עשה מיליונים, התרסק, פשט רגל ומנסה להתחיל מחדש במקום אחר

    הביוגרפיה של צחי קריזֶה נראית כמו רכבת הרים: אחרי אקזיט איבד את כל נכסיו. עכשיו הוא מבקש לשכנע אנשים ש"כסף לא נותן כלום" ומנסה לעזור להם "לצאת מהכלא"

    זיו ארדמן

    |

    14.02.18 | 04:30

    צחי קריזה. "אני יודע מה זה להרגיש בכלא. לי היה את הכלא שלי, ולכל אחד יש את הכלא שלו" (צילום: יאיר שגיא)
    צחי קריזה. "אני יודע מה זה להרגיש בכלא. לי היה את הכלא שלי, ולכל אחד יש את הכלא שלו" (צילום: יאיר שגיא)
    עם אשתו אוסנת. "חברים עזבו אותי. הפחד שלי היה שגם היא תעזוב" (צילום: יאיר שגיא)
    עם אשתו אוסנת. "חברים עזבו אותי. הפחד שלי היה שגם היא תעזוב" (צילום: יאיר שגיא)

    "יש קטע בסרט 'עליסה בארץ הפלאות'", אומר צחי קריזֶה, "שבו עליסה יושבת על כיסא גדול ואומרת: 'אני יכולה להיעלם פה, בתוך הכיסא'. ככה גם אני הרגשתי בחברת אבנט שהייתי אחד המנכ"לים שלה – שאני לאט-לאט אעלם בתוך התפרים של כיסא העור היפה שלי, ולא ייראו אותי. זה מה שקרה עם הכסף הרב שהיה לי: נעלמתי".

     

    >> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

     

    עוד בערוץ אנשים:

     

     

    ביתו המרווח של קריזֶה (62) במושב רמות השבים הסמוך לרעננה נראה כביתו של אדם אמיד ומצליח. גם חזותו והתנהלותו הן של אדם מבוסס המיומן ביצירת קשרים, בהקמת עסקים ובניהול אלפי עובדים. אבל המציאות מורכבת יותר: הבית שכור, וקריזה הוא פושט רגל שכספו ונכסיו, הנאמדים בעשרות מיליוני שקלים, נמצאים בכינוס נכסים לצורך חלוקה לנושים. את הכסף הגדול שהוא הרוויח באקזיט ענק של מכירת חברת הרכיבים האלקטרוניים שלו, גליום, אחרי עבודה מאומצת של עשרות שנים, הוא הפסיד ביום אחד עגום, והכל בגלל פרויקט להשאלת ספרי לימוד לתלמידי בית ספר. הרבה מאוד ספרים, הרבה מאוד כסף – והסתבכות אחת גדולה שהותירה אותו עם צלקת. 

     

    צחי קריזה, תמונת ילדות. "טיילנו בכל אירופה" (צילום רפרודוקציה: יאיר שגיא)
      צחי קריזה, תמונת ילדות. "טיילנו בכל אירופה"(צילום רפרודוקציה: יאיר שגיא)

       

      רוצה רולס רויס

       

      קריזֶה (62) – נשוי בשנית, אב לשישה וסב לשישה - נולד ברמת גן לאב שהיה איש חינוך ולאם עקרת בית, ועד גיל 11, כשנולד אחיו, היה בן יחיד. "הייתי ילד בודד", הוא מספר. "אבא שלי רצה להסתובב בעולם ונעשה ראש קהילה מטעם הסוכנות היהודית, ואני הייתי צריך בכל פעם לעבור ממדינה למדינה. שנתיים היינו בברצלונה, חזרנו לשנה לישראל, ואז נסענו לעוד שלוש שנים לקייפטאון. בכל פעם שהסתגלתי למקום ולשפה, הייתי צריך לעבור ולהתחיל מחדש. הצד הטוב של זה היה שנפתחו לי אופקים שלא היו אז לילדים: טיילנו בכל אירופה, ראיתי פאר שלא היה בשום מקום בארץ. יום אחד ראיתי בלונדון מכונית רולס רויס; היא הייתה שווה, נוצצת, ואני ידעתי - כזו אני רוצה שתהיה לי".

       

      אחרי ששבה המשפחה מחו"ל, וכשהוא שולט במספר שפות ומצטיין בלימודים, סיים קריזה את התיכון והתחיל לימודי פיזיקה בעתודה האקדמית. בגיל 19 התחתן עם אשתו הראשונה, ואחרי שירות בצה"ל בתחום הלוחמה האלקטרונית, שבמהלכו הכיר את תחום הרכיבים האלקטרוניים, התחיל לעבוד כאיש מכירות של מוצרים אלה. בגיל 31 הקים עם שותף את חברת גליום לרכיבים לשוק הצבאי והאזרחי, שצמחה למחזורי מכירות גדולים. באותן שנים נולדו לו ולאשתו שלושה ילדים, והוא כמעט לא ראה אותם משום שהיה שקוע כולו בעבודה. ואז, יום אחד, חל בו שינוי חד.

       

      "קרה לי באותו ערב משהו שאני לא יכול להסביר, אבל הוא שינה את חיי: התחברתי למי שאני -  למקום שרוצה לתת, לעזור, ושמבין שהחיים הם לא רק עבודה או כסף. זה היה ממש שינוי פיזי"

      "ב-1993 סחבה אותי אשתי למפגש של קבוצת פיזיקל אימורטליטי ברמת אפעל. בדרך רבנו, וכמעט הורדתי אותה באמצע כביש 4. כשהגענו, היה שם מפגש שכל מה שראיתי בו היה בלבול גדול: אנשים מגעילים שרבו כל הזמן. חשבתי שזה סתם, שזה מפגש סתמי לגמרי, אבל כשנכנסנו לאוטו כדי לחזור הביתה, אמרתי לאשתי: 'בשבוע הבא אני מביא את כל המשפחה לכאן'. חזרנו הביתה ומיד יצאתי לריצה, ומאז התחלתי לרוץ כל לילה. קרה לי באותו ערב משהו שאני לא יכול להסביר, אבל הוא שינה את כל חיי: התחברתי למי שאני; התחברתי למקום הפנימי שרוצה לתת, לעזור, ושמבין שהחיים הם לא רק עבודה או כסף. זה היה ממש שינוי פיזי. ראיתי מה אני רוצה לעשות בחיים שלי, וזו הייתה הרגשה משכרת.

       

      "התחלתי לשנות את חיי. הורדתי את כמות שעות העבודה. ישבתי עם מנכ"לים של חברות גדולות, ופתאום דיברתי איתם על החיים – על האפשרויות, על פיזיקל אימורטליטי, על מה שקורה איתם בבית: כל דבר חוץ מהעסקים. השותף שלי בעט בי מתחת לשולחן כדי שאפסיק, אבל אני המשכתי. והיה שם משהו אחר, משהו אמיתי".

       

      עוד משהו אמיתי שנולד בעקבות אותו "מפגש סתמי" ברמת אפעל היה הקשר שנוצר בינו לבין המנחה, אוסנת: היא הפכה לידידה שלו, ואחרי שנישואיו התפרקו, נעשתה בת זוגו, והם התחתנו. ב-2003 מכר 70 אחוז מחברת גליום לחברת אבנט הבינלאומית, והוא מונה למנכ"ל וקיבל מניות. כהונתו בתפקיד נמשכה חמש שנים, ואחר כך, לנוכח השינוי בהשקפת עולמו, הוא החליט לפרוש מהמרדף אחר כסף, עזב את החברה ומכר את מניותיו.

       

      אוסנת וצחי קריזה. "הבנו שחטאנו לייעוד שלנו" (צילום: נטאשה זריקר)
        אוסנת וצחי קריזה. "הבנו שחטאנו לייעוד שלנו"(צילום: נטאשה זריקר)
         

         

        זה היה סוף העולם

         

        בנקודה זו היה קריזה מיליונר, גר עם אשתו וילדיהם בבית שבנה ברעננה בעלות של עשרה מיליון שקל, ולא היה צריך לעבוד ולו דקה נוספת. כדי למלא את הזמן הפנוי, החל לעסוק במיזמים למען הקהילה: הראשון היה סיוע לבית הספר הדמוקרטי ברעננה והפיכתו לבית ספר מוכר על ידי משרד החינוך, והשני - פרויקט השאלת ספרי לימוד ארצי, שיזם בנו עומר. הפרויקט, שעורר בו התלהבות רבה, התרחב עד שכלל יותר מ-200 בתי ספר ועשרות אלפי תלמידים, ועם ההתרחבות השקיע בו קריזה את כל כספו ואף לווה כספים ומישכן את ביתו. כשהושקע כל הכסף, פנה לשר החינוך דאז, גדעון סער, ושכנע אותו להפוך את הפרויקט ללאומי. 2012 נקבעה כ"שנת השאלת ספרי לימוד", והמשרד החליט להוציא את הפעלתו למכרז. קריזה ובנו ניגשו אליו, נדחו - וכל מלאי הספרים שלהם נזרק לגריסה. המשמעות עבורו הייתה התרסקות כלכלית ופשיטת רגל.

         

        "ראיתי את הפרויקט מצליח, והאמנתי בו. זה היה מאוד ערכי וגם כלל עבודה עם הבן שלי. אם היינו זוכים במכרז, הייתי אמור להרוויח 60 מיליון שקל בשנה. שווה סיכון? זה בכלל לא עבר לי בראש כסיכון"

        "זה היה סוף העולם", אומר קריזה. "הכל נחרב. הכסף הלך, וכך גם האמון שלי בבני אדם, בטוב ובצדק. חברים עזבו אותי, ואלה היו חודשים מאוד קשים קיומית. לא ידעתי בשביל מה להמשיך לחיות. הפחד שלי היה שגם אוסנת תעזוב אותי, אבל מבחינתה כך זה היה צריך לקרות, ולא הייתה אפשרות אחרת. הבנו שיש כאן משהו שאנחנו צריכים להסתכל עליו. הבנו שנועדנו לדברים גדולים הרבה יותר, ושחטאנו לייעוד שלנו כשישבנו בבית ולא עשינו כלום".

         

        מדוע השקעת בפרויקט את כל כספך ולא שמת חלק בצד?

        "זה כמו שתגיד לאריה: 'למה טרפת? הרי אהבת אותה'. זה מי שהייתי. ראיתי את הפרויקט מצליח, והאמנתי בו. זה היה מאוד ערכי וגם כלל עבודה עם הבן שלי. אם היינו זוכים במכרז, הייתי אמור להרוויח 60 מיליון שקל בשנה. שווה סיכון? זה בכלל לא עבר לי בראש כסיכון".

         

        שנה וחצי לקח לו להתאושש, תוך ניסיון לשרוד כלכלית על הלוואות. אחר כך החל לחפש עבודה כשכיר, ולמרות ניסיונו הרב, לא מצא איש שיעסיק אותו. "אוברקווליפייד", הם אמרו, או: "אתה כבר עשית את זה". "התחלתי לעבוד בשיווק רשתי", מספר קריזה. "מכרתי בקבוקי מיץ מאדם לאדם, וזה הצליח. זה סימן בשבילי את האפשרות לייצר משהו חדש מהתחלה, והוציא אותי מהמיטה. אחר כך ניסיתי לעבוד בעוד תחומים, אבל לא הצלחתי למכור כלום והבנתי שזה שיעור שאני חייב לעבור: שאני חייב להרגיש מה זה אין, כדי שאוכל להבין את המקום הזה אצל אחרים". והוא הבין. לפני כשלוש שנים הקים עם אשתו את המרכז לעיצוב החיים, שבמסגרתו הם מעבירים סדנאות לאנשים, לזוגות ולבעלי עסק שרוצים לחולל טרנספורמציה, ובהן הם מספרים גם את סיפורם האישי:

         

         

        "באנו לאפשר לכל אדם לעצב, לתכנן ולבנות את החיים שהוא היה רוצה לחיות", אומר קריזה, "כי לכל אחד יש את הזכות המלאה לחיים מאושרים ומוגשמים, מלאי ביטחון ועוצמה. מי שאני היום הוא תוצאה של כל החוויות שלי. אם לא הייתי חווה את זה, לא הייתי נלחם היום לתת לאנשים משהו אחר. אני יודע מה זה להרגיש בכלא. לי היה את הכלא שלי, ולכל אחד יש את הכלא שלו. היום אני נלחם להוציא אנשים מהכלא שלהם.

         

        "היום אני גם יודע שהכסף לא חשוב. זה משפט נדוש, אבל רק אנשים עם כסף אומרים אותו, ואז עונים להם: 'אתה אומר את זה כי לך יש כסף'. מכיוון שאני נפלתי, והייתי בלי כסף, אני יכול לומר זאת. כסף הוא באמת לא העניין: הוא לא נותן לך כלום".

         

        אם היה מגיע אליך צחי קריזה לפני ההשקעה בפרויקט הספרים, היית ממליץ לו להיות יותר זהיר?

        "אין לי תשובה אחת. הייתי מראה לו מתי הפחד שלו מנהל אותו. אולי הייתי אומר לו לשים בצד שני מיליון שקל ואת הבית".

         

        ______________________________________________________

         

        ליאיר נייגר יש סטארט-אפ, אבל הוא לא רוצה להיות מיליונר. הקליקו על התמונה:

         

        "ילדים שואלים אותי איך מתחילים, ואני מעודד אותם ליזום ולשנות". הקליקו על התמונה (צילום: צביקה טישלר)
        "ילדים שואלים אותי איך מתחילים, ואני מעודד אותם ליזום ולשנות". הקליקו על התמונה (צילום: צביקה טישלר)

         

         
        הצג:
        כל התגובות לכתבה "עשה מיליונים, התרסק, פשט רגל ומנסה להתחיל מחדש במקום אחר"
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד