אנשים

    איך תרגם אברהם שלונסקי להיט רוסי, ומה היה לו נגד מחשבים

    הנוסח העברי שכתב המשורר ל"תכול המטפחת" והגלגולים הרבים שעבר הטקסט במשך השנים מוכיחים: אף מכונה משוכללת לא יכולה להחליף את האדם

    עופרה עופר אורןפורסם: 08.10.17 02:34
    אברהם שלונסקי. "כשם שהתרגלו אנשים לעבור מגמל לעגלה, ומעגלה למכונית, וממכונית לאווירון, יתרגלו לחללית" (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)
    אברהם שלונסקי. "כשם שהתרגלו אנשים לעבור מגמל לעגלה, ומעגלה למכונית, וממכונית לאווירון, יתרגלו לחללית" (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

    "אם כתוב: 'בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ' - שום מוח אלקטרוני לא יכתוב את זה", אמר אברהם שלונסקי. "הוא יכתוב: 'בהתחלה עשה אדוניי' וכו'. הוא לא ייתן את המילה המיוחדת, הנסית, החד-פעמית, המאגית. האדם יישאר אדם. וכשם שהתרגלו אנשים לעבור מגמל לעגלה, ומעגלה למכונית, וממכונית לאווירון, יתרגלו לחללית. והאדם יוסיף להיות אדם, ותמיד יחזור אל עצמו. אלא מה? במקום שיצטרכו לנסוע שבעה ימים או שבועיים, זה יימשך חצי שעה, אז מה זה משנה? אני ככה אהיה פחות עצוב? אני ככה אהיה פחות משתוקק לשמחה, לאהבה, לפגישה? שום דבר".

     

    השנה – 1968. שלונסקי, משורר ומתרגם, משוחח עם מראיין צעיר, אבשלום קור, שתוהה מה דעתו על ניסיונות שנעשו בחו"ל להטיל את מלאכת התרגום על מחשב אלקטרוני. שלונסקי, בן 68 בעת הראיון, מטיל ספק ביכולת של מחשב לייצר תרגום טוב. מי כמוהו יודע שזו משימה אנושית, ולא קלה כלל. 

     

     

    לזכות שלונסקי עומדים תרגומי יצירות מאת שייקספיר, צ'כוב, גוגול ורבים אחרים. החשוב ביניהם הוא "יבגני אונייגין", יצירת המופת המחורזת של פושקין, שתרגומה נחשב יצירה אמנותית בפני עצמה. היו מי שכינו אותו "לשונסקי", בזכות חידושי הלשון שבהם הוא הצטיין. שניים מהביטויים המפורסמים המיוחסים לו הם "אותה הגברת בשינוי אדרת" ו"אורח לרגע רואה כל פגע". הוא המציא גם את "איכשהו", "אינסוף", "דו-קרב", "אבחנה", "אהיל", "איגוף", "טרקטורון", "סובלנות", "לאומנות", "תמנון", "תסביך", "תסרוקת" ועוד.

     

    לאחד השירים שתרגם, "תכול המטפחת", יש היסטוריה מעניינת בפני עצמה:

     

    טֹהַר וּתְכוֹל הַמִּטְפַּחַת,

    לֶטֶף וְרֹךְ שֶׁל הַיָּד

    אַתְּ אָז אָמַרְתְּ לִי:

    לֹא, לֹא אֶשְׁכַּח עוֹד

    אֶת פְּגִישָׁתֵנוּ לָעַד.

     

    וַיְהִי הַיּוֹם

    וְאָנוּ נִפְרַדְנוּ פִּתְאֹם.

    תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת,

    קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,

    גָּז וְעָבַר הַחֲלוֹם.

     

    תַּמּוּ הַקֹּר וְהַדֶּלֶף,

    תְּכֵלֶת וָאוֹר מִסָּבִיב

    בֹּקֶר וְשֶׁמֶשׁ

    לַיְלָה וְאֶמֶשׁ

    אֶלֶף כּוֹכְבֵי הָאָבִיב.

     

    וַיְהִי הַיּוֹם

    וְאָנוּ נִפְגַּשְׁנוּ פִּתְאֹם.

    תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת,

    קָרְטוֹב שֶׁל נַחַת,

    וְנִתְגַּשֵׁם הַחֲלוֹם.

     

     

    היכן האהבה?

     

    תחילתו כנראה בשיר צועני שהלחין יז'י פטרסבורסקי ושתורגם לפולנית ב-1939. שנה לאחר מכן שמע אותו המחזאי והמשורר הרוסי יאקוב (קובה) גאליצקי בתיאטרון  במוסקבה, וכבר במהלך ההצגה הוא תרגם אותו לרוסית. השיר זכה להצלחה בקרב החיילים הרוסים אחרי שהזמרת הרוסייה הפופולרית קלאבדיה שולז'נקו שרה אותו כשהופיעה בפניהם במהלך מלחמת העולם השנייה. בנובמבר 1942 צילמו אותה מבצעת אותו בסרט "קונצרט לחזית", ומאז הוא זוהה איתה עד כדי כך שעל קברה במוסקבה נחקקה מטפחת כחולה, כשם השיר.

     

    צפו בה מבצעת את השיר בסרט:

     

     

    שלונסקי תרגם את השיר לתיאטרון המטאטא ב-1944, וכעבור שנה הקליטה אותו הזמרת טובה פירון. מילות השיר השתנו מדי פעם, כמו גם שמו: במקור הוא נקרא "המטפחת הכחולה", ובמקום המילה "פְּגִישָׁתֵנוּ" נכתב "פגישותינו". צבי (גרימי) גלעד, שבחן את הגרסאות השונות והצביע על ההבדלים ביניהן, סבור שאת חלקן ערך שלונסקי עצמו. את השוני בין "פגישה" ל"פגישות" הוא מסביר כך: "כבני אנוש, איננו זוכרים ואיננו מסוגלים לזכור לעד את כל פגישותינו עם אהובינו, אבל אנחנו בהחלט זוכרים את הפגישה הראשונה, האחת והיחידה, זו שבעקבותיה התחיל הכל". שינוי נוסף: נוספה ו' החיבור, שלא הייתה בגרסה המקורית, לשורה "וְאָנוּ נִפְרַדְנוּ פִּתְאֹם" – מן הסתם, כדי לשפר את ההתאמה בין המילים למנגינה. והיה עוד שינוי משמעותי: בטקסט המקורי נשארים בני הזוג במצב של חיפוש ותהייה. "היכן האהבה? לאן ואיך זה נעלם החלום הגדול?" נכתב בו. "בטקסט המתוקן הם מתעשתים", מסביר גלעד. "בכל זאת, התקופה היא תקופת מלחמה, ואיננו יכולים להרשות לעצמנו ללכת לאיבוד בעקבות אהבתנו שנקטעה. הייתה אהבה, נפרדנו בעל כורחנו, אין ברירה – משלימים עם המציאות, מבינים ש'גז ועבר החלום', וממשיכים".

     

    שינויים נוספים בין הגרסאות נבעו כנראה מטעויות שהשתרשו. כך, למשל, השתבשו חלק מהמילים ששרה טובה פירון כשביצעה את השיר במופע "אנחנו שרים לך", שנערך במוצאי יום העצמאות 1975 כתחליף לפסטיבל הזמר והועבר בשידור חי בטלוויזיה וברדיו. כנראה מרוב התרגשות, במקום "גז ועבר החלום" היא שרה "תם ונשלם החלום". הטעות השתרשה, וחלק מהמבצעים (ביניהם אריק איינשטיין, ראו למעלה) חזרו עליה.

     

    צפו בהופעה של פירון ב-1975:

     

     

    השיבושים, הטעויות והשינויים מוכיחים כנראה את קביעתו הנחרצת של שלונסקי כי "האדם יישאר אדם". כוונתנו הייתה שאין תחליף ליצירתיות האנושית, וששום מחשב לא יוכל לעולם באמת לתרגם שיר כיאות, כי לעולם לא יהיה בו שאר רוח אנושי. ההיסטוריה המסועפת של תרגומו ל"תכול המטפחת" מוכיחה שהאנושיות כוללת גם שינויים, תיקונים – וכן התרגשויות וטעויות.

     

    ________________________________________________________

     

    כשהיא עלתה לארץ, שלונסקי קיבל את פניה בחום והוציא לאור את ספרה הראשון. הקליקו על התמונה:

     

    "לאנשים כמוני אסור להביא ילדים". הקליקו על התמונה (צילום: cohen fritz, לעמ)

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נולדתי בתל אביב, אבל מעולם לא חייתי בה. אני סופרת, עורכת ומתרגמת. כתבתי תשעה ספרי פרוזה - האחרון שבהם: "רצח בבית הספר לאמנויות" - וזכיתי לקבל מידיו של יצחק רבין את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. הנחיתי במשך כמה שנים סדנאות כתיבה בבית אריאלה ושימשתי לקטורית בהוצאה לאור גדולה. אני גרה עם אריק, בקריית אונו. בקרו באתר שלי - סופרת ספרים