יאיר נייגר רק בן 16, וכבר הקים סטארט-אפ שזכה לתגובות נלהבות, אבל בניגוד לרבים אחרים שמנסים את מזלם בתחום, הוא לא עושה את זה בשביל רווח כלכלי, אלא על מנת לקדם שינוי חברתי.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- הכנרת הבינלאומית עברה לקיבוץ בנגב דקוטה ג'ונסון רוצה שתדעו שיש לה עוד גוונים החיבור המפתיע בין מאיר אריאל לאהובה עוזרי ז"ל
"בהתחלה, כשסיפרתי לאנשים על הפרויקט, הם שאלו אותי אם אהיה מיליונר, וכששמעו שזה לא למטרת רווח, אמרו: 'אז אתה פראייר'", הוא מספר. "אותי זה קצת העציב, שככה נתפס בחברה שלנו מי שרוצה לעשות משהו חברתי ולשנות משהו שקרוב לליבו".
בשנה וחצי האחרונות היזמות החברתית ממלאת את כל עולמו, וזה מפתיע בהתחשב בכך שקודם לכן הוא כלל לא גילה עניין בתחום. עכשיו הוא לא רק רוקם תוכניות לעתיד כיזם, אלא גם נותן השראה לחבריו מבית הספר. "כולם רוצים פתאום להיות יזמים", הוא מתגאה, "וכשבאים אלינו לבית הספר אנשים שמספרים על תוכניות לימודים בתחום, כבר לא עושים מהפלאיירים מטוסי נייר, אלא לוקחים את זה ברצינות. יש ילדים ששואלים אותי איך מתחילים, ואני מעודד אותם ליזום ולשנות. אני גם מרצה בבתי ספר בכל הארץ במסגרת סמינרים של יזמות ועוזר לילדים לגבש רעיונות לסטארט-אפ. הם מרגישים שאני מדבר איתם בגובה העיניים".
פרויקט עם פוטנציאל גלובלי
נייגר נחשף לתחום במקרה, לאחר שנענה להצעתה של רכזת הפעילויות בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים שבו הוא לומד, ונרשם לתחרות יזמות לתלמידים מחוננים. "אני לומד לבגרות מורחבת בספרות ובהיסטוריה ועושה רק שלוש יחידות במתמטיקה", אומר נייגר. "אין לי רקע טכנולוגי, ובכל זאת החלטתי להשתתף בתחרות, כי רציתי להשתחרר מיום לימודים".
יום קודם לכן הוא נכח בשיעור חינוך בנושא בריונות, במהלכו ביקשה המורה שכל אחד מהתלמידים ידמיין איך זה להיות אדם אחר. "אחד התלמידים שאל איך היא מצפה ממנו לעשות את זה", הוא מספר, "והשיעור כמעט התפוצץ". בתחרות הפך נייגר את השאלה המתגרה של חברו לסטארט-אפ - וזכה במקום הראשון.
"בתחילת התחרות", הוא מסביר, "הגיעו אנשים מגוגל שסיפרו לנו על טכנולוגיית המציאות המדומה ועל משקפיים פשוטים וזולים מקרטון, שמאפשרים צפייה בסרטונים המבוססים על הטכנולוגיה הזו. בעקבות זאת החלטתי להשתמש במציאות מדומה כדי לאפשר
לתלמידים לראות דברים מנקודת מבט של אדם אחר". הוא יצר סרטון בן כחמש דקות, המדמה התרחשויות בסביבת בית הספר מנקודת מבט של נערה (לא תמצאו אותו ביוטיוב: איכותו לא מספיק גבוהה, לדעת נייגר). הפרס שהוענק לו היה מלגת השתתפות בקורס במרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב. "למדתי שם במשך ארבעה חודשים את יסודות הסטארט-אפ: איך מגבשים רעיון ואיך מוציאים אותו לפועל", הוא מספר. "השתתפו בו עוד עשרה אנשים, ומי שהיה הכי קרוב אליי בגיל היה מבוגר ממני בעשור".
הקורס הסתיים לפני כחודש, ואחריו קיבל נייגר פניות מגורמים שונים שהתעניינו בפרויקט שלו והחלו להציג אותו בפני משקיעים. "יש לפרויקט פוטנציאל גלובלי", הוא מסביר. "יש בעיות שקיימות בכל מקום, כמו האספקט המגדרי והמודעות לנכות ולהנגשה. יש גם נושאים שיחודיים לאזורים מסוימים, כמו השסע הישראלי-פלסטיני במזרח התיכון, שלגביו אפשר לבחון איך זה להיות ערבי מול יהודי. בארצות הברית אפשר לעשות את אותו הדבר עם שחורים ולבנים".
הפרויקט כבר זכה למימון של משרד החינוך עבור פיתוח סרטון מקצועי והכנת מערך שיעור לדוגמה, מתוך כוונה לשלב אותו בתוכנית הלימודים. "הרעיון שלי הוא ליצור סרטונים שמעבירים את המסר ומותאמים לתלמידים", מסביר נייגר. "הכוונה היא שסרטון ישולב במערך השיעור ויקבל חשיפה מונחית, כמו סיור מודרך: בזמן הצפייה, כל תלמיד יראה הכל באופן מאוד אישי, דרך המשקפיים שלו, ואחר כך המורה ינתח עם התלמידים את הסיטואציה".
ניסוי חברתי של החלפת מגדר באמצעות משקפי מציאות מדומה:
להיאבק בגזענות דרך חינוך
הדיון בנושא קבלת האחר ויצוגו בתקשורת מוכר לנייגר מהבית: אביו, פרופ' מוטי נייגר, הוא דיקן בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה, ואמו, עינת קרנץ-נייגר, היא הממונה על שוויון מגדרי במשרד החוץ ויועצת המנכ"ל לקידום נשים. יש לו אחות צעירה, זהר (13), והמשפחה גרה בשכונת בית הכרם שבירושלים. בגן חובה ובכיתה א' הוא למד בבית הספר הדו-לשוני בבירה, ובכיתות ב' עד ד' גר במדריד ולמד שם בבית ספר בינלאומי בעקבות מינויה של אמו לסגנית השגריר הישראלי.
"זו הייתה חוויה טובה מאוד, שנתנה לי ראייה גלובלית בזכות הגיוון התרבותי שהיה שם", אומר נייגר. "בהפסקה הייתי משחק עם חברים מכל העולם. נשארתי גם בקשר עם חברים שלמדו איתי בבית הספר הדו-לשוני בירושלים. יש לי הרבה חברים ערבים מהכפרים באזור, וכשאני נוסע לבקר אותם, יש אנשים ששואלים אותי למה. אני לא שונה מהבחינה הזו: יש הרבה יהודים וערבים שהם חברים, אבל לא מדברים על זה בתקשורת".
נתקלת במקרים של גזענות ואפליה?
"כן, כמו כל אדם שחי בישראל. ראיתי כל מיני גילויים כאלה, אם זה כלפי בת שרוצה לשחק כדורגל, או כלפי ערבים ואתיופים. במקרים האלה אני והחברים שלי לא צופים מהצד, אלא עומדים על הערכים שלנו. זה לא רק דיבורים. באמצעות פרויקט המציאות המדומה אני רוצה להיאבק בתופעות האלה. בכולן אפשר להילחם דרך חינוך".
תרצה להמשיך לעסוק ביזמות בעתיד?
"כן. העולם הזה מדהים אותי, ואני רוצה להמשיך להתפתח בו. גם בצבא אני רוצה לעשות משהו דומה: לעסוק בפיתוח של רעיונות והמצאות. אני משקיע הרבה זמן בפרויקט הזה, וזה לא פשוט, אבל זה השפיע על החיים שלי לטובה. אני יודע שזה יוצא דופן להתחיל לעסוק בזה בגיל כל כך צעיר. אני זוכר שכשהייתי בהרצאה של אנשי גוגל על טכנולוגיית המציאות המדומה, הסתכלתי בהערצה על האנשים האלה שמתכננים את המחר; לפני כמה חודשים הגעתי בעצמי להרצות בגוגל, והם אמרו לי: 'יום אחד אתה תהיה הבוס של כולנו'".
_______________________________________________________
רון עדני קיבל דוקטורט בגיל 25 בלי תעודת בגרות. הקליקו על התמונה:
