הברווז האדריכלי חזר לגעגע: מבנים שמפוסלים כמו המוצר שהם מוכרים

    חנות של ''אפל'' שנראית כמו מחשב נייד, בניין "לגו" בדנמרק שמעוצב כמו אבני המשחק, ומלון של ''הארד רוק קפה'' בצורת גיטרה ענקית מעירים מגמה נשכחת

    אורן אלדר

    |

    31.12.17 | 16:49

    החנות שתכנן האדריכל נורמן פוסטר ל''אפל'' בשיקגו. הגג נראה בדיוק כמו מחשב ''מקבוק'' נייד (צילום: Gettyimages)
    החנות שתכנן האדריכל נורמן פוסטר ל''אפל'' בשיקגו. הגג נראה בדיוק כמו מחשב ''מקבוק'' נייד (צילום: Gettyimages)
    בזמנו היה זה האדריכל פרנק גרי, שתכנן מבנה דמוי-משקפת לבניין משרדים בקליפורניה (צילום: Gettyimages)
    בזמנו היה זה האדריכל פרנק גרי, שתכנן מבנה דמוי-משקפת לבניין משרדים בקליפורניה (צילום: Gettyimages)
    וזהו הברווז המקורי, שזכה לחיי נצח בתיאוריה האדריכלית: חנות-דרכים בלונג איילנד. אפשר לנחש מה מכרו בה (צילום: NPS , courtesy of Beth Savage,  cc)
    וזהו הברווז המקורי, שזכה לחיי נצח בתיאוריה האדריכלית: חנות-דרכים בלונג איילנד. אפשר לנחש מה מכרו בה (צילום: NPS , courtesy of Beth Savage, cc)

    סרטוני הריסה של מבנים הם חומר פופולרי מאוד באינטרנט. סרטונים שמציגים תהליך בנייה - הרבה פחות. אבל עשרות אלפי הצפיות שנרשמו בסרטון חובבים אחד שהופץ ביוני השנה, ובו רואים ארבעה פועלים מדביקים את סמל התפוח של "Apple" על גג החנות החדשה של החברה בשיקגו, הוכיחו שיש גם יוצאים מן הכלל.

     

    הסמל המפורסם אמנם הוסר כעבור כיממה, ועד עתה לא ברור אם הייתה זו מתיחה, טעות או עוד התחכמות שיווקית של ענקית הטכנולוגיה, אבל בדבר אחד הסרטון הוכח כהצלחה מסחררת: הוא קיבע את העובדה שגג החנות, שאותה עיצב האדריכל הבריטי נורמן פוסטר (כמו את יתר חנויות "אפל" ומטה החברה החדש), נראה בדיוק כמו מחשב "מקבוק" נייד.

     

     

    תופעת הרשת הזו, על ספיחיה - מאמרים, תמונות וסרטונים, כולל רחפן שהועלה לשמיים כדי לבדוק את אמיתות הסיפור - החזירה למרכז הבמה את מושג ה״ברווז האדריכלי״. זה קרה כמעט חצי מאה לאחר שהמושג נטבע בספר "ללמוד מלאס וגאס" מאת רוברט ונטורי, דניז סקוט-בראון וסטיבן אייזנאוור, ספר שהפך לאחד המשפיעים בזרם הפוסט-מודרניסטי.

     

    עטיפת ''ללמוד מלאס וגאס''. הספר שטבע את המושג
      עטיפת ''ללמוד מלאס וגאס''. הספר שטבע את המושג

       

      מיהו ברווז?

       

      בתמצית, המושג "ברווז אדריכלי" מתייחס לאדריכלות מסחרית שנועדה למשוך לקוחות. ונטורי, סקוט-בראון ואייזנאוור מבדילים בין שני מקרים: הראשון

      הוא כאשר הבניין הופך לפסל, ואז הוא מוגדר כ"ברווז" – בהשראת חנות-דרכים לממכר ברווזים למאכל שפעלה בלונג איילנד בשנות ה-30 של המאה שעברה, ושעוצבה כמו פסל של ברווז ענק; בעקבות הספר, הפך המבנה הזה למבנה לשימור. המקרה השני הוא ״תפאורות״ שמסתירות מבנים שגרתיים מאחוריהם, ואז הם זוכים לכינוי ״הבקתה המקושטת״.

       

      שלל מבנים ברווזיים צצו בעקבות הספר. האחרון שבהם נראה ב-2001, כאשר האדריכל הנודע פרנק גרי תכנן מבנה כניסה בצורת משקפת לבניין משרדים בקליפורניה. הבניין הזה כבר היה חריג בנוף: מה שהיה פופולרי בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, כבר הפך בעשורים האחרונים למוקצה מחמת מיאוס.

       

      עד שבאו הרשתות החברתיות. הסגנון האדריכלי הנכחד התאים כמו כפפה לתרבות השיתוף וצבירת הצפיות, בכך שלקח צעד אחד קדימה – או אחורה, תלוי את מי שואלים - את תופעת מבני ה״וואו״, שנועדו לגרום למבקרים בהם לשלוף את הטלפון הנייד, לצלם ולשתף.

       

      לגו מצטרפת

       

      המקבוק על גג החנות היה רק הסנונית שבישרה את האביב המחודש של הברווז. באוקטובר נחנכה בעיר הדנית בילונד, שבה שוכנים מפעל "לגו" ואתר ההרפתקאות ״לגולנד״, תוספת חדשה לתיירות הענפה סביב משחק הילדים. ״בית הלגו״ הטרי מציע תערוכות ומשחקים, והמבנה (שתכנן משרד BIG) נראה כאסופה של 21 לבני לגו ענקיות בצבעים שונים. גם הוא הפך בן רגע לתופעת רשת, כשכתבות עליו בעיתונים נחשבים כמו ה״ניו יורק טיימס״ לא איחרו לבוא.

       

       

      בית הלגו, ששטחו 12 אלף מטרים רבועים, הוקם בכיכר מרכזית בעיר ולצורך בנייתו נהרס בית העירייה הישן. לדברי האדריכלים, המבנה נועד ״להחזיר את קנה המידה של הצעצוע אל קנה המידה האדריכלי״, הפעם בגובה של 23 מטרים (כמבנה בן שבע קומות). הקוביות נערמות זו על גבי זו, במה שיוצר חלל מוזיאלי שצומח לגובה ומסתיים במרפסת לנוף בקומת הגג.

       

      כחודש לאחר חשיפת ״בית הלגו״ הגיעה תופעת ה״ברווז האדריכלי״ לשיא נוסף, עם פרסום תוכניות ההרחבה למלון-קזינו ״הארד רוק קפה״ בפלורידה. המלון הזה ייראה, כפי שקל כבר לנחש, כגיטרת "גיבסון" ענקית, כמו זו שמופיעה בשלטים של רשת המסעדות הידועה.

       

       

      בגובה של 35 קומות, עם 638 חדרים ובתקציב הקמה של 1.5 מיליארד דולר, יש לקוות כי הגיטרה תהפוך לסימן היכר בולט יותר של המבנה מאשר זה הנוכחי: המלון התפרסם כאתר שבו מצאה השחקנית ודוגמנית "פלייבוי", אנה ניקול סמית׳, את מותה לפני עשר שנים בדיוק. התוספת הנוכחית מחזירה את הברווז האדריכלי אל המקור, כי מי שמתכנן את המלון החדש הוא משרד האדריכלים קליי-ג׳ובה-וואלד, שבא, איך לא, מלאס וגאס.

       

       
      הצג:
      כל התגובות לכתבה "הברווז האדריכלי חזר לגעגע: מבנים שמפוסלים כמו המוצר שהם מוכרים"
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד