אדריכלות

    המגדל החדש של ירושלים: קקטוס עץ אופטימי עם נוף מרהיב

    האדריכל הצ'כי מרטין ריינץ התאהב בירושלים והחליט לתרום לה מבנה לא שגרתי, שהוצב בבית הנסן לחצי שנה. טיפוס במדרגות העץ מעניק פנורמה ייחודית

    מיכאל יעקובסון

    |

    09.11.17 | 16:59

    15 מטר גובה, אחריות עקרונית למאה שנה. מגדל הקקטוס החדש בבית הנסן (לשעבר בית החולים למצורעים) בטלביה (צילום: דור נבו)
    15 מטר גובה, אחריות עקרונית למאה שנה. מגדל הקקטוס החדש בבית הנסן (לשעבר בית החולים למצורעים) בטלביה (צילום: דור נבו)
    האדריכל מרטין ריינץ היה המצליח ביותר בארצו, עד שהחליט על שינוי כיוון דרמטי בקריירה. על הפרויקט עבד בהתנדבות (צילום: דור נבו)
    המגדל עשוי מקרשי עץ ושלד פלדה דקיק, כמעט בלתי נראה, שמסתיים במרפסת תצפית (צילום: דור נבו)
    הוא ניתן לפירוק והרכבה במהירות, והמרווחים הנדיבים בין מדפי העץ מאפשרים להציץ החוצה וליהנות מאור השמש בפנים (צילום: דור נבו)
    בתוך בית הנסן: שתי תערוכות צילומים מסקרנות - האחת על הרכבת המגדל, השנייה על מסע של מהגר עבודה אפריקאי בישראל (צילום: דור נבו)

    מגדלים היו תמיד נושא מרכזי בתכנון הירושלמי – מגדלי פעמונים, מואזין, תצפית או מגדלי מים – וכעת מצטרף אליהם מגדל תצפית צנוע בחצר המרווחת של "בית הנסן" בשכונת טלביה. בעוד שבמגדלים שנבנו לאורך השנים בעיר היה הנושא הפוליטי או הדתי הכוח המניע, הרי שבשנים האחרונות ניתן לזהות שינוי: המניע הוא יותר כלכלי או תרבותי.

     

    פגשנו את האדריכל הצ'כי מרטין ריינץ (Martin Rajniš) כשהוא עומד בראש מגדל התצפית החדש, ונפעם מהנוף שאליו נחשף לראשונה לפני שנתיים. בן 73, לבוש שחורים מנעליו ועד כובעו, ולגופו חולצה שעליה מודפסות בלבן סקיצות למבנה קודם שתכנן, הוא מתלהב מהנוף הקרוב והרחוק: הצמחייה העשירה, הבתים המחופים באבן והכיפות המציצות באופק מכיוון העיר העתיקה.

     

    הרבה מגדלים יש בירושלים. כזה - אין (צילום: דור נבו)
      הרבה מגדלים יש בירושלים. כזה - אין(צילום: דור נבו)

       

      המגדל שלו, שייחנך הערב (חמישי) במעמד שר התרבות הצ'כי וראש עיריית ירושלים, מעוצב מקרשי עץ ומשלד פלדה דקיק וכמעט בלתי נראה. כל התכנון וכל חומרי הבנייה, כמו צוות העבודה שעמל על הרכבת המגדל באתר – כולם באו מהרפובליקה הצ'כית.

       

      נוף עד בית לחם, ואפשר ליהנות גם בערב

       

      עם גובה של 15 מטרים, בדומה לבניין טיפוסי בן שלוש קומות, מדובר כאמור במגדל צנוע. אך מאחר שהבינוי בשכונת טלביה נמוך יחסית, מי שיעפיל למעלה יזכה להשקיף לא רק על תיאטרון ירושלים הסמוך, על עמק רפאים ועל שכונות מרוחקות יותר, אלא גם עד בית לחם וההרים המקיפים את העיר.

       

      המבנה זמני וניתן לפירוק ולהרכבה מהירות יחסית. חזותו אוורירית, הודות למרווחים הנדיבים בין מדפי העץ המדפנים אותו. הם מעניקים מבט מסקרן החוצה בזמן העלייה והירידה, ומאפשרים לקרני השמש להסתנן פנימה, אל חלל המדרגות הלולייניות המטפסות במתינות אל מרפסת התצפית המקורה. אפשר יהיה לטפס ולרדת גם בשעות החשיכה, בזכות מערכת תאורה שהותקנה במגדל.

       

      עלות הפרויקט כמיליון שקל (צילום: דור נבו)
        עלות הפרויקט כמיליון שקל(צילום: דור נבו)

         

        מהדפנות החיצוניות שלו מזדקרים מוטות דמויי קוצים, בהשראת הצבר המצוי. ריינץ פגש את הצמח בישראל, וראה באימוץ צורתו מחווה לאתוס הצברי הקלאסי, שאותו הוא מעריך עמוקות. כדי להגן על מרפסת התצפית בימי גשם, הותקן על כיפת המגדל גוף (שמזכיר מנחת מסוקים) משלד פלדה וניילון קשיח.

         

        יכול להחזיק מעמד 100 שנה

         

        "ירושלים היא עיר קסומה", אומר ריינץ לערוץ האדריכלות של Xnet. "ברגע שהציעו לי לבנות במרכז העיר, קפצתי משמחה ולא היה אכפת לי מכסף, או כיצד הרעיון יצא אל הפועל". ואמנם, ריינץ עבד בהתנדבות, לדבריו מתוך כבוד והערכה למדינת ישראל, לעיר ירושלים וליהודים. ההקמה נמשכה חודש ועלתה כמעט מיליון שקל. את רוב המימון העמידה ממשלת צ'כיה, באמצעות המרכז הצ'כי בישראל; הרשות לפיתוח ירושלים העמידה לרשותם את האתר והשלימה את ההוצאות בסך 200 אלף שקלים.

         

        ריינץ ושותפו הצעיר תומאס קוסנר משלימים את ההקמה, היום (חמישי) בבית הנסן (צילום: דור נבו)
          ריינץ ושותפו הצעיר תומאס קוסנר משלימים את ההקמה, היום (חמישי) בבית הנסן(צילום: דור נבו)

           (צילום: דור נבו)
            (צילום: דור נבו)

             (צילום: דור נבו)
              (צילום: דור נבו)

               

              התכנון במשרד בפראג החל עם ערימת סקיצות, שאותן יצר ביד חופשית. הן הפכו, בעזרת שותפיו האדריכלים דיוויד קיוביק (David Kubík) ותומאס קוסנר (Tomaš Kosnar), לתוכניות ממוחשבות. בעזרת אינג'ינר ז'ביקן סרויק (Zbyken Sruyek), המלווה את ריינץ בעבודותיו האחרונות, הפך הרעיון למבנה ממשי שיכול להחזיק מעמד אפילו 100 שנה. חצי שנה יעמוד המגדל בחצר "בית הנסן", ואז מתכוונים בעירייה לפרק ולהרכיב אותו במקום אחר בירושלים. את הפרויקט ניהל אינג'ינר גלעד מאיק.

               

              קטע את הקריירה לטובת מסע עולמי

               

              "בישראל כמעט ולא בונים בעץ, כי אין פה את היערות שיש במרכז אירופה", אומר האדריכל, "ולכן הוא מתנה מיוחדת שלנו לירושלים וליהודים". ריינץ נולד למשפחה אמידה בפראג, שעם עליית הקומוניסטים לשלטון איבדה את נכסיה. הוא נחשב לאחד מבכירי האדריכלים בארצו בארבעים השנים האחרונות. בשנות ה-80 זכה להכרה רחבה, לאחר שזכה בתחרות לתכנון אחד הביתנים הבינלאומיים בתערוכת Expo בוונקובר ב-1986. בעקבות הקשרים שיצר, הפך לאחד האדריכלים העסוקים בצ'כיה, ועם נפילת הקומוניזם וכניסת המשקיעים הזרים, הפך משרדו לגדול במדינה.

               

              ב-1995, לאחר שמאס בעבודות מול יזמים וקבלנים, מכר את חלקו במשרד לשותפיו, התגרש מאשתו, רכש יאכטה ויצא למסע באמריקה, באפריקה ובמזרח אסיה שנמשך כמה שנים. במהלך המסע נחשף בעיקר לאדריכלות ילידית, שהותירה בו רושם עמוק. מאדריכלות קבלנית חסרת רגש ואנושיות, בחר לעבור ליצירת אדריכלות הקרובה לטבע בהשראה ובחומרים.

               

              "אדריכלות היום היא לא מושלמת כמו פעם", הוא מעיד על ניסיונו מול קבלנים ויזמים. "כאדריכלים אנחנו מנסים לעשות אדריכלות טובה יותר, כזו שירגישו

              בה חופש ואושר. הטבע הוא המקור הטוב ביותר להשראה, הוא נמצא סביבנו". מאז שחזר מהמסע העולמי, מתמקד ריינץ בתכנון מבנים לציבור ומעדיף לעבוד עם עץ. "הוא הופך לחומר יותר ויותר אטרקטיבי", לדעתו. "יש לו גוון של העור, ובכלל יש בו הרבה מן המשותף עם גוף האדם, הרבה יותר מאשר חומרים כמו בטון ופלדה שאני משתמש גם בהם קצת, אבל אני מתייחס אליהם כמו אל עגילים באוזניים – כשהעיקר, הגוף עצמו, מורכב מעץ".

               

              זה מה שרואים כשמטפסים ויורדים (צילום: דור נבו)
                זה מה שרואים כשמטפסים ויורדים(צילום: דור נבו)

                וזו פסגת המגדל (צילום: דור נבו)
                  וזו פסגת המגדל(צילום: דור נבו)

                   

                  אשתד חנך, על גג המרכז לאמנות עכשווית בפראג, מבנה דמוי צפלין שמזמין לטפס עליו ולהיכנס ל"תא נוסעים". כמו בירושלים, גם שם המבנה עשוי שלד פלדה זעיר ודפנות מעץ. בין המבנים הנוספים שבנה בשנים האחרונות בגישה הזו: מוזיאון קטן עם מגדל תצפית המוקדש לדמות פיקטיבית, מלון ומועדון גולף, מרכז תרבות, בית דואר בפסגת הר מושלג, כמה בתים פרטיים וגם גשרים. לפני שנתיים הוזמן לתכנן מגדל תצפית דומה במוזיאון הרצליה, אך הפרויקט לא התגשם, ובימים אלה הוא בונה גשר בעמק הלואר בצרפת ומבנה נוסף בקנדה.

                   

                  מה עוד לראות בבית הנסן

                   

                  את חוויית הביקור משלימה תערוכת צילומים, המוצגת בכניסה לבית הנסן. היוצר הוא איוון נמק (Ivan Namec), צלם אדריכלות ומוציא לאור צ'כי המתגורר בברלין, ומלווה את ריינץ כבר עשרות שנים. התערוכה חושפת את כל שלבי התכנון של המגדל, לרבות תהליכי הייצור במפעל העץ והמסגרייה בעיירה בפריפריה הצ'כית.

                   

                  למבקרים מומלץ לא להחמיץ את תערוכת הציורים האקטואלית והמרהיבה, הנקראת "אנא התנהגו בטבעיות", של עדי קפלן ושחר כרמל. התערוכה, המוצגת בחדר הסמוך לתערוכה של נמק, מתארת את מסעו של מהגר עבודה אפריקאי בתל אביב וביפו. בניגוד לנוף הרגוע והאופטימי שנשקף מראש המגדל, מחזירה התערוכה את המבקר אל המציאות הישראלית המאתגרת.

                   

                   
                  הצג:
                  כל התגובות לכתבה "המגדל החדש של ירושלים: קקטוס עץ אופטימי עם נוף מרהיב "
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד