצה להבהיר: את הזכות הזאת אינכם מקבלים ככה סתם. אתם חייבים להרוויח אותה בכל יום ויום. אינכם יכולים לראות בחופש שלכם דבר מובן מאליו. כמו קודמיכם בדורות הקודמים, עליכם להתאמץ כדי לשמר ולהגן על כל סוגי החופש ולהתחיל בכך ממש עכשיו, בעודכם צעירים". היא ביקשה מהם להצטרף לשיח הלאומי, להיות אזרחים בעלי ידע, "שמגנים בגאווה על הערכים האמריקאיים ומכבדים אותם בחיי היומיום". כלומר, הסבירה: עליהם לרכוש את ההשכלה שתאפשר להם לחשוב בביקורתיות, להתבטא בבהירות, להשיג עבודה טובה ולהתפרנס בכבוד. "וכשאתם נתקלים במכשולים", הוסיפה ואמרה, "ואני מבטיחה לכם שזה יקרה, אני רוצה שתזכרו משהו שבעלי ואני דיברנו עליו הרבה מאוד מאז שהתחלנו את המסע הזה לפני כמעט עשור, משהו שעזר לנו לעבור את כל הרגעים הקשים, הן בבית הלבן והן בחיינו האישיים: תזכרו את כוחה של התקווה ואת האמונה שהעתיד יכול להשתפר, אם נאבקים על כך".
"התקווה", אמרה אובמה, "מאפשרת לנו להתעלות מעל הקולות שזורעים ספק ופירוד, כעס ופחד". אמנם, היא הסבירה, אי אפשר להימנע מהצורך להתמודד עם קשיים, אבל ההתמודדות, התקווה, העבודה הקשה, האמונה – כל אלה מאפשרים להגשים חלומות. "אנחנו מקווים שאנשים יקבלו מאיתנו השראה, ויתעלו", אמרה.
וכשקוראים את הדברים הללו, אי אפשר שלא לשקוע בהרהורים נוגים על המסית האלים שירש מברק אובמה את כס הנשיאות, ועל העובדה שמהזירה הציבורית הנוכחית שלנו נעדרות מילים של עידוד, השראה ותקווה כמו אלה שהשמיעה, רק לפני פחות משנתיים, מישל אובמה.
______________________________________________________
מה אמרה מריל סטריפ על יורשו של אובמה? הקליקו על התמונה:
